דינים ומנהגים לחודש שבט
- פרטים
- קטגוריה: דינים ומנהגים
- פורסם בחמישי, 11 ינואר 2024 14:54
- נכתב על ידי איגוד בתי הכנסת
יש שנהגו לסיים את כל התהילים בערב ראש חודש שבט בהשכמה [מנהג קהילת מגנצא].
הרב הקדוש רבי ישראל מטשארטקוב סיפר בשם חותנו הרב הצדיק רבי אברהם מסדיגורה כי הרב הצדיק מברדיטשוב היה נוהג לאכול פירות בראש חודש שבט. כידוע ראש חודש שבט הוא ראש השנה לאילנות לפי בית שמאי, אלא שההלכה נפסקה כבית הלל שהוא ביום ט"ו בשבט, ואמר על כך הצדיק מברדיטשוב כי כי מה שההלכה כבית הלל הוא מפני שבית שמאי הם מעולם המחשבה ובית הלל מעולם המעשה. והנה ידוע כי הצדיק מברדיטשוב היה שורש נשמת רבי עקיבא ורבי עקיבא היה מעולם המחשבה כמו שנאמר בגמרא "שאמר הקב"ה כך עלה במחשבה", ולכן נהג הצדיק מברדיטשוב כבית שמאי.
סגולה לפרנסה לומר ביום שלישי של פרשת בשלח החלה בחודש שבט את פרשת המן שנים מקרא ואחד תרגום.
יש שהקפידו שלא לעשות נישואין בחצי הראשון של חודש שבט, אך נהגו להקל בזה.
בספר חסידים כתוב בשם רבינו החסיד שלא לעשות נישואין בז' באלול, בז' בשבט, ובז' בתמוז.
הרמ"א ביורה דעת כתב שיש מקפידים שלא לשחוט אווז בחודשי טבת ושבט אם לא שאוכלים מליבו. והטעם שיש קבלה שיש שעה אחת באותם חודשים שאם שוחטים בה אווז ימות השוחט אם לא יאכל ממנו. מחשש זה יש שנהגו שלא לאכול כלל אווז בחודש זה שמא יבא לשחוט ואז ייכנס הוא לסכנה. אמנם כבר כתבו רבים שבזמן הזה אין להקפיד על כך ובפרט לצורך סעודת מצווה.
בקהילות פראג ופלונסק נהגו החברא הקדישא להקדיש את יום ערב ראש חודש שבט לתענית ולאסיפה כדי לפקח על עניני החברה קדישא. ביום זה גם באים להתפלל על קברי צדיקים ולבקש מחילה מן הנפטרים.
כשחל ראש חודש שבט ביום רביעי מקובל שיהיה קור גדול ושלג באותה שנה [אליה רבה סימן תרפ"ה סק"ב].
חמישה עשר בשבט [ט"ו בשבט] הוא ראש השנה לאילנות, ואין הדבר משנה אם מדובר במדינה בה ימות הגשמים הם אחרי פסח או לפני פסח.
לא נהגו ללבוש בו בגדי שבת, אם כי היו שנהגו כן.
יש שנהגו בליל ט"ו בשבט לקרא תרגום של עשרת הדיברות המיוחס לרב סעדיה גאון ואחרי הקריאה מקבלים הילדים שקיות מלאות פירות.
בעדן שבתימן נהגו ללמוד בליל טו בשבט ובשחרית משניות של פרק ראשון במסכת ראש השנה.
באיטליה נהגו לערוך בליל טו בשבט הדלקה בבית הכנסת, וסעודה בבית עשירי הקהילה ונכבדיה.
הגאון בעל חתן סופר נהג בכל שנה להתחיל ללמוד את מסכת מגילה ביום טו בשבט ולהשלימה ביום הפורים.
בצאנז היה שמח הגאון הקדוש מצאנז שמחה גדולה בסעודת ראש חודש של חודש שבט. הוא הסביר כי מעתה ואילך יש יום טוב בכל ט"ו בחודש.
אין אומרים תחנון בט"ו בשבט ואם חל בשבת אין אומרים 'צדקתך'. גם במנחה של ערב טו בשבט אין אומרים תחנון. יש נוהגים שאין אומרים בו תחנון גם ביום ט"ז בשבט [מנהג בעלז].
נוהגים לאכול מיני פירות שונים בט"ו בשבט ובפרט פירות ארץ ישראל [ראה על כך באריכות במאמר על מנהגי הקהילות].
בשבת פרשת בשלח – שבת שירה יש שנהגו לתת אוכל לציפורים אך הרבה קראו תיגר על מנהג זה [כך בספר מנהגי פרנקפורט].
בשבת פרשת בשלח – שבת שירה נוהגים לקרא את פסוקי השירה בניגון מיוחד.
פרשת יתרו כוללת בתוכה את עשרת הדיברות. האשכנזים נוהגים לעמוד בשעת קריאת התורה אך הספרדים לא קיבלו מנהג זה בטענה שאין הבדל בקדושה בין פסוקי עשרת הדיברות לשאר פסוקי התורה.
מנהגי קהילות מגוונים ויפהפיים על ט"ו בשבט פורסמו באתר זה במאמר נפרד.
לוקט מספרים רבים בעיקר נטעי גבריאל, וכן הליכות מלכי בקודש, לוח דבר בעתו, לוח ההלכות והמנהגים. המדור נועד לעורר את לב המעיינים בלבד.