ארגון איילת השחר: בתי כנסת בקיבוצים, אחרי 70 שנה!

70 שנים לא היה בשטחם בית כנסת, אצל חלקם הייתה לכך התנגדות עיקשת עם השנים, ובלא מעט מהם אי ההסכמה עדיין נמשכת ורוחשת מתחת ועל פני השטח. חרף כל זאת, התופעה, יש שיאמרו המגמה, כבר כאן: עשרות בתי כנסת חדשים נוסדו ונבנו ביישובים ובקיבוצים של תנועות כמו 'השומר הצעיר', התק"מ והתנועה הקיבוצית.

"החומר האנושי שמרכיב את הקיבוצים שונה מאלו שבאו פה לפני 70 שנים. אז היו אלו חלוצים שהגיעו לעתים מבית דתי ונוצרה אצלם ריאקציה מול הדת. היום בדור השני והשלישי זה כבר משהו אחר", אומר הרב שלמה רענן, מייסד ארגון 'איילת השחר' המסייע לבתי כנסת ייחודיים אלו.

רענן הוא דמות חריגה בעולם החרדי העוסק ב'קירוב'. הוא לא עוסק ב'החזרה בתשובה' קלאסית, אלא מבקש לחשוף את מי שמבקש ליהדות בדרכו שלו. הוא יזם לימודי 'חברותא' באמצעות הטלפון בין דתיים וחילוניים, נשים וגברים, בהם משתתפים כיום כ-20 אלף בני אדם ומשוחחים על יהדות, אבל את עיקר פעילותו הוא מקדיש לבתי הכנסת. הארגון שלו, מעורב עד כה בבניית לא פחות מ-60 בתי כנסת ביישובים ובקיבוצים בהם לא נישא קדיש ולא נאמרה המילה אמן. בימים הנוראים, ראש השנה ויום כיפור, הוא מארגן למעלה ממאה מניינים נקודתיים נוספים בקיבוצים וביישובים הישראלים מצפון לדרום.

אתם לא מיסיונריים, בונים בתי כנסת ביישובים חילוניים 'טהורים'?

"אנחנו בשנת 2017. גם אם מאד תרצה לא תוכל לבא ולכפות על אדם כלשהוא דבר שהוא אינו מעוניין בו. בכל עשרות הקיבוצים הללו סייענו רק לפי פנייה, רק לפי בקשה שהגיעה אלינו, אנשים ששמעו עלינו וידעו שיש לנו ניסיון והיכרות עם הנושא. האגדה על קבוצת בחורי הישיבה שהגיעו איתי לקיבוץ ונשכחה שם 'בטעות' לא רצינית".

אז איך מגיעים האנשים לרעיון של הקמת בית כנסת בקיבוץ? הסוציולוג ד"ר ניסים ליאון משוכנע כי זהו חלק מחיפוש רוחני שמתקיים בקיבוצים, "המסגרת האידיאולוגית בקיבוצים הייתה מאד ברורה וקוהרנטית בעבר, וכשלמעשה היא התפרקה יש חברים שמחפשים מקור פרשנות אחר, נקודת אחיזה הקרובה יותר לפרט מאשר לכלל, כאשר מתוך הפרט אתה יכול להגיע לכלל". הרב רענן רואה בביקוש בית הכנסת אלמנט מרדני נוכח הטלטלה שעוברת על הקיבוצים, "אנשים לא מוכנים לקבל את מה שהלעיטו אותם 70 שנים, וכשהם נולדים לתוך מחלוקות שמפרקים את הקיבוץ, הם מהרהרים - לאו דווקא ממקום דתי - גם על כיוונים חדשים שכוללים לפתע גם בתי כנסת". אל מול ההסברים הסוציולוגים רואה העיתונאית סלעית מבטח, בעצמה בת קיבוץ [כינרת], חשיבות בעצם הביקור בבית הכנסת: "בעבר היו חברי קיבוץ מבוגרים שסירבו לכל אלמנט דתי או אלוהי בחייהם, כיום יש גרעינים של אנשים שזקוקים לבית כנסת, אני לא אישה דתיה אך רואה חשיבות רבה בביקור בבית הכנסת בקיבוץ בתפילת 'כל נדרי' למשל". 

אבל ההסבר הוא גם פרקטי למדי, והוא כרוך בתופעת 'ההרחבות' השוטפת את הקיבוצים הכורעים תחת נטל כלכלי, ומשכך מרחיבים את הקיבוץ לאוכלוסייה נוספת שמצידה דורשת את מימוש צרכיה, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם ערכיו החברתיים של הקיבוץ 'הישן'. במקומות מסוימים, אומר לנו חבר קיבוץ, השיח היה ברמת 'חורבן הבית'. כך היה למשל בקיבוץ אילון שבגליל המערבי שפרשיית בניית בית הכנסת שבו פרצה לסדר היום התקשורתי. חברי הקיבוץ הצביעו ברובם נגד הקצאת מבנה לבית כנסת בטענה כי היישוב 'הוא קיבוץ חילוני וככזה אין להם רצון בבית תפילה', ובעיקר כי 'חברי ההרחבה ידעו היטיב לאן הם נכנסים, לקיבוץ בעל אופי חילוני'. על כך אומר אחד מתושבי הרחבה ל-Ynetהמגדיר את עצמו בכלל כ'חילוני': "נכון, אנחנו הגענו להרחבה וידענו שזה קיבוץ חילוני, אבל מה שמעניין הוא שרובינו חילונים... כלומר אין כל קשר בין בית כנסת למקום חילוני. בית כנסת לא מפריע 'לאופי החילוני' של הקיבוץ. חילונים יכולים לרצות גם כן להתפלל בבית כנסת. רוצים עלייה, רוצים אזכרה בימי זיכרון, רוצים בר-מצווה ליד הבית, זה הגיוני שניסע לעיר אחרת בשביל בית כנסת"?

גם הסופר וההיסטוריון של התנועה הקיבוצית מוקי צור מבקש לנפץ מיתוסים: "הגישה שאומרת 'מדינת ישראל תהפוך למדינה חרדית, כי יבנו בית כנסת במעוזי החילוניות' – זהו חיזיון שווא, בדיוק כמו שזה חיזיון שווא לחשוב שאם יש לנו היי-טק – נשלח את החרדים לשם והם יהיו כולם לחילוניים – אין תינוקות שבויים בעמינו".

באילו מבנים משוכנים בתי הכנסת?

"לפעמים נבנים מבנים חדשים, לעתים נעשה שימוש בקרוואנים ובמקרים שונים זורמים עם רוח המקום, למשל בית הכנסת האקולוגי בנווה איתן בו נעשה שימוש באלמנטים טבעיים בלבד". בית הכנסת עליו מדברים אנשי 'איילת השחר' אכן מרשים במיוחד, הכיסאות שבו עשויים מענפי דקל טבעיים, הקירות וארון הקודש מכוסים ומורכבים מאדמה שהתקשתה או בשם המוכר יותר 'בוץ', "אבל שאף אחד לא יחשוב קרימינלית, ארון הקודש מצויד במערכת אזעקה משוכללת".

מתפללי בית הכנסת לרוב, מורכבים לרוב ממניין עד שני מניינים [כ-20 אנשים] בסך הכל. "בדרך כלל פונים שלשה או ארבעה אנשים שמעוניינים להתחיל בתפילות ליל שבת, בהמשך זה מתרחב גם ליום השבת, לרוב אין מנייני תפילה בימות החול". אלמנט מרתק יותר באופי המתפללים הוא מגדרם. מתברר כי בלא מעט קיבוצים, הגורם הדומיננטי בהקמת ובהפעלת בית הכנסת הינן נשים, כך בקיבוץ בארי, כך בכפר יחזקאל, עין חרוד ועוד. "כשיש אישה בהנהלת בית הכנסת, אני יודע שזה יצליח", אומר הרב רענן בחיוך, "הן מתמסרות לעניין, ויש להן את היכולת המדהימה לגשר בין אנשים ולקבל בסלחנות רבה יותר את הקונפליקטים המתלווים להקמת והפעלת בית כנסת".

אתה יכול להרגיע את הקיבוצים החילוניים?

"אנחנו לא מנסים לשנות את הקיבוצים, הניסיון שלנו הוא שכל רצון לשנות, לכפות או להנכיח סיטואציה שלא רצויה על בני אדם כל שהם רק גורמת נזק. מצד שני, לפעמים אנחנו נתקלים בשאלות או בפחדים של קיבוצניקים שמוכיחים על בורות מביכה. לא תמיד הם יודעים מה זה בכלל בית כנסת, מה הוא דורש, או אפילו כמה עולה 'להחזיק' אותו חודשית. אנחנו לא 'ארנק', אבל כן פה כדי לעזור, בעצה, בתיווך, בגישור, בידע. אבל התהליך  שבו אנחנו לא מעורבים, צריך לבא מתוך הקיבוץ, מתוך החברים".

בית הכנסת שדה בוקר

מיקום: קיבוץ שדה בוקר בהר הנגב, 30 ק"מ צפונית למכתש רמון.

הקמת בית הכנסת: 2012, שישים שנים אחרי הקמתו, נבנה בית כנסת ראשון בקיבוץ.

בית הכנסת נרקם לאחר שחברים בקיבוץ ביקשו להקים לעצמם בית מכובד לתפילות. עד להקמת בית הכנסת התפללו החברים במועדון הקיבוץ, אך הביקוש הגובר והולך, לתפילות, ולטקסי בר מצוות הניעו את החברים להגיש בקשה להנהלת הקיבוץ, ולאחר 'האסיפה הכללית' הוחלט על הקמת בית הכנסת.

התנגדות: לא נרשמה התנגדות משמעותית, וההחלטה עברה ברוב גדול. עם זאת, נקבע כי התקציב יגיע ממקורות חיצוניים ולא מקופת הקיבוץ.

פיקנטריה:קיבוץ שדה בוקר, למי שעדיין לא זיהה, היה מקום מושבו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. הוא היגר אליו בשנת 1953 לאחר התפטרותו הראשונה, וגם בשנותיו האחרונות התגורר ביישוב בצריף עץ שהפך למומנט תיירותי. קברו וקבר רעייתו פולה נכרו בקרבת מקום בסמוך לנחל צין.

אז האם בן גוריון, שהואשם לא מעט על יצירת אתוס 'כור ההיתוך', יצירת 'הישראלי החדש' וה'אנטי גלותי' היה רואה את הקמת בית הכנסת בחיוב? חברים מהקיבוץ שהשתתפו בהכנסת ספר התורה לבית הכנסת סבורים שכן: "אם היית מסתכל על החברים היית מבחין שהם ניגבו את דמעותיהם, יש רצון ויש כמיהה, לא לחינם הפסוק שמופיע על קיר בית הכנסת בשדה בוקר הוא 'צמאה לך נפשי', אני מבטיח לך שגם 'הזקן' היה מצטרף".

 

 

בית הכנסת – גונן

מיקום: קיבוץ במזרח עמק החולה, הוקם כהיאחזות משלט של הנח"ל.

הקמת בית הכנסת: 2016, שישים וחמש שנים אחרי הקמתו נבנה בית כנסת בקיבוץ שהתנגד לכך בכל תוקף בתחילה.

בקיבוץ פעל כפר נופש – בית הארחה, בו פעל כמשגיח כשרות יהודי בשם הרב בן שימול. הרב הצעיר, שראה כי תושבים מבני הקיבוץ באים לבית הארחה ומתפללים בבית הכנסת המאולתר שהפעיל במקום הבין כי אולי הגיע הזמן להקים בית כנסת במקום.

"הרמתי עיניים לשמים ושאלתי מאין יבא עזרי? ניסינו משרד הדתות וארגונים נוספים ומאום לא צלח", מספר בן שימול, אך אז הופיעה 'אילת השחר' וסייעה בהקמת בית כנסת, ובהתרמת גביר אנגלי שתרם את ספר התורה. בית הכנסת נבנה בספרייה המקומית שעמדה שוממה, כאשר התהליך כולו, מרגע ההחלטה על הבנייה עד חנוכת הבית והכנסת ספר התורה ארך... ארבעה חודשים.

התנגדות: קולות מבקרים ומתנגדים מעטים נרשמו במהלך הקמת 'בית המקדש מעט', אך דווקא השיחה עם ראש הדירקטוריון של הקיבוץ הפתיעה את הפעילים במקום: "הוא אמר כי הוא מבחין בהתעוררות הרוחנית שחלה בקיבוץ, ולכן אין לו התנגדות להקמת בית הכנסת".

פיקנטריה: סיפורו של בית הכנסת בקיבוץ גונן מרשים במיוחד לאור העובדה שבשעת הקמתו של הקיבוץ, הוסכם ונחתם כי בשטחו לא יוקם בית כנסת. היום, כמעט 70 שנים אחר כך, פועל במקום בית כנסת בשבתות.

גם ספר התורה החדש שהחליף את ספר התורה שהושאל מאחד מיישובי הצפון נושא בחובו סיפור מעניין. מתברר שבקיבוץ היו ספרי תורה אלא שהם היו פסולים: "כשהגעתי מצאתי כמה ספרתי תורה מתקופת השואה, אבל הם היו פסולים לחלוטין, אותיות מחוקות ולא קריאות. לאנשים שקראו בהם היה ערך סנטימנטלי, כעת יש לנו גם ספר כשר".

 

בית הכנסת בשדה נחמיה על שם תמר אריאל

 

מיקום: קיבוץ שדה נחמיה שבאצבע הגליל.

הקמת בית הכנסת: בשנת 2012 נורתה אבן הפינה לבניית בית הכנסת, 72 שנים אחרי הקמתו של הקיבוץ.

שדה נחמיה הוא קיבוץ שאינו דתי, שעובר בשנים האחרונות תהליך של הרחבה. בקיבוץ מתגורר גם יהודי בשם גדעון שלח, שבנו אלוף משנה בצבא, חזר בתשובה, וגדעון החליט להקים במקום בית כנסת, לא רק למען בנו.

"אני לא אדם דתי אמנם, אבל אני מאמין באנשים. זו החולשה שלי. אני אופטימי ואני נאיבי, ואוהב אנשים. החיבור הזה מאד חשוב לי ולכן אני הולך עם זה".

התנגדות: ההרשאה להקמת בית כנסת עברה בקיבוץ, ברוב מכובד, ולא על חודשו קול, כפי שחשש שלח. עם זאת הוחלט שהמימון יגיע ממקורות חיצוניים לחלוטין, וכעת אם כן, לא נותר אלא העניין הפעוט של גיוס הכספים.

פיקנטריה: בית הכנסת מוקם לזכרה של תמר אריאל ואף ישא את שמה. תמר הפכה בשנת 2012 לנווטת הדתייה הראשונה בחיל האוויר. היא גדלה במוסדות הציונות הדתית וסיימה אולפנה  ביישוב אבן שמואל שליד קריית גת, ובחודש תשרי תשע"ה נהרגה במפולת שלגים בנפאל.

בהנצחת שמה של תמר רואה שלח סגירת מעגל. "ישי [בני], היה המפקד של תמר והם בילו שעות ארוכות בתא הטייס. גם אני הכרתי את תמר לא באופן מעמיק כאשר הייתי פוגש אותה בבית הכנסת".

לצורך מימון בית הכנסת נפתח קמפיין מימון המונים ב'מימונה', ושלח יצא למסע גיוס כספים בארה"ב בצוותא עם הרב רענן. את חוויותיו סיכם במאמר משעשע שנשא את השם 'שנורר בסנדלים'.

 

 

בית הכנסת אהבת ישראל והתורה בדברת

מיקום: היישוב דברת שבעמק יזרעאל.

הקמת בית הכנסת: את רעיון הקמת בית הכנסת הגה תושב המקום, יעקב [קובי] אמריו, ולאחר פטירתה של אשתו האהובה יעל לפני כשלש שנים, חש דירבון להתקדם עם בניית המקום הקדוש, עד שזה קרם עור וגידים ואף ספר תורה הוכנס למקום.

"אם לא האמונה הייתי מתפרק, חיינו ביחד 32 שנים. אני מאמין שהיא לומדת עכשיו עם הצדיקים למעלה, בינתיים אנחנו צריכים לנקות את עצמנו, וכשיגיע הזמן שלנו גם אנחנו נעלה לשם", אומר יעקב בפשטות.ייתכן, שבית הכנסת החדש יישא את שמה של יעל עליה השלום.

בקיבוץ יש שתי משפחות דתיות 'בהגדרה', משפחה שחזרה בתשובה, ומשפחתו של קובי.השגת המניין אינה דבר קל, אך הגבאי מארגן אנשים גם מאזור ההרחבה של הקיבוץ "בדברים שבקדושה תמיד יש הפרעות, אבל כל קושי בשבילי הוא אתגר", אומר יעקב. בינתיים פועל בית הכנסת בשבתות ובחגים.

התנגדות: "הופתעתי מכך שכמעט ולא הייתה. מזכירת הקיבוץ ישבה איתי ועזרה. היו שביקשו להקים בית כנסת רפורמי ולהם אמרתי, אם תרצו להקים בנפרד אין לי כל התנגדות. בית הכנסת שלנו יהיה בית כנסת מסורתי אורטודוקסי".

פיקנטריה: על בית הכנסת חשב קובי למעלה מ-18 שנים, אך התכניות לא קרמו עור וגידים. אספות נאספו, פגישות התקיימו, אך בניית בית כנסת לא התקדמה. "באחת הפעמים אמרו לי, ואם יהיה פה מסגד? אמרתי שיהיה, למה לא, העיקר שיהיה פה גם בית כנסת", נזכר קובי, שמדגיש כי בית הכנסת לא מאיים על אפיו של הקיבוץ: "אני לא מאיים, לא אעצור מכוניות ואומר להם לא לנסוע בשבת, מי שירצה להתחבר ולהגיע מוזמן, לא חשובה לי הדעה הפוליטית, אני לא מתכוון שיהיו מחלוקות בבית הכנסת".

 

 

בית הכנסת בכפר מנחם

מיקום: קיבוץ כפר מנחם של השומ"צ בשפלת יהודה.

הקמת בית הכנסת: ביוני 2012 נחנך בית הכנסת, 77 שנים אחרי הקמתו של הקיבוץ.

נסיבות הקמתו של בית הכנסת כרוכות, כמו בעוד מקומות ביזם 'ההרחבה'. שמעון, מחברי הקיבוץ מסביר כי למשפחות החדשות שהגיעו היה בית הכנסת צורך אלמנטרי. "אני אדם מסורתי לא דתי, אשתי יותר חזקה, וכשהגעתי לפה חגגתי בדיוק בר מצווה לבני. אז גילינו שאין כאן בית כנסת, ואין כל אפשרות לעלות לתורה וכדומה.

שמעון וחבריו החליטו להקים בית כנסת, וכשבדקו האם תהיה לכך היענות למשל ביום כיפור גילו כי התשובה לגמרי חיובית. התפילות המרוממות וההתלהבות של האנשים הניעה אותם להקים בית כנסת קבוע.

התנגדות: בכפר מנחם נרשמה התנגדות עזה להקמת בית הכנסת: "על זה הם גדלו, על חיים ללא בית כנסת, הקמת מוסד כזה 'משבשת' להם את כל הקונספציה. הם בפשטות חששו לצביון החילוני של המקום", מסבירים לנו מתפללים בבית הכנסת.

המתפללים הגישו תביעה משפטית ובתום ההליך, הגיעו המתפללים ובני הקיבוץ לפשרה כי הם יקבלו מבנה בשטח בית הספר תיכון צפית: "המדהים היה" אומר שמעון, "כי בבית הספר כלל לא היו מזוזות. היינו צריכים להביא מזוזות, וכך אנחנו הולכים להקים בלב בית הספר של השומר הצעיר בית כנסת".

פיקנטריה: עם גילויי ההתנגדות העזים, יצאו המתפללים למסע בין חברי הקיבוץ כשבמהלכו הגיעו גם לזקנים בני 80 ו-90 בבית האבות שהפגינו התלהבות מפתיעה: "זקן בן 90 מספר לנו שהוא היה מניח תפילין במשך שנים. ישיש אחר שח בפנינו שאשתו הייתה שומרת במשך שנים בקיבוץ על כשרות בסתר".

עד שבית הכנסת הוכן בבית הספר [כשבעתיד מקווים המתפללים למבנה קבע], התפללו החברים במרתף של אחד החברים. "יש לזה קונוטציה של אנוסים", אני מעיר לאחד המתפללים, והוא משיב בחיוך, כי אכן "מה שחסר היה הם רק שקי החול כדי לחזור לתקופות האנוסים בספרד"...

 

 

 

 

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן