הכנסת ספר תורה בקיבוץ שחתם כי "בשטחו לא יוקם בית כנסת"

65 שנים אחרי שהקיבוץ שבו נחתם כי בית כנסת לא יבנה בשטחו, נערכה הכנסת ספר תורה, וחנוכת בית הכנסת בראש חודש אלול האחרון, בשיתוף עמותת איילת השחר.

היישוב החילוני הוקם בשנת 1951 כהיאחזות משלט של הנח"ל בחירבת גורייבא. ההיאחזות לא יועדה להפוך לנקודת קבע, אולם חברי הגרעין של הצופים העבריים‏ שהוצבו במקום ויועדו להצטרף לאחר השחרור לתל קציר ביקשו ליישב את המקום כיישוב עצמאי. בקשתם התקבלה ואושרה, והיישוב התאזרח ב-1953. זהו היישוב הראשון במדינת ישראל שאוזרח לאחר שהוקם כהיאחזות נח"ל.

צעדים ראשונים

סיפור הקמתו של בית הכנסת נשמע כמעט סוריאליסטי, אבל כמו עוד בתי כנסת רבים ביישובים, מתברר כי זהו חלק מסיפורו של בית הכנסת במקומות הללו.

בשטחי הקיבוץ שוכן כפר נופש. בכפר הנופש, כמו בבתי הארחה נוספים פועל משגיח בשם הרב יצחק בן שימול שבמשך תקופה הגיע למקום בשבתות ונוכח לדעת כי תושבים מבני הקיבוץ היו מגיעים להשתתף במקום.

'בית הכנסת' שבכפר הנופש לא היה בית כנסת ראוי לשמו. התפילות נערכו באולם ששימש גם כאולם יוגה, גם כאולם כנסים וגם כאולם בית כנסת לעת מצוא.

הרב בן שימול הבין שהוא זקוק לבית כנסת: "הרמתי עיניים לשמים ושאלתי מאין יבא עזרי? ניסינו משרד הדתות וארגונים נוספים ומאום לא צלח".

במהלך חיפושיו נתקל הרב בארגון איילת השחר והחליט לשלוח מייל רטורי, ובו בקשה לסיוע בבית הכנסת. באופן מפתיע מקבל הרב טלפון מהרב אריה סירוקה מנכ"ל איילת השחר בתוך פרק זמן זעום ובו הוא מתבקש לקבוע פגישה עם הרב שלמה רענן: "לא האמנתי שבכזו מהירות אקבל טלפון מהמנכ"ל", אומר הרב בן שימול ל'מעט בית מקדש'.

משם התגלגלו העניינים במהירות. ראש ארגון איילת השחר, והמנכ"ל הגיעו למקום, נפגשו עם אנשי הקיבוץ, ובפרק זמן קצר כבר החלו לייסד את בית הכנסת: "אנחנו רגילים שאנשים מדברים, אבל ממייל אחד קטן שנוצרת כזו פעילות - זוהי בוודאי יד ההשגחה. הקב"ה אומר תפתחו לי פתח קטן, ואני אפתח לכם פתח גדול, זה בדיוק מה שהרגשתי בשרשרת האירועים הזו".

המהירות הרבה בה התנהלו העניינים שלחה את הרב ההמום אל ראש הדירקטוריון של הקיבוץ כדי לשאול האם ניתן יהיה להקים בית כנסת במקום. האיש השיב כי הוא מבחין בהתעוררות הרוחנית שחלה בקיבוץ, ואין לו התנגדות להקמת בית הכנסת.

גם הרב שלמה רענן, יו"ר עמותת 'איילת השחר' הודה כי 'נשאבנו לכאן, והכוונה היתה שהמקום ישמש כבית כנסת ובעיקר בית מדרש'.

הכנסת ספר התורה וחנוכת בית הכנסת

בית הכנסת נבנה בספרייה בה לא דורך אדם, והיא עצמה נתרמה לאחד מקיבוצי הדרום.

"היו שלבים שכמעט הרמנו ידיים", מספר מנכ"ל איילת השחר הרב אריה סירוקה, "היו לא מעט התנגדויות אך לבסוף התגברנו על זה ובית הכנסת קם והיה".

באירוע המפואר שנערך השתתפו עשרות רבות מחברי הקיבוץ, כמו גם תושבים מקיבוצים שכנים – שדה נחמיה, להבות הבשן, שאר ישוב.

האירוע נפתח בכתיבת אותיות ב'מועדון לחבר', ומשם יצאה תהלוכה בשירה וריקודים סוערים לעבר בית הכנסת החדש.

"אנחנו כאן במשך כמה שנים דנים בקיבוץ על בית הכנסת", סיפר במהלך האירוע חיים דבוש איש קיבוץ גונן, "התהליך היה כל כך מהיר שזה פשוט לא יאומן. לפני ארבעה חודשים לא היה פה כלום, כלום לא היה, קם כאן בית כנסת קטן אבל לפי דעתי מפואר, והכל בעזרתם של שלמה [רענן] ואיילת השחר, בזכותם יש לנו את בית כנסת הזה. אני רוצה להודות מקרב לב לשלמה רענן, ולכל הצוות של 'אילת השחר'.

גם תורם ספר התורה, יהודי אמריקני בשם משה הירס נאם באירוע ואמר בלב נרגש: "לא ראיתי מימי שמחה גדולה כזו בהכנסת ספר תורה".

הוא הוסיף ואמר בקול שהרגש לא נעדר ממנו: "אני מאד שמח שספר התורה כאן ב'גונן'.

ברכות השמעו גם מפי יושב ראש הנהלת קיבוץ גונן דוד חרוסט. הוא הדגיש כי ללא משפחת הירס, הרב רענן ואיילת השחר "לא היינו מגיעים למעמד מרגש זה".