בית הכנסת בקיבוץ בית קמה

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: ידיעות האיגוד

פורסם בראשון, 18 דצמבר 2016 15:39

נכתב על ידי יוסף שי

כמו בעוד קיבוצים ויישובים בארץ המספר 70 שנים בלי בית כנסת, כבר לא מפתיע.

מושבים שונים שהוקמו על ידי תנועת השומר הצעיר, תנועה שלא חרתה על דגלה את שמירת המסורת היהודית בהכרח, נותרו עשרות שנים ללא בית כנסת, עד שקמו יהודים מתוך יישובים אלו ותבעו את זכותו האלמנטרית של כל יהודי: בית כנסת בו נוכל להתפלל ולשפוך את שיחנו לפני ריבון העולם.

כזה הוא היישוב בית קמה - קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי במועצה אזורית בני שמעון. ביישוב זה, בדומה לקיבוצים נוספים, נוספו תושבים חדשים בשטח 'ההרחבה' של הקיבוץ, וחלק מתוכם ביקשו לבנות בית כנסת. אחד מהם, או במילים אחרות הרוח החיה מאחורי הרעיון, הוא אדיר יונה, יהודי שומר תורה ומצוות המתגורר במקום, והוא מספר על תלאותיו וגלגוליו הרבים של בית הכנסת, שעדיין למרבה הצער, עוד לא הוקם, אם כי התקדמות ממשית נרשמה בכיוון זה.

"במשך שש – שבע השנים האחרונות אנו מנסים לארגן בית כנסת. זה לא פשוט, בינתיים אנחנו מתפללים בבית ספר יסודי, באחת הכיתות", מספר אדיר. ותפילה כזו אינה קלה. בכל שישי יש לארגן את  המקום להכין את שולחן התפילה, ארון הקודש, קרשים מהם נעשית עזרת נשים מאולתרת, ובמוצאי שבת יש לפרק הכל, שהלא עם בוקר מגיעים התלמידים לבית הספר.

לאמיתו של דבר, בית כנסת קבוע בבית הספר, גם לא ניתן למתפללים. במועצה סירבו, למרות טיעונו של יונה כי בכפר מנחם למשל פועל בית כנסת כזה. "הם אישרו לנו באופן זמני, רק שהזמני הזה כבר נמשך זמן רב", הוא אומר.

בינתיים קמו לא מעט מתנגדים להקמת בית כנסת. "אנחנו רוצים בית כנסת רפורמי", אמרו חלק מהתושבים, ואדיר הסביר להם כי אין לו כל התנגדות להקמת בית כנסת כזה, רק שאת בית הכנכסת שלו הוא רוצה אורטודוקסי. "לקח שש שנים להראות לתושבים שהשד לא נורא, שאנחנו לא מנסים להשפיע על הצביון של הקיבוץ, לא חוסמים כבישים, או סוגי דמיונות שונים".

אז נערכה הצבעה. בתחילה מספרים המתפללים רצה ועד הקיבוץ להחליט לבד, ללא הצבעה, אלא שהתושבים מחו: מדוע שלא תהיה הצבעה? בכל יישוב וקיבוץ יש לתושבים אפשרות להחליט על גורלם. ההצבעה היתה חד משמעית. 170 חברים מתוך 200 הרימו את ידם בעד בית הכנסת.

בשלב הזה נכנסה עמותת איילת השחר לתמונה. "מישהו קישר אותי לרב שלמה רענן" נזכר אדיר, "והוא ניסה לסייע לנו בכל יכולתו". בין הרב רענן למועצה תיאם אדם בשם רפי בן בסט שישב עם מזכיר הקיבוץ, לתכנית מפורטת. "הרב רענן שאל אותי אם אני צריך דווקא מבנה אבן רגיל, אמרתי לו גם מבנה לא קונוונציונאלי מספיק לנו, אנחנו רק רוצים 4 קירות להתפלל".

הרב רענן הופגש עם אנשי הוועד, הם התרשמו ממנו, והנעת ההליך לבניית בית הכנסת החלה: הם ראו שהוא אדם נעים, ליברלי, ומעשי, אומר יונה. בקיבוץ חששו שהרב ירצה שאדמת בית הכנסת תירשם על שמו, אלא שהרב רענן הפתיע אותם והסביר להם שהוא מבקש רק דבר אחד: מסמך בו יהיה כתוב שבית הכנסת ישאר בית הכנסת, כלומר שהמבנה ימלא את ייעודו, אין לו כל רצון באדמה...

המתפללים ואדיר יונה רוצים לקדם את בניית בית הכנסת בכל מאודם: "מי יודע מה יהיה מחר, 'יקום פרעה אשר לא ידע את יוסף', הצבעה חדשה עלולה להיערך בעוד חודשיים וההסכמה לבית  הכנסת תתבטל", הם חוששים.

בבית הכנסת מתאסף מנין בכל שבת, אנשים מסורתיים ודתיים, גם שיעורי תורה מתקיימים באמצע השבוע. כולם מוזמנים אומר הגבאי: כל עוד מתנהגים במקום כפי שראוי להתנהג בבית הכנסת הוא פתוח לכולם. ביום כיפור ובחגים בית הכנסת מלא עד אפס מקום.

למרות זאת, מפנים המתפללים טענות קשות אל משרד הדתות. "דוחים אותנו כבר 4 שנים, שלשה שרים הבטיחו בית כנסת, ואז אנחנו שומעים שאנחנו לא עומדים בקריטריונים", הם מספרים. רק מה הם הקריטריונים בהם הם לא עומדים – הם עדיין לא יודעים, "אולי אנחנו לא מתפללים טוב", הם שואלים בציניות?

במפגש במשרד הדתות, הם מספרים, הציע הרב רענן לגייס 300 אלף שקלים כאשר המשרד יתן סכום זהה. "כבר מחר אני מתחיל לבנות את בית הכנסת" אמר הרב רענן, אלא שהמתפללים לא קיבלו פרוטה מהמשרד, ובית הכנסת עדיין לא הוקם.

מי שירצה לתרום ויבקש להנציח את יקיריו בשם בית הכנסת נשמח לעשות זאת, אומרים המתפללים, אם לא, נקרא למקום 'בית הכנסת השלום'.