שדות ים הוא קיבוץ שהוקם בשנת 1936 באזור הקריות של היום, והועבר בשנת 1940 על ידי המחנות העולים, למקומו הנוכחי - מדרום לקיסריה העתיקה. הקיבוץ משתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ הוקם בשנת 1940 והתבסס בראשיתו על דיג. הוא הוקם על אדמות שנרכשו מהכפר הבוסני-מוסלמי קיסריה. מאוחר יותר, במלחמת העצמאות, גורשו תושבי הכפר על ידי ההגנה[על פי ויקיפדיה].
שדות ים הינו קיבוץ חילוני. חילוני מאד, על כל המשתמע מכך. אלא שלפני למעלה מ-10 שנים חלה במקום התעוררות של חברים ותושבים שהיו לבעלי תשובה מה שהוביל להקמתה של קהילה נחמדה.
הקהילה חיפשה בית כנסת, ולפני כעשור הקצה להם הקיבוץ מבנה ישן.
בהחלטה משותפת של קומץ המתפללים הראשוני וחברי הקיבוץ הוחלט שהכסף יבוא מתוך חברי הקיבוץ ולא מתרומות חיצוניות גם במחיר של מבנה פחות מפואר. על שלט בריסטול שהוצב בכניסה לחדר האוכל התבקשו החברים לכתוב כמה הם מוכנים לתרום, וכך מסכומים לא גבוהים של 200-300 שקלים, הפך בית הכנסת למקום מכובד כיאה לבית מקדש מעט.
כמו עוד עשרות בתי כנסת בקיבוצים ובפריפריה, גם לבית הכנסת בשדות ים נחלץ ארגון 'איילת השחר' לעזרה וליווה את בית הכנסת בכל הקשור לצד הרוחני שבו.
ואמנם במקום נוצרה פעילות תורנית ענפה: רבנים מרחבי הארץ מגיעים למקום כדי למסור שיעורים במקום, ואירועים כמו מסיבות, וכנסים תורנים סביב לוח השנה היהודי.
אילת השחר גם דואגת לשלוח אברכים בימים הנוראים לחיזוק התפילה במקום.
לפני שלושה חדשים התארח הרב אברהם פוייער מארה"ב ששבת בקהילה, ומסר בה שיעורים לאורך השבת. הרב המבוגר התרשם מאד מהחמימות ומתחושת השותפות והאחווה שיש בין החברים והם התרשמו ממנו. מספר מנכ"ל איילת השחר.
ההבטחה של הרב עוזיאל
לאחד התושבים ומהמתפללים הקבועים קוראים טל לב ארי. אביו, דניאל רבס, מתגורר ביישוב בית יצחק ליד נתניה, והוא החליט לתרום ספר תורה. הקשר בין רבס ל'אילת השחר' נוצר בעקבות מודעה שפרסמה העמותה שקראה לסיוע לריהוט בית הכנסת בקיבוץ גברעם. רבס שנתקל במודעה, גייס מספר חברים, והם סייעו בריהוט לבית הכנסת.
מאחורי ספר התורה סיפור מאד מרגש. הספר הגיע מהונגריה וצלח את מאורעות מלחמת העולם השנייה. את הספר תרם רבס לזכרו של קרוב משפחתו היחיד מהונגריה ששרד את השואה. הבחירה בבית הכנסת של 'שדות ים' נבעה מהעובדה כי 'שם צריך היה אותו יותר מכל מקום אחר'.
במהלך הטקס של הכנסת ספר תורה בשדות ים, נשא דברים הרב אברהם שינין, מי שלומד בחברותא בכל יום לפנות בוקר עם הרב שטיינמן.
הוא סיפר את הסיפור הבא: לפני 72 שנים בתש"ג כתב הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל [שעלה מסלוניקי שם שימש כרב העיר], מכתב לחברי קיבוץ שדות ים אודות תכניתם לערוך משט בים ביום השבת.
הרב כתב להם כי הוא מבקש סליחה אבל הוא מתחנן לפניהם שלא יעשו את המשט, כי "חזרנו מהגלות לא כדי לחלל את השבת אלא כדי לשמור את השבת". בסיום מברך אותם הרב, שבזכות זה שישמרו את השבת יזכו שתצא תורה משדות ים.
ברוך ה', אמר הרב שיינין, היום אחרי 72 שנים ההבטחה של הרב עוזיאל מתקיימת. משדות ים יוצאת תורה ובע,ה נזכה שמדות ים יצאו גם ספרי תורה חיים . לאחר האירוע ברך הרב שיינין את המתפללים.
מלבד הרב שיינין נשאו דברים גם הרב אלאלוף מבני ברק, והתורם דנאל רבס. באילת השחר מספרים, כי באופן מעורר השתאות, מזג האוויר שהיה סוער באותו יום, וגשמים לא פסקו מלרדת, עצר לחלוטין בשעת האירוע כך שבין השעה 7 לשעה 7:45, עת הובל הספר התורה בשירה, ריקודים, ולפידים, חדלו הגשמים מלרדת.