מה הקשר בין פרשת השבוע לבתי הכנסת? ואיך שניהם קשורים למלחמה בעזה ולירי הטילים של חמאס?
פרשת מסעי היא הפרשה העוסקת בערי מקלט. ערי המקלט הוקמו על פי הדיבור. לפרשה זו יש קשר הדוק לארועים הפוקדים את ארצינו בימים אלה, כמו גם לבתי הכנסת.
בתי כנסת מצויים בבנינים רבים, מפוארים יותר, ופחות, מבנים מגדלים וצורות שונות, ואפילו במטוסים וברכבות. אולם קיים מקום נוסף בו מצויים בתי כנסת רבים: מקלטים.
במאמר זה אבקש להתמקד בבתי הכנסת שבמקלטים שבעיר חולון. בחולון ישנם כמה עשרות מקלטים הפזורים ברחבי העיר כאשר בפועל שליש מהם משמשים כבתי כנסת וכבתי מדרש.
הסבתם של המקלטים לבתי כנסת החלה כבר בתקופת כהונתו של ממלא מקום ראש העיר מר יאיר תאו ז"ל, שהיה אחראי על המקלטים בעיר.
כיצד קרה שכל כך הרבה מקלטים הפכו לבתי כנסת? בשנים האחרונות צמחה כמות התושבים הדתיים והחרדים בעיר, בקצב שלא הלם את כמות בתי הכנסת ובתי המדרש המצויים, כך שהפיתרון לשכירת המקלטים היה המענה המתבקש.
הפיכת המקלטים לבתי הכנסת השתלמה מסתבר גם לעירייה, שכן המתפללים שכרו את האתר בכסף מלא שהוזרם ישירות לקופת היאייה. גם המקום שמטבעו מוזנח, קיבל תחזוקה שוטפת על חשבון המתפללים.
עם הזמן הפכו המקלטים לבתי כנסת מפוארים. בשכונת תל גיבורים בעיר למשל, ישנם מקלטים שהושקעו בהם עשרות אלפי שקלים, עד שהמבקר במקום יתקשה לזהות כי לפניו מקלט עירוני.
אליהו, גבאי במקלט המשמש לבית כנסת ובית מדרש על שם האור החיים הקדוש מספר: "אנחנו מקיימים במקום שלש תפילות ביום, וגם בשבת. מעבר לשיעורי תורה הניתנים במהלך השבוע ובשבת. במקום פועל גם כולל שישי לאברכים ובני תורה.
מי מממן את הכולל? הגבאי מספר כי בכל שבוע מגיע שליח אחר של הקב"ה.
ואיך כל זה מתקשר למלחמה? לא מכבר פורסם באתרי החדשות כי ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, הורה לגבאי בתי-הכנסת ברחבי העיר שאינם ממגונים, שלא לקיים במקום תפילות. בהודעה שפרסם כתב לסרי: "השבת לא תתקיימנה תפילות בבתי כנסת שאין בהם מיגון. הגבאים יודעים זאת. לכן, כל אדם הרוצה להתפלל, יבחר בית כנסת שיש בו מיגון ושנמצא במרחק של 45 שניות הגעה".
בבתי הכנסת המפוארים במקלטים אין כל חשש. ניתן להמשיך ולהתפלל בנחת גם בשעה שהטילים מתעופפים, ולבקש מא-ל עליון שיחיש מהר את גאולתינו, ינצח את אויבינו, וינקום את נקמתינו.
פורסם בנוסח שונה בגליון כנישתא על ידי רבי אלון חאמי.