קיבוץ אילון שוב בעין הסערה

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: ידיעות האיגוד

פורסם בשני, 29 מאי 2017 10:24

נכתב על ידי ישראל מנחם

קיבוץ אילון שוב בעין הסערה ושוב בהקשר להקמת בית כנסת: בעתירה שהגיעה לשולחנו של בית המשפט, ביקשו כמה מתושבי ההרחבה של קיבוץ אילון, שהוקם על-ידי חברי השומר הצעיר, לחייב את הקיבוץ, את המועצה האזורית מטה אשר ואת מנהל מקרקעי ישראל, להקצות קרקע להקמת בית כנסת בתחומי ההרחבה של קיבוץ אילון. העתירה נדחה על הסף בשל אי סדרים טכניים.

העתירה הוגשה לאחר שאסיפת חברי הקיבוץ דחתה את הבקשה להקים בית כנסת ביישוב, שרבים מתושבי ההרחבה היו שותפים לה, כך דווח באתר 'גלובס'.

השופט המטפל בתיק הוא רון שפירא שבאופן מעניין הינו בן קיבוץ דגניה א' שבעמק הירדן, הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ושהיה אב-טיפוס לדגם ההתיישבות השיתופי הייחודי לישראל.

העתירה שהוגשה על ידי חברי ההרחבה כאמור נדחתה על הסף מחמת כשלים פרוצדורליים באופן הגשתה, ומשום שהיא הוגשה, לדבריו, על-ידי העותרים בניגוד לכל כללי סדרי הדין ותוך צירוף משיבים לעתירה, שכלל אינם נדרשים לבירור המחלוקת.

עם זאת, טרם שחתם את פסק דינו, והגם שדחה את העתירה להקמת בית כנסת באילון, המליץ השופט שפירא לצדדים לחזור להידבר ביניהם והזכיר להם את "ערך הקולקטיביות הרעיונית אותו הגדיר מנהיגה ההיסטורי של תנועת השומר הצעיר (והקיבוץ הארצי) מאיר יערי ז"ל (שכונה האדמו"ר מרחביה)".

שני שלישים התנגדו

כפי שדווח ב'מעט בית מקדש' בעבר נערך משאל אודות הקמת בית הכנסת ביישוב, בסופו התברר כי שני שלישים מהתושבים מתנגדים להקצאה כזו.

זו אינה הפעם הראשונה ששאלת הקמת בית הכנסת עולה לדיון בקיבוץ הגלילי, שהוקם על ידי 'השומר הצעיר'.

בשנת 2013, הועלו שתי הצעות, מגוחכות – מבחינת שומרי המסורת במקום – לפתרון הבעיה.

החלופה הראשונה הציעה הקמה של בית כנסת שלא יגרום שינוי באורח החיים החילוני של התושבים, כלומר אי הפרדה בין גברים לנשים, והנהלה שתכלול חברים מתושבי הקיבוץ ומתושבי 'ההרחבה',

השנייה, שהוגשה על ידי אחד מחברי הקיבוץ, הציעה כי יוסכם שבית כנסת לא יבנה במקום ציבורי וכל מי שמעוניין לערוך אירוע או טקס דתי יעשה זאת במרחב הפרטי שלו. כמו כן לא יוקצו כל כספים ציבוריים למימון פעילות דתית.

132 חברים הצביעו בעד החלופה השנייה. 66 הצביעו בעד החלופה הראשונה.

יושב ראש האגודה הקהילתית עמי בלנק טען כי מדובר ביישוב קהילתי, "בדיוק כמו שביישוב דתי, לא מוכנים שיסעו בשבת".הוא גם טען שהציעו לתושבי ההרחבה מקום תפילה, אלא שאלו לא הסכימו לו, שכן היה זה במקום מרוחק. התושבים, מאידך, טענו כי הוצע להם מקום ליד הרפת.

לא מאמינים בכלום

'מעט בית מקדש' שוחח בעבר עם יורם דנה מהפעילים להקמת בית הכנסת וזה התייחס לטענותיו של בלנק כי הוצע מקום: זו היא טענה מגוחכת. הם הציעו לנו כיתה בבית ספר שנמצא ק"מ מההרחבה, כיתה בתוך בית ספר על יסודי. זו היא כיתה מחוץ לגדר מחוץ ליישוב. מה הם מצפים שאנחנו נלך ק"מ ברגל מחוץ לקיבוץ? יש פה אנשים מבוגרים, יש כאן תינוקות איך נלך עד שם?

באשר לטענה כי תושבי ההרחבה ידעו שהם מגיעים לקיבוץ בעל אופי חילוני, אומר דנה, "הם אומרים מה שנח להם להגיד. אנחנו הגענו להרחבה וידענו שזה קיבוץ חילוני, אבל מה שמעניין הוא שרובינו חילונים... כלומר אין כל קשר בין בית כנסת למקום חילוני. בית כנסת לא מפריע 'לאופי החילוני' של הקיבוץ. חילונים יכולים לרצות גם כן להתפלל בבית כנסת.  רוצים עלייה, רוצים אזכרה בימי זיכרון.

האם אתם יודעים שיש כאן משפחות שקרוביהם לא מגיעים לבקר אותם למעלה מעשור רק בגלל שאין כאן בית כנסת? זוהי מציאות לא נורמלית, הוא אומר.

בינתיים מספר דנה, הם מתפללים בבתים פרטיים על פי ההחלטה כי 'טקסים דתיים' יתקיימו רק במרחב הפרטי של התושבים. "אנחנו עוברים מבית לבית ושם עושים את התפילות בשבתות, ובחגים.

עניינים פרוצדורליים

כאמור, בית המשפט דחה את העתיקה ללא דיון בעצם הטענות. הסיבה לכך הייתה פרוצדורלית בלבד. כך למשל לא צורפו משיבים נדרשים, צירוף צדדים שאינם נדרשים לעניין, אי-מיצוי הליכים מנהליים, קיומו של סעד חלופי, היעדר סמכות עניינית ואי-גילוי פרטים מלאים כמתחייב מהליך מנהלי.

בין היתר כתב השופט כי העותרים הגישו את עתירתם, כאשר במקור לא צירפו את קיבוץ אילון כמשיב לעתירה, ורק בהמשך, בהתאם להחלטת בית המשפט, צורף הקיבוץ כמשיב. "הקיבוץ היה צריך להיות מראשיתו של הליך במסלול הנכון, מאחר שהעותרים מבקשים למעשה לגרום לכך שייעוד של חלקת קרקע מקרקעות המוחכרות לקיבוץ יוסב לצורך בניית בית כנסת", קבע בית המשפט.

למרות זאת כפי שדווח בגלובס, דרבן השופט שפירא את הצדדים להגיע להסכם כשהוא מצטט את מאיר יערי, מנהיג הקיבוצים והשומר הצעיר: "ב-3 רכיבים מרכזיים הגדיר יערי את הערך של שיתוף וקולקטיביזם, חירות בוויכוח, חתירה לסיכום משותף וסולידריות בביצוע... קיום הדיון והוויכוח בפתיחות, ניסיון להגיע לסיכום משותף ובהמשך סולידריות בביצוע ההסכמות הוא ערך הנכון גם להיום, ייטיב עם כולם, גם אם העתירה נדחית... המעלים על נס את הפשרה והבאת שלום בין אדם לחברו מחוץ לכותלי בית המשפט, שהם נכונים גם כעת, לאחר שהעתירה נדחתה".

איילת השחר: אי אפשר לתפוס את החבל ב-2 קצותיו

ארגון איילת השחר המלווה את התושבים מראשית המאבק מסייע גם כעת. אחד מן הפעילים מספר ל'מעט בית מקדש' כי "נעזרנו הרבה בארגון ובאיש העומד בראשו הרב שלמה רענן. במשך שנתיים שכר לנו הרב בית בו התפללנו. הוא עוזר לנו גם בכל דבר שאותו אנו צריכים, הן ברמה המעשית – ציוד לחגים והן באמצעים משפטיים. כל בקשה שאנחנו מבקשים – הם מיד ניצבים, אנו רוצים להודות להם על כך".

איילת השחר, סייעה לתושבים לא רק בהיבט המשפטי אלא גם רכשה להם קראוון ב-70 אלף שקלים, כמו בעוד עשרות קיבוצים ויישובים.

הרב אריה סירוקה מנכ"ל הארגון, שוחח עם 'מעט בית מקדש' על ההתפתחויות האחרונות בסאגה הבלתי נגמרת הזו.

"מה שקורה באילון הוא דוגמא טובה לניסיונות להרוויח מכל הכיוונים. אנשי הקיבוץ הביאו את תושבי ההרחבה כדי לחלץ את הקיבוץ מן המשבר אליו נקלעו, אבל כאשר האנשים האלו, שהובאו כדי לעזור להם, מבקשים בית כנסת כדי להתפלל הם לא מאפשרים להם, זהו דבר לא הגיוני".

הקיבוץ הוא מקום חילוני

"נכון, אילון הוא יישוב חילוני, אבל לא ניתן להתייחס לאנשים שהובאו לשם כאל זרים. הקיבוץ צריך לקבל בהבנה את ההסדר הזה שאם מביאים אנשים מן החוץ, לטובתם הם, עליהם להיות פתוחים גם לצרכיהם. לא ייתכן שכל פעם מוקמת וועדה חדשה, במשך שנים, כדי להחליט אם לאנשים האלה מגיע בית כנסת. הם זקוקים למקום להתפלל, והם חלק מהקיבוץ. הם לא אנשים זרים".