- אתם כאן:
- עמוד הבית
- אודות
- חדשות והודעות
- שנורר בסנדלים: בית הכנסת בשדה נחמיה על שם הנווטת הדתיה הראשונה בצה"ל הגיע אל הישורת האחרונהה
שנורר בסנדלים: בית הכנסת בשדה נחמיה על שם הנווטת הדתיה הראשונה בצה"ל הגיע אל הישורת האחרונהה
- פרטים
- קטגוריה: ידיעות האיגוד
- פורסם בראשון, 18 דצמבר 2016 00:13
- נכתב על ידי יוסף שי
שדה נחמיה, הוא קיבוץ באצבע הגליל בצפון עמק החולה כ-5 ק"מ ממזרח לקריית שמונה, המשתייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי עולים מאוסטריה,צ'כיה והולנד, על אדמות שנקנו מהכפר הערבי א-דווארה. הקיבוץ נקרא על שם נחמיה דה־לימה, ציוני הולנדי, שהיה יושב ראש ההסתדרות הציונית ההולנדית בשנים 1918-1912, ויו"ר קק"ל (קרן קיימת לישראל) בשנים 1922-1919.
שדה נחמיה הוא קיבוץ שאינו דתי, שעובר בשנים האחרונות תהליך של הרחבה. בקיבוץ מתגורר גם יהודי בשם גדעון שלח, שבנו אלוף משנה בצבא, חזר בתשובה, וגדעון החליט להקים במקום בית כנסת, לא רק למען בנו.
"אני לא אדם דתי אמנם, אבל אני מאמין באנשים. זו החולשה שלי. אני אופטימי ואני נאיבי, ואוהב אנשים. החיבור הזה מאד חשוב לי ולכן אני הולך עם זה".
שלח מספר כי בעבר נוצרו קשרים חמים מאד בין מועצה אזורית גליל עליון הכוללת את קיבוץ שדה נחמיה לבין מועצה אזורית מטה בנימין. באותה עת עמד בראש המועצה פנחס ולרשטיין ובינו לבין שלח נוצרו קשרים מיוחדים: "ולרשטין והמועצה שלו הם דמויות מפתח בכל הנושא הזה של קירוב בין חילונים לדתיים", אומר שלח.
ההרשאה להקמת בית כנסת עברה בקיבוץ, ברוב מכובד, ולא על חודשו קול, כפי שחשש שלח, וכעת לא נותר אלא העניין הפעוט של גיוס הכספים.
בשלב הזה נכנסה עמותת איילת השחר של הרב שלמה רענן לתמונה, והרב ושלח יצאו למסע גיוס בארצות הברית. על מסע זה כתב שלח את המאמר היפה 'שנורר בסנדלים'.
"עד כה השגנו 750-800 אלף שקלים, ועלינו להשיג עוד חצי מיליון בערך. כל הכסף שיש לנו מלבד זה שקיבלנו ממשרד הדתות הגיע מאיילת השחר. המועצה הדתית לא מוכנה לתת את האישור עד שהיא רואה שהכסף כולו ברשותינו, וזו הסיבה שעלינו להגיע במהירות אל סכום הזה", הוא אומר. הוא יצא למסע נוסף, הפעם עם בנו ישי כאמור אלוף משנה בחיל האוויר, אך הסכום שנאסף עדיין לא התקרב לאומדן המבוקש.
בית הכנסת ישא את שמה של תמר אריאל שהפכה בשנת 2012 לנווטת הדתייה הראשונה בחיל האוויר. היא גדלה במוסדות הציונות הדתית וסיימה אולפנה ביישוב אבן שמואל שליד קריית גת, ובחודש תשרי תשע"ה נהרגה במפולת שלגים בנפאל.
בהנצחת שמה של תמר רואה שלח סגירת מעגל. "ישי, היה המפקד של תמר והם בילו שעות ארוכות בתא הטייס. גם אני הכרתי את תמר לא באופן מעמיק כאשר הייתי פוגש אותה בבית הכנסת".
כל מי שירצה להשתתף בבנייה של בית הכנסת המיוחד בשדה נחמיה לזכרה של תמר מוזמן לפנות לאיילת השחר, וזו תקשר אותו עם גדעון.
להלן קטעים מתוך מאמרו היפה של שלח, שנורר בסנדלים על הנסיעה המשותפת עם הרב שלמה רענן.
"עבורי היה מסע ההתרמה חוויה אנתרופולוגית מרתקת. לרענן הייתה זו עבודת פרך. כבר 17 שנים הוא מתזז בין שלשה טלפונים ניידים, קובע פגישות, מנווט את רכבנו השכור בנבכי הכרך. אין רגע דל.
דון קישוט שלי הרב שלמה רענן. אני כולה סנצ'ו פנצ'ה, שנורר בסנדלים, בהופעת בכורה עולמית...
בסוף התפילה נתבקשתי לשאת דברים.
מתנצל על מבוכה לאור זרקורים ועל כשלים לשוניים בשפה שאינה שפת אמי, סיפרתי על מטרת בואי לאמריקה.
דמעות נקוו בשולי עפעפיים. טרגדיית הנווטת הדתייה, שמצאה מותה בנסיבות עצובות והקשר המיוחד שלה אל בננו הטייס דומה רגשו את הנוכחים...
שבוע ימים קצב רענן למסע. הזמן נוקף וכסף אין. קשה לי לעכל את הסברו של המנטור שלי, "סבלנות סנצ'ו. אנחנו זורעים. קציר בעתו."
מה קציר איזה שמציר. קצר רוח אני, כהרגלי, נושא עיני אל ההרים אך בעיקר מפליג בדמיוני אל עמק החולה, מבקש לקדוח באדמת העמק לצקת יסודות ורצפה לבית התפילה. לא קציר ולא נעליים. מה כבר בקשתי, מרשרשים, וגם זה, במושגים של שועי הארץ הללו טיפה בים....