קיבוץ אילון נגד בית כנסת ביישוב

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: חדשות בתי הכנסת

פורסם בחמישי, 12 מאי 2016 12:24

נכתב על ידי ישראל מנחם

חברי קיבוץ אילון שבגליל המערבי החליטו: בית כנסת? לא בבית ספרנו.

בימים האחרונים התאספו חברי קיבוץ אילון, הממוקם הגליל המערבי, הכוללים את תושבי 'ההרחבה' המאוחדים תחת האגודה הקהילתית 'חורש אילון' כדי לדון בשאלה חשובה: האם יקצה הקיבוץ מבנה ציבור ל'בית כנסת במקום מכובד'?

בתום משאל שנערך בין כלל התושבים התברר כי שני שלישים מהם מתנגדים להקצאה כזו.

זו אינה הפעם הראשונה ששאלת הקמת בית הכנסת עולה לדיון בקיבוץ הגלילי, שהוקם על ידי 'השומר הצעיר'.

בשנת 2013, הועלו שתי הצעות, מגוחכות – מבחינת שומרי המסורת במקום – לפיתרון הבעיה.

החלופה הראשונה הציעה הקמה של בית כנסת שלא יגרום שינוי באורח החיים החילוני של התושבים, כלומר אי הפרדה בין גברים לנשים, והנהלה שתכלול חברים מתושבי הקיבוץ ומתושבי 'ההרחבה',

השניה, שהוגשה על ידי אחד מחברי הקיבוץ, הציעה כי יוסכם שבית כנסת לא יבנה במקום ציבורי וכל מי שמעוניין לערוך אירוע או טקס דתי יעשה זאת במרחב הפרטי שלו. כמו כן לא יוקצו כל כספים ציבוריים למימון פעילות דתית.

132 חברים הצביעו בעד החלופה השניה. 66 הצביעו בעד החלופה הראשונה.

לא מביך אותך להתנגד לבית כנסת?

בימים אלו, כאמור, עלתה שוב השאלה להצבעה בין חברי הקיבוץ, ושוב הוחלט כי בית כנסת לא יוקם במקום.

עמי בלנק, יו"ר האגודה הקהילתית, התראיין לתכניתו של אראל סגל בגלי צה"ל והסביר כי היישוב הוא קיבוץ חילוני, וככזה אין להם רצון ב'בית תפילה'.

לדבריו, כל תושב שהגיע לאילון ידע כי הוא מגיע למקום בו אין בית כנסת, ואפילו בתב"ע אין כל סימון לבית כנסת.

המנחה אראל סגל התקשה להבין: למה, למה זה כל כך מפריע לכם, האם היית מתנגד להקמת מסגד בבית חולים?

בלנק הסביר כי מדובר ביישוב קהילתי, "בדיוק כמו שביישוב דתי, לא מוכנים שיסעו בשבת".

סגל תהה: אתה משווה נסיעה בשבת בקיבוץ דתי, לאי הקמת בית כנסת?

בשלב זה טען בלנק כי הם הציעו לתושבי ההרחבה מקום תפילה, אלא שאלו לא הסכימו לו, שכן היה זה במקום מרוחק. התושבים, מאידך, טענו כי הוצע להם מקום ליד הרפת.

"אתה יודע מה אמר חזן עליכם", תקף סגל, "רצינו להקים דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי הארצות. איך לא מביך אותך במדינת ישראל, שכל הקיום שלך בה הוא מכח הקושן, מכח התנ"ך, מכח 'ותחזינה עינינו בשובך לציון', להתנגד לבית כנסת, הרי זה בלתי נתפס?!"

השיחה עלתה לטונים צורמים לאחר שסגל כינה את בלנק וחבריו 'גזלנים בני גזלנים': "אם אתה גר על אדמה שאין בה את החיבור ליהדות – אתם גזלנים".

פעיל מ'ההרחבה': חילוני לא יכול לרצות בית כנסת?

אחד מהפעילים לטובת בית הכנסת יורם דנה, שוחח עם 'איגוד בתי הכנסת' וסיפר על השתלשלות הדברים: בהצבעה האחרונה הצביעו כ-80 אנשים בעד הקמת בית הכנסת, כלומר שליש מהאנשים רוצים בית כנסת, אלא ששני שליש כידוע התנגדו.

מה אתה אומר על טענתו של בלנק כי הם הציעו לכם מבנה, ואתם סירבתם?

זו היא טענה מגוחכת. הם הציעו לנו כיתה בבית ספר שנמצא ק"מ מההרחבה, כיתה בתוך בית ספר על יסודי. זו היא כיתה מחוץ לגדר מחוץ ליישוב. מה הם מצפים שאנחנו נלך ק"מ ברגל מחוץ לקיבוץ? יש פה אנשים מבוגרים, יש כאן תינוקות איך נלך עד שם?

איך אתה מסביר את ההתנגדות המשונה הזו לבית כנסת?

זה לא מביך אותם לצערי הרב. מדובר באנשים שהם אתאיסטים לחלוטין, לא מאמינים בשום דבר.

לטענתם, אתם ידעתם שאתם מגיעים לקיבוץ בעל אופי חילוני

הם אומרים מה שנח להם להגיד. אנחנו הגענו להרחבה וידענו שזה קיבוץ חילוני, אבל מה שמעניין הוא שרובינו חילונים... כלומר אין כל קשר בין בית כנסת למקום חילוני. בית כנסת לא מפריע 'לאופי החילוני' של הקיבוץ. חילונים יכולים לרצות גם כן להתפלל בבית כנסת.  רוצים עלייה, רוצים אזכרה בימי זיכרון.

האם אתם יודעים שיש כאן משפחות שקרוביהם לא מגיעים לבקר אותם למעלה מעשור רק בגלל שאין כאן בית כנסת? זוהי מציאות לא נורמלית.

בינתיים מספר דנה, הם מתפללים בבתים פרטיים על פי ההחלטה כי 'טקסים דתיים' יתקיימו רק במרחב הפרטי של התושבים. "אנחנו עוברים מבית לבית ושם עושים את התפילות בשבתות, ובחגים.

האם ארגון 'איילת השחר' מסייע לכם?

לגמרי. נעזרנו הרבה בארגון ובאיש העומד בראשו הרב שלמה רענן. במשך שנתיים שכר לנו הרב בית בו התפללנו. הוא עוזר לנו גם בכל דבר שאותו אנו צריכים, הן ברמה המעשית – ציוד לחגים והן באמצעים משפטיים. כל בקשה שאנחנו מבקשים – הם מיד ניצבים, אנו רוצים להודות להם על כך.

בית הכנסת שמר על העם היהודי

מאיגוד בתי הכנסת ועמותת 'איילת השחר' נמסר: עצוב שבמדינת ישראל, מדינה שמושתתת על זכותו של העם היהודי בארצו לאור חזון הנביאים בספרי התנ"ך, מתנגדים יהודים בתוככי המדינה, להקמת מוסד קדוש המסמל יותר מכל את היהדות - זו שנרדפה אלפיים שנים והצליחה לשרוד סביב מקום קדוש אחד שנותר לה – בית הכנסת.

קשה לתפוס כיצד במדינה דמוקרטית, במאה העשרים ואחת, נרמסים ברגל גסה זכויותיו של המיעוט. למעלה מ-60 אנשים תושבי הקיבוץ, הרימו את ידם בעד מקום בו יוכלו לקיים את פולחנם הדתי, לחגוג בו את שמחותיהם ואבלם, את חגיהם ואת ימי הזיכרון, כשמולם, הקבוצה הגדולה והחזקה יותר, מונעת זכות אלמנטרית זו בצורה כוחנית. התנהגות מן הסוג הזה לא מקובלת בכל מדינה מערבית תקינה. יודגש כי גם במדינת ישראל, ביקש בית המשפט במקרה דומה [פרשת בית הכנסת ב'כפר מנחם'] מן הצדדים להגיע לפשרה, מתוך הכרה כי על זכויות המיעוט יש הכרח להגן.

לצד זאת, ארגון 'איילת השחר' מבהיר כי ימשיך להעניק כל סיוע לתושבי 'אילון' המבקשים לקיים חופש תפילה ופולחן גם אם מרבית התושבים לא מוכנים לאפשר להם זאת. יו"ר 'אילת השחר' הרב שלמה רענן מבטיח כי פעילותו ביישובים ובקיבוצים לטובת כל יהודי המבקש כל עזרה בתחום היהדות תכלול גם את 'אילון', ובית כנסת נייד יתרם על ידו לטובת התושבים המופלים.