אחרי 80 שנים: בית הכנסת הסלוניקאי בתל אביב עומד בפני איום פינוי

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: חדשות בתי הכנסת

פורסם ברביעי, 21 אוקטובר 2015 12:40

נכתב על ידי אליעזר היון

מה היא ההרגשה כאשר רוצים לפנות אותך מן הבית? בית הכנסת של קהילת יהודי סלוניקי בנמל תל אביב, עומד בעיצומה של מערכה משפטית, בה מנסים אנשי נדל"ן הטוענים לבעלות על הקרקע לפנות את בית הכנסת, ולבנות תחתיו משרדים ומגדלי מגורים.

"עשרות שנים אנחנו מתפללים פה", מספר הגבאי מרדכי אבולעפיה ל'מעט בית מקדש', "אוכלוסיה מסורתית. חרדים, אשכנזים, מרוקאים, חילוניים. יהודים יהודים ספרדים". אבולעפיה, חוקר תלמוד, הינו יהודי מסורתי, שמספר כי המתפללים המקוריים הסלוניקאים אותם הוא זוכר עוד כילד, כבר לא מתפללים במקום. רובם נפטרו, "אחד המתפללים המבוגרים נפטר לפני 11 חדשים". ועם זאת הוא אומר "אנחנו בקשר הדוק עם הצאצאים.

רחל חיים, מתפללת וותיקה בבית הכנסת מספרת גם כן בראיון לערוץ הראשון: "אנחנו היינו עשרה אחים, וכולם התפללו פה בבית הכנסת, זה ממש הבית שלנו" היא אומרת, "עכשיו רוצים לנשל אותנו מהדבר  הכי יקר שיש לנו, מה יש לנו יותר מזה"? חכם יעקב מזרחי, חזן בית הכנסת אומר בכאב: "שש דורות יש לנו כאן בר מצוות. אני מברך ילד לבר מצווה ואומר לו, תדע לך אתה דור שישי פה בבית הכנסת. כל האהבה והאחווה שיש לנו כאן בבית כנסת, לאן נלך"?

עורך הדין של מתפללי בית הכנסת אומר בראיון: "מתברר שהאחים חג'ג' רכשו את הזכויות במקרקעין. בהמשך פעלו האחים חג'ג' לנסות ולהגיע לבית הכנסת, ומשלא צלח ההסדר, הגישו תביעה הזויה לטעמינו לפינוי בית הכנסת בטענה שבית הכנסת הוא פולש".

אבל  אבולעפיה משוכנע שיש להם 'קייס'. "אנחנו טוענים שיש לנו זכות על הקרקע, מתוקף מתנה או הקדש. הקרקע החליפה מספר ידיים, ובכל החוזים הופיע שיש במקום בית כנסת". 

                                                      

הקמת בית  הכנסת

על פי אתר סוכנות המורים, ועל פי מה שמספר לנו אבולעפיה בית הכנסת שנקרא 'רבי מאיר בעל הנס', הוקם בשנת 1936 בנמל תל אביב הישן.

המייסדים - יצחק אטאס, ליאון גביוס, יוסף חבר, ישראל חלגואה, יעקב בריסי ואשר חזן - מתנוססים על לוח נחושת שטבוע בקיר המרכזי. הם בחרו בשם, מתוך כוונה שזכותו של ר' מאיר תגן עליהם מסכנות הים ומן העבודות הקשות הכרוכות בבניין הנמל. עתה הם כבר אינם בין החיים, אך צאצאיהם, שרובם אינם מתגוררים באזור, עדיין פוקדים את המקום ודואגים לשימורו. תחילה שכן בית-הכנסת בחדר שכור של יהודי חלבי שהתגורר בסמוך, שהתנה את השכירות בכך שהוא ישמש כחזן. לאחר פחות משנה המקום כבר היה צר מלהכיל את כל המתפללים, והוחלט להוסיף לו חדר, חצר ומחסן. גם לאחר ההרחבה, בית-הכנסת רבי מאיר בעל הנס נותר בית-כנסת קטן עם מקום ל-70 מתפללים בלבד.

"היה זה כאשר הערבים ביפו שבתו, ויהודים בנו במקומם את הנמל. משכך, הם ביקשו להקים להם בית כנסת. הם קיבלו את השטח מיהודי בשם טריווה", מספר אבולעפיה.

הפרוכת משי בצבע תכלת

לא מעט חתונות צנועות נערכו בחצר בית-הכנסת, מספרת הכתבה באתר איגוד המורים, בעיקר בתקופת הצנע, כאשר אנשים חיו בצמצום, ובית-הכנסת פתח את החצר ואפשר לחתונות רבות להתקיים מול הנמל.

בבית-הכנסת נמצאים כיום גם שני ספרי תורה. האחד נתרם על ידי משפחת עטר מתל אביב ובשל ערכו הרב נשמר במקום בטוח ומובא לפרקים לבית-הכנסת. הספר נכתב לפני כ-400 שנה בבגדד, על גבי עור צבי, על ידי סופר סת"ם בשם מנסור, וכולו מלאכת מחשבת קליגרפית. ספר התורה השני נתרם על ידי משפחת שאלתיאל. זהו ספר שנכתב באיטליה לפני 200 שנה ושרד בדרך לא דרך, את השואה.

מיוחדת במינה היא הפרוכת שנמצאת בבית-הכנסת. עזרא יחזקאל מספר כי כאשר היה כבן תשע או עשר, הביא לבית-הכנסת פועל נמל יוצא סלוניקי בשם קמחי, פרוכת משי בצבע תכלת רקומה בחוטי זהב. לפני מספר שנים, הוזמן לבית-הכנסת מומחה ליודאיקה וכלי קודש, שהעריך את גילה בכ-300 שנה והעריך שהיא נרקמה ביוון או באיטליה. למירב הצער בשל חומרי הגלם מהם עשויה הפרוכת, לא ניתן יהיה לשמר אותה לאורך זמן.

בית הכנסת כיום

בכל יום מגיעים כ 25-30 מתפללים לבית הכנסת. הצאצאים כאמור כבר לא גרים בסביבה אך הם מקפידים להופיע בחגים, באזכרות, בארועים מיוחדים.

בשבת מתקיימת סעודה שלישית, ושיעורי תורה נמסרים במקום על ידי הרב הרשלר. מרדכי אבולעפיה מפרסם בכל ערב שבת פוסטים בדף בית הכנסת עם דברי תורה לפרשת השבוע, ובכלל דף הפייסבוק פעיל לאור הארועים האחרונים.

יש לכם הרבה ביקורים?

"בדף הפייסבוק מתואר ההליך שעובר עלינו, וקריאה לכל מי שיכול לעזור ולסייע בעניין. ואמנם לא מעט פניות נעשות בנידון". אגב, גם ל'איגוד בית הכנסת' נעשתה פנייה על ידי יהודי יקר תושב חיפה בשם דוד חגי שביקש לרתום אותנו לעניין.

הדיון המשפטי הקרוב, אמור היה להתקיים ב-20 לחודש אוקטובר, אלא שכעת הוא נדחה, ובדף הפייסבוק של בית הכנסת הבטיחו שהודעה על המועד החדש – תפורסם.