ראיון חג עם חזן בית הכנסת הגדול בפריס

פרטים: קטגוריה: חדשות בתי הכנסת; פורסם בשלישי, 07 ספטמבר 2010 16:20; נכתב על ידי ישראל מנחם

בעוד ימים ספורים יעמוד אהרן היין חזן בית הכנסת הגדול בפריס אל מול 3000 אנשים ובליווי מקהלתו יסלסל ויחזן בגרונו את תפילות הימים הנוראים. שלשה ימים קודם לכן הוא יופיע בטלוויזיה הצרפתית לאמירת סליחות. בין תרגיל קול נוסף לחזרה אחרונה עם המקהלה הוא התפנה לראיון מרתק סביב בית הכנסת, הנוסח הייחודי, וההכנות לקראת התפילות.

זר לו היה פותח את מקלט הטלוויזיה וצופה בערוץ הראשן הצרפתי בלילה של ה 6 לאוגוסט היה בוודאי מופתע: במקום תכנית מגאזין חדשותית או אפילו טלנובלה רבת פרקים עולה תמונה של בית כנסת הגדול בפאריס ומגיש התכנית מבשר לצופיו כי החזן הראשי של בית הכנסת אהרן היין יופיע בשידור ישיר כשהוא מסלסל ומחזן בקולו הגבוה והצלול בליווי מקהלתו את את הפיוטים המרגשים של הסליחות הנאמרים לפני ראש השנה.

האם זו השנה הראשונה למיזם הבלתי שגרתי הזה?

גם כאשר שימשתי כחזן בעיר מץ הצפונית הופעתי בליל סליחות הראשון אלא שאז היה זה בערוץ הטלויזיה הממלכתי הבלגי. תפקיד זה היה מבוצע במשך שנים על ידי החזן הבלגי הנודע בנימין מולר. לפני מספר שנים הודיע מולר כי הוא פורש מתפקיד זה ואני נקראתי למלא את מקומו.

ואמנם נדמה כי לא בכדי קיבל היין את ההצעה. בשנים האחרונות עולה שמו וכוכבו דרך. לאחר שהספיק לכהן כחזן ראשי בבית הכנסת הגדול שהערים מץ, שטוטגרט, וטורונטו, פנתה אליו הנהלת בית הכנסת הגדול שבפריס בראשותו של הרב הראשי ליהודי צרפת הרב ד"ר ז'יל ברנהיים והציעה לו את משרת החזן הבכיר. מאז, כשנתיים ימים הוא מכהן כחזן הראשי בצרפת.

בית הכנסת דה לה ויקטואר (Synagogue de la Victoire; מכונה גם בית הכנסת הגדול של פריז או בית הכנסת רוטשילד) הוא בית הכנסת הגדול ביותר בצרפת. הוא נחנך בשנת 1874 והוכר כמבנה היסטורי. בית הכנסת שוכן במרכז העיר ברחוב Rue de la Victoire שברובע התשיעי בסמיכות לתחנת המטרו Dame-de-Lorette.

המבנה המפואר והמרשים, שנבנה בסגנון ניו-רומנסקי, יכול להכיל 2,500 איש. תקרותיו בגובה 26 מטר, ואורכו 44 מטרים על 17 מטר רוחב, ובגודלו ובמבנהו הוא מזכיר יותר קתדרלה. אדריכל בית הכנסת היה יהודי בשם אלפרד פיליבר שתכנן גם את בית הכנסת של ורסאיי. המבנה נפתח לפעילות ב-1875. את מרבית הוצאות הבנייה שילמה עיריית פריז. בתקופת מלחמת העולם השנייה הצהירה המשטרה בפני קלגסי הגסטאפו שהמקום הוא רכוש עירייה, וכך הוא נותר שלם ברובו, למעט נזקים קלים כתוצאה מההפצצות הגרמניות.

למרות החלל העצום מאכלס בית הכנסת בשבתות רגילות 300 - 400 איש בלבד. על יום חול כלל אין מה לדבר. "אם יש 30 אנשים זהו הישג" מספר החזן. בימים הנוראים הסיפור אחר לגמרי. לבית הכנסת מגיעים קרובל ל 3000 אנשים כשביניהם אפשר למצא אישים חשובים מן הממשלה הצרפתית הבאים לכבד את החג הקדוש בנוכחותם.

מסביב לנוסח התפילה עומדת מסורת עתיקה ובלתי מתפשרת. והנה הנרטיב בקצרה: בצרפת היו כמה מקומות שלהם היתה היסטוריה מוזיקלית ייחודית. ההשפעה של התפילה המזרחית של מרוקו אלג'יר וטוניס היתה בעיקר על הקהלות בדרום מזרח צרפת מרסי וניס. מאידך, האשכנזים שהגיעו מאלזס לורן במזרח צרפת שמרו על הנוסח המקומי הנקרא נוסח 'מרנניא'. במהלך הזמן נוצרה אבולוציה במנגינות ונוצר שילוב בין סגנונות המוזיקה השונים. במאה ה 19 כשנפוליאון ביקש להקים את הקונסטיטואר [ממשל יהודי המרכז את כל עניני הרבנות והכשרות המקבילה לרבנות הראשית הישראלית - א"ה] החליטו ראשיו לייצב את הנוסח על פי הנוסח המקורי של אלזס לורן כלומר הנוסח האשכנזי. עם השנים ועם המודרניזציה שפשתה באירופה בכלל ובצרפת בפרט והקמת קהלות מפוארות ששאבו השראה מהנצרות, נוצר חסר בנוסח חדש 'כבד' ומרשים שיתאים לרוח המוזיקלית שנשבה מבתי האופרה [שהשפיעה גם על הכנסיות הנוצריות] עליהם נהרו שמנה וסלתה של החברה הגבוהה. את החסר הזה מילאו שלשה חזנים דגולים שהשפיעו רבות מסגנונם הייחודי על הנוסח המצוי כיום: לובי, נומברג, ודויד. המוזיקאי המחונן והמוכר יוליוס פרנק לקח את שלשת הנוסחים ובאינטגרציה מופלאה יצר את הנוסח המקובל היום בכל קהלות הקונסטיטואר בצרפת.

האם אפשר בקלות ללמוד את הנוסח המוכר כיום?

לימוד הנוסח דורש לימוד ושינון רב. ראשי הקהילה הפריזאית מקפידים מאד על כל סטיייה קלה מן הנוסח המקורי ומן החזן נדרש דיוק מקסימלי. לדעתו של היין, חזן שאינו מצוי בנבכי רזיה של המוזיקה הקונסטיטוארית יתקשה מאד לגשת לפני העמוד ולהסתנכרן עם המקהלה. "אולי אחרי 5 שנות עבודה ולימוד".

אל החזן הראשי מצורפת מקהלת גברים המונה כ 20 אנשים. 70% ביניהם הם גויים. הסיבה: הדרישה לרמה מוזיקלית גבוהה שאינה מצויה בשפע ברפרטואר היהודי המצומצם בצרפת. המוזיקאים הנכרים משתלבים היטיב בתפילה שכן הנוסח מתורגם כולו לשפת תווים והללו קוראים אותם כשפת אמם.

האם המקהלה המורכבת גם מגויים המאפילה כמעט לגמרי על המתפללים לא מייצרת תחושה של כנסיה?

"התשובה היא כן. גם בירושלים [בבית כנסת הגדול א"ה] זה כך, אנשים אכן באים בשביל לשמוע ולהנות מן המוזיקה והנוסח. זה חלון הראווה של צרפת היהודית. צריך לזכור שזהו מוסד ממשלתי בו מבקרים גם הנשיא והממשלה הצרפתית וכך זה עובד".

מתי מתאמנים לקראת תפילות הימים הנוראים?

"לפני החגים, בעיקר ביום שישי. אני כחזן הראשי מתאמן אתם אך צריך לומר כי איננו מרבים באימונים גם מן הבחינה הפיננסית שכן כל 'חזרה' עולה סכום רב ואנו מנסים לצמצם ולהתגבש במספר מפגשים קצובים".

מי מנהל את המקהלה?

החזן הראשי מנהל את המקהלה וקובע את מדיניותה. יחד עם זאת יש ללהקה מנצח בשם זומרק טורו. הוא אמנם לא יהודי אבל הוא מוזיקאי מוכשר. למרות שאני 'מנהל' את המקהלה אין לי מרחב פעולה רב שכן כזכור מקפידים ראשי הקהילה מאד על מסורת מדוייקת כך שמקום למניגנות חדשות כמעט ואיינו קיים מלבד אי אלו בודדות.

איך מתכוננים לקראת התפילה מלבד השינונים של המנגינות?

יש לי מורה לאופרה נחשב לאחד מן הגדולים בתחומו בפאריס. עם מורה זה אני מתאמן פעמיים בשבוע. מבלד זאת יש לי מורה נוסף להשתלמות בלימוד יצירות חדשות וקריאת תווים. בנוסף אני עושה תרגילי נשימה פיתוח קול. בכל שנות לימודי החזנות שלי הדגישו המורים שוב ושוב את הצורך לשמור על הקול ומיתריו.