בית הכנסת הגדול בחיפה נבנה בשנות הארבעים של המאה הקודמת, והוא ממוקם בין רחוב הרצוג לרחוב הרצל. היה זה בשנת 1937 כאשר חברת פיק"א [חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד בשנת 1924, והיתה ממשיכתה של חברת 'יק"א] ייסדה אותו כדי שישמש בית תפילה ליהודים בארץ ישראל.

 

עם קום המדינה העביר פיק"א את רוב נכסיה למוסדות המיישבים ולמדינה, ובשנת 1957 פורקה החברה ויתרת נכסיה הועברה לבעלות מדינת ישראל. זו הסיבה שהחל משנת 1971 רשום בית הכנסת על שם עיריית חיפה.

 

 

אולם התפילה של בית הכנסת מחופה בתקרת עץ, ובחזית בית הכנסת ניצב ארון קודש מפואר. בבית הכנסת ישנם מקומות למאות מתפללים, ובמהלך השנים משך אליו בית הכנסת אלפים רבים של מבקרים. עיקר הפעילות הגדולה שבו היתה בשנות החמישים והשישים. בעשרות השנים האחרונות נעזב בית הכנסת מיושביו, ומתפלליו התמעט עד שהוא הפך לכמעט שומם ומוזנח. בשנים האחרונות אוייש בית הכנסת מחדש על ידי קבוצה השייכת לחסידי בעלז, ועל כך בהמשך.

 

ברחבה הכניסה לבית הכנסת [מרחוב הרצוג] קיימים עמודים וקשתות המוזחקים על ידי זוג אריות שביניהם לוחות הברית. בחזית הפונה לרחוב הרצל קיים עיטור גדול המשלב איורים של אליהו הנביא וכן את סמליהם של שנים עשר השבטים ומנורת שבעת הקנים. אגב, מסביב לבית כנסת קיימים מספר רחובות הנסגרים לנועה בשבתות.

 

 

בשלב מסוים, מוציאה הקרן לחיפה, שהיא עמותה רשומה אשר הוקמה בשנת 1983 במטרה "ליזום, לארגן, להקים, לבצע, להחזיק ולנהל בחיפה ובנותיה מפעלי תרבות, חברה, חינוך בריאות, חינוך גופני, מדע, ספרות, צדקה, סעד ומפעלי פיתוח אחרים וכן לתמוך ולהשתתף במפעלים כאלה", תכנית שכותרתה: "תכנית עירונית לחידוש וייפוי בית הכנסת הגדול של חיפה".

 

בפרסומי הקרן על פרויקט זה, נכתב, בין היתר:

"בימי התהילה שלו, משך בית הכנסת הגדול של חיפה אלפי מתפללים. מכל מקום, במהלך השנים הוזנח בית הכנסת והגיע למצב של עזובה. מטרת הפרויקט להשיבו להדרו ולהפכו מחדש למקום מרכזי בחיים הרוחניים והתרבותיים של חיפה והצפון.

 

 התכנית הארכיטקטונית, מכוונת לחדש את אולם התפילה כדי שיכיל 500 מקומות ישיבה; להקים אולם חתונות ל-500-1,000 אורחים; הקמת מרכז מורשת שיכלול שלוש אולמות הרצאות, ספריית ומוזיאון יודאיקה שישרתו את הציבור הכללי של חיפה וצפון ישראל. יינתנו הרצאות פומביות שיכללו את המחויבות היהודית להיות אתיים ומוסריים אפילו בזמני מלחמה וסכנה; הרלבנטיות של ההלכה במדינה מודרנית; מעמד הנשים ביהדות; יחסי חילונים-דתיים; ומדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מתוכננים גילופים כמו למשל סמלים דתיים כגון עליית אליהו הנביא לשמיים במרכבת האש שלו".

 

בשנים האחרונות עמד בית הכנסת במרכזו של פולמוס טעון. חסידי בעלז שחיפשו מקום תפילה הגיעו לבית הכנסת וקיימו בו מנינים. באתר האינטרנט 'צופר' נטען כי כי חסידים אלו גאלו את בית הכנסת משממונו תוך השקעת סכומי כסף גדולים, כדי להפכו מחדש למה שהתכוונו מי שבנוהו שיהיה – בית כנסת ליהודים בו יתפללו כדין וכדת ע"פ ההלכה היהודית. ואכן, בחודשים האחרונים שב אט אט בית הכנסת לתהילת העבר שלו, ומאות מתפללים גודשים אותו מדי יום. במקום מתפללים יהודים מכל החוגים והעדות והוא הופך שוב למרכז רוחני אמיתי כמתחייב על פי ההלכה היהודית לגבי בית כנסת – בדיוק כמו שהתכוונו בעליו שהקימוהו.

 

למרות זאת בצו בית משפט הופקע בית הכנסת מידיהם של החסידים והוחזר לעיריית חיפה. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לפני כשנתיים, את הערעור שהגישה עיריית חיפה והשיב על כנו "צו לסילוק פולשים" אותו הוציאה העירייה נגד חסידים מקהילת בעלז. בעירייה טענו כי החסידים השתלטו על בית הכנסת הגדול בעיר ללא אישור.