בית הכנסת הצמוד לביתו של הרב עובדיה יוסף, כבר חרג מתפקידו המקורי כבית תפילה. בעיני הציבור נקבע המוסד כמקום בו נקבעים גורלות, מתקבלות החלטות חשובות, ונערכות ישיבות שמסקנותיהן חלות על כלל האומה. הסיבה לתחושה הזו נעוצה כמובן באישיות המתגוררת בבית הצמוד לבית הכנסת: הרב עובדיה יוסף, אולי הרב הבולט ביותר כיום בין רבני ישראל, הראשון לציון, מנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס, ומורה דרכם של מאות אלפי יהודים בארץ ובעולם.

 

לפני שנסקור את בית הכנסת עצמו, ניתן קצת רקע על הרב עצמו. הביוגרפיה המלאה שלו מוכרת בחלקה, ונתפרסמה במקומות ובספרים שונים. אנו נעלה כאן, על קצה המזלג, את פרטיו הביוגראפיים, בעיקר בכל הנוגע להקמתו של בית הכנסת המפורסם ברחוב הקבלן 45.

 

 

הרב עובדיה יוסף נולד בשנת תרפ"א – 1920 בבגדאד. כשהיה בן ארבע עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בשכונת בית ישראל שבירושלים. את פרנסתו שאב אביו מחנות המכולת אותה ניהל. כבר בגיל צעיר התבלט עובדיה הצעיר בגאוניותו ובהתמדתו העצומה. בגיל תשע כבר כתב יצירה ספרותית ראשונה, ובגיל 12 עבר ללמוד בישיבה הגדולה והחשובה פורת יוסף. בישיבה זו שימש רכאש הישיבה הרב עזרא עטייה שהיה לאביו הרוחני. 

 

בגיל 17 החל הבחור הצעיר להעביר שיעורים לבעלי בתים בבית הכנסת של עולי פרס בשכונת בית ישראל ובגיל 20 הוסמך לרבנות על ידי הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בגיל 25 שימש כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים, וכבר אז הוכר כפוסק חשוב כשהוא משיב לשאלות שהופנו אליו מחוגי הרבנות בארץ ובעולם. מבלי להיכנס למשנתו ההלכתית נציין רק כי הרב יוסף תומך נלהב בהחלת פסקי השולחן ערוך אותו חיבר רבי יוסף קארו על כלל העדות בישראל.

 

כאשר היה בן 24 נשא העילוי הצעיר את הרבנית מרגלית בתו של הרב אברהם פתאל, וזמן קצר לאחר מכן עבר למצרים שם שימש כאב בית הדין בקהיר. הקהילה במצרים היתה חלשה מבחינה דתית, כאשר אחת מהבעיות היתה מערך הכשרות. הדבר גרם צער רב לרב הצעיר ולחיכוכים בינו לבין אישי הקהילה ושנתיים מאוחר יותר חזר לארץ.

 

בארץ שימש הרב כדיין בבית הדין בפתח תקווה, ובשנת 1958 כיהן כדיין בבית הדין בירושלים. בשנת 1965 היה לחבר בבית הדין הרבני הגדול, ובשנת 1968 נבחר לכהן כרב הראשי לעיר תל אביב יפו לצד הרב שלמה גורן ז"ל. 4 שנים מאוחר יותר זכה הרב יוסף למינוי הראשון לציון והרב הראשי לישראל תפקיד בו כיהן עד לשנת 1982. בשנת 1984 הקים הרב את תנועת ש"ס שהפכה לאחת המפלגות המרכזיות בפוליטיקה הישראלית. במשך השנים חיבר הרב למעלה מ- 40 חיבורים תורניים הנחשבים לספרי יסוד בפסיקה ההלכתית.

 

במשך שנים ארוכות התגורר הרב במרכז העיר ירושלים והיה מתפלל בבית הכנסת הספרדי המצוי בבנין היכל שלמה שברחוב קינג גורג'. לפני שני עשורים עבר הרב להתגורר בשכונת הר-נוף בירושלים ברחוב הקבלן, והחל להתפלל בבית הכנסת של בנו הרב דוד יוסף -רבה של שכונת הר נוף-  "יחווה דעת" הממוקם ברחוב אגסי שבשכונה.

 

בני משפחתו המסורה של הרב [שטיפלו בו לאחר פטירת אשתו הרבנית מרגלית בשנת 1994- תשנ"ד] הגיעו למסקנא כי אב המשפחה הישיש שכאמור נולד לפני 93 שנים יתקשה מאד לצעוד את הדרך הארוכה מביתו על לבית הכנסת יחווה דעת [מרחק המוערך בלמעלה מ- ק"מ], והחליטו להסב חלק מדירת המגורים לבית כנסת צמוד.

 

 

לבית הכנסת יש כניסה קדמית מן הרחוב הראשי – רחוב הקבלן, וכניסה נוספת מתוככי הבית דרכה נכנס הרב עצמו. רבים רואים זכות גדולה להתפלל ביחד עם הרב ובית הכנסת מלא בדרך כלל על גדותיו בכל שלשת התפילות. המקום אינו מפואר במיוחד והוא מאכלס כמאה אנשים. בצד שמאל לכניסה נמצאת עזרת הנשים הממוקמת באותו מפלס של עזרת הגברים ומוסתרת בעזרת מחיצה ניידת.

 

הרב עובדיה יוסף הוא דמות ציבורית ואחד האישים המשפיעים ביותר במדינת ישראל. במהלך השנים התקבלו איומים שונים על חייו, הן מגורמים תמהוניים והן מגורמים עויינים כמו מחבלים ערבים והוא זוכה לשמירה הדוקה. בפתח בית הכנסת ניצבים כל העת שני אנשי ביטחון הבודקים את המבקרים במקום.

 

כאשר מגיעה שעת התפילה נכנס הרב דרך הדלת הפנימית כשהוא נתמך במקורביו ויושב על מקומו. בכל בוקר עם תום תפילת השחרית מוסר הרב שיעור הלכתי קצר בפני השומעים ומאציל עליהם שפע ברכות.

 

כפי שכבר צויין רבים חפצים להתפלל במחיצתו של הרב, ואם בכל יום הדבר אפשרי, בחגים וכל שכן בימים נוראים הביקוש רב ועצום. גבאי המקום לא עורכים סלקציה וכל הרוצה לבא להתפלל רשאי על בסיס מקום פנוי. כך למשל לא עולה מחיר מושב בראש השנה ויום כיפור על מאה שקלים.  ביום כיפור עובר לפני התיבה החזן המפורסם משה חבושה, הנחשב לגדול הפייטנים בעולם. חבושה אומר כי על אף שבמקומות רבים הוצעו לו סכומי כסף עצומים הוא מעדיף להתפלל במחיצתו של הרב ולוותר על השכר הרב.

 

המסורת היהודית רואה חשיבות רבה בזהותו של הסנדק בברית המילה של התינוק. מקובל כי כאשר הסנדק הינו אדם גדול וירא שמים משפיעה אישיותו הרוחנית על נפשו הרכה של התינוק. אקסיומה זו מובילה רבים מן האברכים וגם יהודים 'פשוטים' לבחור ברב עובדיה יוסף כסנדק לבנם. מאחר שהרב כבר מבוגר וחלוש אין הוא מסוגל לצאת מן הבית לבריתות באתרים שונים, מגיעה משפחת התינוק אל בית הכנסת של הרב. המספר העצום של הפונים מייצר באופן יומיומי בריתות בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית או תפילת מנחה. בימים כאלו, הרב שנוהג ללבוש בבית מעיל רבני [ולא את גלימת הראשון לציון המוזהבת] יוצא לאחר התפילה לחדרו, עוטה על עצמו את הגלימה המפוארת [לטובת ההורים המבקשים להתפאר בתמונות] ומשמש כסנדק עבור הילד.

 

הרב עובדיה יוסף נחשב לדמות על רוחנית. במהלך השנים ביקשו אין ספור יהודים את ברכתו ואת עצותיו כשהם נוהגים לנשק את ידו וממתינים להאצלת ברכתו. כיום, עם גילו המבוגר, וקוצר זמנו של הרב העסוק רוב שעות היממה בלימוד תורה וחיבור ספרי הלכה, לא מאפשרים מקורביו לכל מאן דהוא לגשת אל הרב.

 

המבקשים בכל זאת לקבל ברכה נדרשים להתקשר למספר הטלפון של עוזרו והוא מברר בקפדנות האם מדובר במקרה דחוף וקריטי או ב'סתם' ברכה להצלחה. כך למשל לא מתקבלים ילדי 'חלאקה' [מנהג יהודי שהתפתח בקהלות האשכנזיות בהם גוזזים את שערו של פעוט המגיע לגיל 3 ומבקרים אתו אצל רבנים גדולים כדי לקבל את ברכתם] מחמת קוצר הזמן.

 

לאחר שנקבע היום המיועד ]עשוי לארוך כמה שבועות] מופיע היהודי המבקש לתפילת שחרית או מיד אחריה, אז יושב הרב בחדרו והגבאי מכניס את הפונים אליו לפרק זמן קצר ביותר. בין בית הכנסת לחדרו של הרב יש מסדרון קצר, בו ממתינים המוזמנים לתורם, ומשם הם ניגשים לחדר הרב. מי שלא הוזמן לא יוכל להיכנס גם אם הגיע ממרחק. חולשתו הרבה של הרב וזמנו העמוס לא מאפשרים לו התייחסות ארוכה יותר.

 

 

מלבד גדלותו העצומה בתורה משמש  הרב כמנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס. אין זה טור פוליטי אך הכל מודעים לכוחה של ש"ס המשמשת בדרך כלל ללשון מאזניים המשפיעה על זהותם של ראשי הממשלה, הנשיאים, והשרים בישראל כמו גם על כל המהלכים המדיניים, הכלכליים, ואפילו הביטחוניים במדינה. לא מעט אישי ציבור, רבנים, פוליטיקאים, ועסקנים מגיעים לבית הכנסת של הרב ומבקשים לשוחח עמו. שרי ש"ס וחברי הכנסת שלה נוהגים להתפלל באורח קבע בבית הכנסת של הרב. כך למשל אפשר למצא שם את השר אלי ישי בכל תפילת שחרית, וכך גם ראשי ש"ס אריה דרעי, אלי אטיאס ועוד הם אורחים קבועים במקום.

 

הפוליטיקאים ניגשים לרב לאחר התפילה ומשוחחים אתו אודות הארועים האחרונים. הם מקבלים את עצותיו ופועלים לפיהם. מפורסם כי הרב מקדיש פרק זמן קצר לפעילות הפוליטית ושב במהירות לכתיבת ספרי ההלכה והפצתה בה הוא רואה את מפעל חייו.