אחד מענקי הרוח של היהדות במאות האחרונות היה רבי משה חיים לוצאטו שכונה בפי כל הרמח"ל. הרב לוצאטו חי בסף הכל 39 שנים אך נחשב מגדולי הוגי הדעות המשפיעים על היהדות בעת החדשה. הוא נולד בפדובה שבאיטליה בשנת 1701 ולמד לימודי קודש לצד לימודים כלליים. הוא הוסמך לרבנות וחיבר חיבורים רבים הנחשבים לאבני יסוד בסוגה הקבלית והמוסרית שבספרות התורנית. ביניהם אפשר להזכיר את הספרים מסילת ישרים, דרך ה', דעת תבונות ועוד ועוד. הגאון מוילנא, העריך מאד את הרמח"ל, שהיה מקובל גם על החסידים.

לאחר שהרמח"ל עבר לפרנקפורט ומשם לאמסטרדם החליט לעלות ביחד עם אשתו ובנו וכמה תלמידים לארץ ישראל. היה זה בשנת 1743. החוקר מאיר בניהו כותב על כך: "רמזים על כיסופיו של רמח"ל להתיישב בארץ ישראל ועל קשריו שהיו לבית אביו עם שלוחים מארץ ישראל מצויים בידינו... בחוברת שנדפסה אז בויניציאה, נמצא שיר מידידו ר' שמחה קאלימאני על הרמח"ל, שבסיומו הוא כותב: "הוחיל אל אלוקים, אשר תודנו/ עוד בשיר בחוצות ירושלים/ הוא היום אשר נפשך נכספת". הוא השתקע בעכו ושם הקים את בית הכנסת שלו. בנוסף ידוע כי הרמח"ל כתב שם ספר תורה על גבי עור צבי. כעבור שלש שנים בלבד נפטר הרמח"ל, אך מורשתו והשפעתו על התנועות היהודיות השונות מזמנו ועד היום רבה לאין ערוך.

 

ברחוב השוק, הנתיב הראשי בעיר העתיקה [הנמשך מצפון לדרום] קיימת סימטא קטנה שבקצה נמצא בית הכנסת של הרמח"ל. האם זהו אכן בית הכנסת המקורי בו התפלל הרמח"ל ושאוו הוא בנה? מחלוקת עתיקת יומין קיימת בענין. בסיס המחלוקת סובב סביב הנתון כי בשנת 1758 הוחרם בית כנסת על ידי מושל עכו הבדואי דאהר אל עומאר. מעל למבנה בית הכנסת הוקם מסגד. על בית כנסת זה הדעות חלוקות. יש הסבורים כי זהו בית הכנסת של הרמח"ל בו התפלל בעת שהותו בעכו. לפי גירסא זו, בית כנסת המוכר כיום כבית הכנסת של הרמח"ל אינו זה המקורי אלא מבנה חילופי שאותו נתן השליט המוסלמי ליהודים. אל מול דעה זו יש הסבורים כי בית הכנסת המוכר היום כבית הכנסת של הרמח"ל הוא בית הכנסת המקורי של הרמח"ל, ואילו בית הכנסת השני, זה שתחת המסגד הוא בית כנסת אחר בשם 'אחאב'.

 

 

בבית כנסת זה של הרמח"ל חסרים שני אלמנטים מרכזיים המרכיבים בדרך כלל בית כנסת קלאסי: בימה, ועזרת נשים. במקום הבימה קיים מן מרתף במפלס נמוך והוא סגור כעת בסבכת סורגי ברזל. כמו כן בולטת בהיעדרה עזרת הנשים.

ההסברים המסורתיים העומדים מאחורי תופעות אלו מסבירות כי הרמח"ל שהיה עניו וצנוע ביקש לערוך את תפילותיו ממקום נמוך ושפל בבחינת 'ממעמקים קראתיך ה'', ועל כן במקום הבימה המוגבהת ביקש להתקין רצפה נמוכה יותר. סמך לתפיסה זו קיים עד היום בבית הכנסת על הפרוכת הרקומה הנושאת את הכיתוב 'ממעמקים קראתיך ה'. באשר לעזרת השנים, סבורים הפרשנים כי הרמח"ל שדגל בקבלה ביקש למנוע כניסת נשים מתוך חשש שבית הכנסת יהפוך למקום שיחת חולין. תחת זאת קיים בקיר המערבי של בית הכנסת צהר דרכו יכולות הנשים לשמוע את התפילה ואף להשתתף בה.

בבית הכנסת ניתן לראות גוון כחול או תכלת. יש הסבורים כי הרמח"ל ביקש לצבוע את בית הכנסת בצבע זה שכן הוא בעל ערך סגולי העשוי להבריח את השטן המקטרג.

 

ניתן להגיע לביקור בבית כנסת עתיק זה בתיאום עם הגבאי במקום בטלפון 054-3134702. בבית הכנסת קיים גם ספר תורה שבאמצעותו מסביר הגבאי למבקרים את אופן כתיבת ספר התורה.

 

    

                                                      

 

 

לא רחוק מבית הכנסת קיים אתר יהודי חשוב נוסף – ביתו של חיים פרחי יועצם היהודי של שליטי האימפריה העותומאנית במזרח התיכון.במאה ה- 18 וה- 19.