פונקציות: בית כנסת, וכולל אברכים סמוך
רקע היסטורי ולוקאלי
לרחוב המקביל לבית הכנסת הגדול והעתיק בנס ציונה קוראים 'רחוב המנין הראשון'. בסמוך לבית הכנסת העתיק מאוכן מבנה נמוך המשמש כמשכן לקהלת אברכים מסורים שבראשם עומד הרב רפאל נחומברג. לחברי בית המדרש שלו הוא קורא בהומור 'המנין השני'. מהו בכלל המנין הראשון ומפני מה מכונה קבוצת האברכים המסורים של הרב רפאל בשם המנין השני?
בשנת 1905, עשרים שנים לאחר ייסודה של העיר נס ציונה נרכשה מידי הערבים באזור שנקרא ואדי חנין - גבעה בכסף מלא לצורך הקמת מבנה ציבור. מאחורי הרכישה עומד סיפור מעניין: באודסה חי יהודי אמיד בשם ראובן לרר. באחד הימים, סוף המאה ה 19, מתוודע לרר לטמפלר נוצרי בשם גוסטב ריסלר, שמציע ללרר לרכוש את הפרדס שבבעלותו המאוכן ליד ירושלים תמורת ביתו של לרר שבאודסה. העסקה נחתמה וזמן קצר לאחר מכן עולה לרר עם משפחתו ארצה. כשביקש לקבל לידיו את שטח האדמה ה'סמוך ירושלים' אותו רכש עוד בחו"ל הוא מגלה להפתעתו כי במונחיים רוסיים ירושלים אכן קרובה לנס ציונה [שנקראה אז ואדי חנין] אך למעשה אין כל אינטראקציה בין שני הערים ואפילו מנין לתפילה יומיומית אינו בנמצא. בצר לו הוא נוסע ליפו אל עיר הנמל ושם הוא תולה פתקה עליה נכתב כי - "עשרת היהודים הראשונים שיאותו לבא אל העיר החדשה שבשפלה לצורך אכלוסו של בית הכנסת יזכו בשטחי אדמה מכובדים". הפניה אכן עשתה את שלה וכעשרה יהודים באו והתיישבו בנס ציונה. לרר לא שכח את הבטחתו והעניק להם שטחי אדמה 320 דונם] ביד רחבה. לאנשים אלו קראו 'המנין הראשון'. לאחר מספר שנים רכשו אנשי הקבוצה את הגבעה שנקראה 'גבעת האהבה' ולמרגלותיה בנו בית הכנסת. לפני 11 שנים הוקמה קהילה חדשה בעיר הכוללת קבוצת אברכים מסורים שהחליטו לבא ולהפריח את השממה הרוחנית בכוחותיהם הדלים. בראש הקבוצה עומד כאמור הרב רפאל. לחבורה זו קוראים בהומו 'המנין השני'. אגב צאצאיהם של בני המנין הראשון גרים עדיין בעיר והם נחשבים בין עשיריה הגדולים. ביניהם ניתן למצא שמות מוכרים כמו - אייזנברג, מליבו, פצורניק, הלפרין ועוד.
לא ביום אחד הוקם בית הכנסת העתיק של נס ציונה, אז מושבה בתחילת דרכה. את הפעילות הרבה ביותר אפשר לזקוף לזכותו של אחד מאיכרי המושבה שבלט בנחישותו ובפעילותו הציבורית בשם חיים טפר. בבניית בית הכנסת פעל טפר הן כמהנדס, הן כאדריכל והן כבנאי. את עקרונות בנין בית הכנסת העתיק טפר מדגמים שהיו במושבות הסמוכות לנס ציונה. בדומה להם הוא מכיל חלל תפילה מרכזי, גלריה לעזרת נשים, וחדר לתלמוד תורה.
מאחר שבני המושבה לא היו משופעים בתקציבים רבים, ולהבדיל מהמשובות האחרות באותן תקופות לא נעזרו כלל בכספי הברון- הנדיב הידוע, התקדמה הבניה בשלבים: קומת הקרקע נבנתה ב 1914, וב 1922 החלה בניה של הקומה העליונה שהסתיימה ב 1926. כל בני המושבה –כולל הילדים שביניהם- התנדבו לסייע בבניית הבית הקדוש ובשנת 1926 נחנך הבית.
בית הכנסת הגדול שימש כמגדלור התרבותי והרוחני של בני המושבה. מלבד טקסי בריתות וארועים דת ותרבות שונים שימש האתר גם כמקלט בעת מלחמה: היה בשנת תרפט היודעה יותר בכינויה 'מאורעות תרפט' בהם נשחטו למעלה ממאה יהודים ויותר מ 300 נפצעו. בני המושבה נמלטו אל בית הכנסת ולאחר שאטמו את חלונותיו בשקי חול הסתתרו בו מאימת הפורעים הערביים. מאוחר יותר שימש בית הכנסת גם כמחסן תחמושת לנשק המחתרתי של ההגנה.
בעלי תפקידים
רב בית הכנסת: הרב אברהם צוריאל – רב העיר נס ציונה
גבאי: אריה סילבר
ראש הכולל: הרב רפאל נחומברג
פעילות שוטפת
במחצית המאה הראשונה של המאה הקודמת וגם לאחר מכן היה בית הכנסת מלא מפה אל פה. שכן היה הבית כאמור, מקורם הרוחני והתרבותי של תושבי העיר שהיו ברובם יהודים יראים ושלמים. גור אריה תושב וותיק של העיר נזכר בערגה בימים הללו "היתה תחושה של אותנטיות, של פעם, היינו הילדים מסתכלים על המבוגרים בהערצה. כל זה כבר לא קיים היום". לפני התיבה שימשו גדולי החזנים של הימים ההם: רוזנבלט, קוורטין, הרשמן ועוד. עם השנים שבקו רבים מהם חיים לכל חי וכיום בית הכנסת מכיל לצערם של גבאיו ופרנסיו עשרות בודדות של מתפללים ביום חול ומעט יותר בשבתות. עם זאת מנסים רב המקום הרב צוריאל – המשמש גם כרב העיר נס ציונה – והגבאי המסור אריה סילבר בשיתוף עם ראש הכולל המקומי להגביר את המודעות היהודית ושיעורים יומיים נמסרים במקום בין מנחה לערבית ודברי תורה קצרים לאחר שחרית.מנהג יפה שהונהג במקום מתרחש בעת אמירת הסליחות שבחודש אלול. בלילה שלפני ראש השנה ויום הכיפורים מתקבצים מאות ילדים מתושבי העיר בלווית הוריהם אל בית הכנסת הגדול ובאישון ליל פותחים בתפילת סליחות מרגשת. חשוב לציין כי רובן של נערים ואבות אלו אינם מקרב אוכלוסיה הפוקדת את בית הכנסת בימים כתיקונם ועם זאת מספר הרב נחומברג כי "הקשר החם של הקהלה עם תושבי העיר וחוסר העוינות המובהקת מביאים לשיתופי פעולה מבורכים שלא יכלו להתקיים בעיר אחרת". נוסח התפילה שבבית הכנסת הוא ספרד ועם זאת בימי הסליחות הללו הנוסח הוא ספרדי – ירושלמי.
מוסדות נלווים
בסמוך לבית הכנסת ממוקם בית ראשונים המשמש כמוזיאון. בעברו שימש המבנה כבית ספר, בית כנסת, בית ההגנה, ועוד. בית ראשונים נחנך ב- 1907 והיה המרכז הקהילתי הראשון למושבה נס ציונה. בית ראשונים מתנהל היום כעומתה, בהתנדבות ומטרתו: להנציח את ייסודה וראשוניותה של המושבה והנחת מורשת הראשונים לדורות הבאים.
בית כנסת נוסף הנמצא באזור הוא בית הכנסת גאולת ישראל – בית כנסת ספרדי ששימש בעברו כמסגד. 'גאולת ישראל' הוא בית הכנסת הפעיל ביותר בעיר. במקום תפילה זה נמסרים שיעורים רבים ונערכים בו מנינים לאורך שעות היום והליל. לבסוף יש להזכיר את מבנה הכולל של הרב נחומברג המוזכר בו שוקדים על תלמודם כמה מניני אברכים מסורים שבפעילות אינטנסיבית מבורכת מנסים להגביר את המודעות היהודית בעירו סביבותיה.
סגנון הבניה ועיצוב ייחודי
בית הכנסת נבנה בסגנון אדריכלי אקלקטי, ומייצג מקורות השפעה שונים. קימים בו מוטיבים יהודיים עם אלמנטים מהסגנון האירופי קלאסי. 12 חלונות רחבי מידות המסתיימים בקשת מחודדת [בהשפעת האדריכלות האסלאמית כפי הנראה] המעוטרים במגיני דוד צבעוניים המאירים בשפעה את אולם התפילה. תריסר החלונות מסמלים כמובן את 12 השבטים. בראש החזית המזרחית, הפונה לרחוב תל אביב מוצב גמלון מסוגנן שמסביבו ובמרכזו מוצגים לוחות הברית, מגן דוד, ומנורת שבעת הקנים.
בחלל בית הכנסת ממוקמים ארבעה עמודי ברזל [כנגד ארבעת האימהות] עם כותרות קלאסיות המחלקים את בית הכנסת לתשעה חלקים [כנגד תשעה ירחי לידה]. לאחרונה נחפשו ציורי קיר מרשימים שצוירו על קירותיו הגבוהים ע"י הצייר דב קראוזה והתקרה צבועה בצבע תכלת המזכיר את גוון השמים. ההסבר לגוון המסויים הזה נעוץ בשאיפה לקרב את המתפלל אל הקב"ה – אביו שבשמים.
