- אתם כאן:
- עמוד הבית
- סיור בבתי כנסת
- סיור החודש: שערי רחמים
סיור החודש: שערי רחמים
- פרטים
- קטגוריה: סיור בבתי כנסת
- פורסם בשלישי, 22 מאי 2012 01:52
- נכתב על ידי ישראל מנחם
לפני מספר שנים [יולי 2010] הלך לעולמו אחד מן המקובלים המפורסמים והמוערכים ביותר – הרב משה בן טוב שכונה 'קורא המזוזות'.
הרב בן טוב יליד מרוקו [1930] שהיה אדם צנוע ועניו היה מקורב מאד לבבא סאלי ולבנו רבי מאיר אבוחצירא. פרסומו הגדול בא לו בעקבות יכולתו 'לקרא במזוזות' של האנשים שהיו פונים אליו ולפתור את בעיותיהם. לאחר שעלה לארץ ממרוקו התגורר בעיירת העולים קריית שמונה, אך לאחר תקופה העתיק את מקום מגוריו לעיר הדרומית באר שבע, שם נולדו לו עשרה ילדים. הרב עמד בראש מוסדות דור ודור המוכרים היום והפרוסים ברחבי הארץ, אך כבר שנים קודם לכן פעל רבות בעיר מגוריו באר שבע כשהוא מקים במקום מארג עשיר של שיעורי תורה ופעילויות לילדים. בעיר זו הקים את בית הכנסת הגדול שערי הרחמים ואת המרכז התורני קהילתי יקירי באר שבע בעזרת בנו וחתנו שמנהלים את המקום.
רקע לוקאלי
"עד לא מכבר לא היתה בשכונה זו, שכונת נחל עשן – נוה מנחם, צורת שבת. כיום ישנם כ 400 מתפללים בבית הכנסת, האווירה ברחוב הפכה ל'שבתית', וחילולי השבת התמעטו" במלים אלו פותח הרב שאר ישוב אלחרר רב בית הכנסת הגדול שערי הרחמים בבאר שבע את סיורינו במקום. הרב אלחרר, חתנו של הרב בן טוב הוא חסיד חב"ד, וככזה, הוא רואה את עצמו כאיש שנולד לשליחות. במשך שנים היה שליחה של חב"ד בעיר פטרבורג שבצפון רוסיה, ולפני כחמש עשרה שנים 'נחת' עם רעייתו פועה וגיסו הרב יהודה בן טוב ומשפחתו לבאר שבע, לשכונת נחל עשן [-שנקראה כך על שם קוד צבאי מתקופת המלחמה] השוממה רוחנית.
על שטח של 2000 מטר אותו הקצתה העירייה החלו שני הגיסים בתהליך של בנייה מסיבית, כשהם מתכננים להקים מלבד מקווה גם בית כנסת מפואר ובית ספר לבנות.
את הכסף ל'הרמת' פרוייקט כה גדול ארגן האב, הרב בן טוב. אחד מתלמידיו, יהודי צרפתי, ביקש לתרום את כל הוצאות בניית המוסדות המפוארים כשהוא מדגיש שאינו מעוניין בהנצחה כלשהיא. ואכן אין בכל בית הכנסת ולו שלט או לוח אחד של הנצחה. על המאפיין המיוחד הזה שומרים מנהלי המקום בקפדנות.
מכל מקום, בית הכנסת נבנה, ואנשי המקום החלו לזרום אליו אט אט. "הקהלה כולה, ופעילויות הילדים הענפות, הם פונקציה ישירה של חמי שפשוט משך והביא אותם לכאן בכח אישיותו ופעילותו" מספר הרב אלחרר. כיום כאמור מאכלס בית הכנסת בשבת למעלה מ 400 מתפללים, בית ספר לבנות המכיל מאות בנות, ופעילויות של כוללים עם מסלול רבנות, שיעורי תורה, ופעילות לילדים לבני השכונה.
תהליך הבנייה
בניית המקווה החלה לפני כ 8 שנים ומיד לאחריו נבנה בית הכנסת. את ההשראה לבנייתו של בית הכנסת שאב הרב שאר ישוב מבית הכנסת בפטרבורג שם שהה כאמור לצורך שליחות: "בית הכנסת נבנה בצורה הריונית. מתחילים מן הקומה הראשונה ומשם זה מתפתח לכל האלמנטים הנצרכים". בפטרבורג, טוען הרב שאר ישוב, למד כי בית כנסת צריך לכלול הכל, כלומר לא רק היכל תפילה אלא גם פונקציות נוספות שיתנו מענה לצרכי הקהילה והמקום. מכאן הרצון להקים מוסדות נוספים כמו מקווה ומוסדות לימוד לאברכים ולבנות.
החומרים היקרים לא ריפו את ידיו של הצעיר החבד"י והוא החליט כי בית הכנסת יהיה מפואר גם בחומרים זולים. את ריצפת בית הכנסת למשל הוא הרכיב מלבנים טבעיות ריבועיות אותן רכש במחיר זול באחת מהמחצבות המקומיות ובאופן כללי שאף לחומרים אורגניים, וטבעיים. להפוך משהו להדור, הוא אומר, לא צריך כסף צריך בעיקר 'שאר רוח'. ואמנם נדמה כי מהרוח הזו לא חסרו חומרים. המבנה והריהוט ייחודים כמעט בכל פרמטר. כיסאות בית המדרש למשל, עוטרו כולם ביציקת כסף מהודרת ותואמת כמו גם כיפת ההיכל המרהיבה.
ההתלהבות וחדוות העשייה סוחפת את המבקרים כמו גם את המתפללים כמובן "הדומם מקבל חיות" מגדיר זאת הרב שלאט לאט מתגלה גם כאדריכל וכמעצב פנים בו זמנית. הרעיונות כולם שלו, ולביצוע נשכרו אדריכל, איש ברזל, ואיש בטון שכמיטב המסורת החבדי"ת התחזקו ובנותיהם כולם למדו בתיכון לבנות שהקימו הרב אלחרר ורעייתו.
מדוע חשוב כל כך לבנות את בית הכנסת מחומרים טבעיים? אלחרר: "כשבונים בית כנסת חשוב שיישאר קלאסי גם בעוד 200 או 300 שנים. לא לכולם יש את התובנה הזו. חומרים מעובדים מתבלים במהירות, חומר טבעי לעומת זאת, גם כשהוא מתיישן – נשאר טבעי, או בפראפראזה למינוח ההלכתי 'מתיישן וטוב לו'. מרגש בעיני לראות רצפה העשויה מחומר טבעי שניכר עליה שאלפי אלפי יהודים התפללו על אדמה זו".
סביבה ריהוט ועיצוב פנים
בית הכנסת עם העזרת נשים מכיל 700 מקומות. צורת הבניה היא חללים חללים כדי לענות על הפונקציות הרבות שהמוסד ממלא: מנין לשבת, מנין ליום חול, מנין נוסף לשבת, כולל אברכים, מקווה טהרה, ובית ספר לבנות. בצידי בית הכנסת פרוסים שטיחים אוריינטלים מרהיבים. לדברי הרב אלחרר הם נמצאים מאילוצי אקוסטיקה, קירות עץ קולטים פחות מבד את תהודת הקולות שכה אלמנטרית במרחב גדל כמו זה. אפרופו עץ, את לוחות העץ המרכיבות את הכיסאות וחלק מן הריהוט מקפידים בבית הכנסת לקנות ממדינות שאינן קשורות בדרך כלשהיא לשואת יהודי אירופה, העצים נקנים איפא ממדינות חבר העמים.
לבית הכנסת יש קו מדהים של אוריינטציה אומנותית. מצבע הכיסאות הכהה המשתלב עם עיטורי הכסף וגוון הריצפה, ועד תמונות ססגוניות הלקוחות מהווי עיירות החסידים של אירופה במסדרונות, ובמעלה המדרגות.
בחצר המקיפה את בית הכנסת שבקיצה עומד המקווה, מתוחים שבילים המתפתלים בין עצי נוי ופרחים כשביניהם אפשר להבחין בבירור בהימצאותם של שבעת המינים.
בכותל המזרח של בית הכנסת ניצב כיסא ומעליו חמשה נרות דולקים. זהו הכיסא של הרב משה בן טוב ז"ל והנרות הם לעילוי נשמתו. את הכיסא לא מזיזים יורשיו ממקומו "קדושה לא זזה ממקומה" הם אומרים.
פריט מרתק נוסף הממוקם בבית הכנסת הוא החנוכיה המרשימה. מבנה החנוכיה נראה כמו חצאי עיגול הנעוצים על כלונסאות ארוכים. מאחורי הקונסטרוקציה המעניינת הזו עומד הסבר פשוט ומרתק: את החנוכיה עיצב אמן ברזל יהודי יוצא רוסיה, שהחנוכיות היחידות אותן הכיר ממקום מולדתו היו שורת שיפודים הנעוצה בחצאי תפוחי אדמה בהם עומד היה נר...
פעילות שוטפת
מלבד המנין בשבת מתקיימים גם מנינים בימי החול אם כי לא בבית המדרש הגדול [הנוסח ספרדי]. בשבת נוסד מנין נוסף באחד החדרים שבקומה הראשונה, לצעירים המתקשים לעמוד בקצבה האיטי של התפילה באולם המרכזי. שיעורי תורה ופעילות לילדים ולילדות נערכים לאורך השבוע.
כאמור בצמוד לבית הכנסת ממוקם התיכון לבנות הנקרא בית חיה רבקה על שם שתים מרבניות חב"ד. את התיכון מנהלת גב' פועה רעייתו של הרב אלחרר. בנוסף קיים כולל אברכים עם מגמת 'רבנות' כשהמטרה הסופית היא לשגר את אותם רבנים מוסמכים לפעילות רבנית חובקת עולם.
אוריינטציה
בית הכנסת אינו שלוחה חבדי"ת מבהיר לנו הרב, אך רוחה של חב"ד שורה גם שורה על המקום. הדרך של חב"ד היא אהבת הבריות אומר אלחרר ואת זה אנחנו מנסים לעשות כאן. עם יסודות הבנין נוצקה אבן מהקיר המחבר בין ספרייית חב"ד לביתו של הרבי מליובאוויטש בברוקלין המוכר כ 770. ולסיום אי אפשר להתעלם ממשפט כנה שאומר לנו הרב אלחרר המייסד והמפעיל: "הרצון שלי הוא לעשות נחת רוח לרבי, ולחמי, שיהיה מרוצה למעלה בשמים".
