שם בית כנסת: בית הלל

מוכר גם ש'שטיבלעך של ויזניץ

מיקום: רחוב גבעת פנחס בני ברק

פונקציות: בית כנסת במתכונת 'שטיבעל'

 

בימים אלו הלך לבית עולמו האדמו"רמויזניץ, רבה של אחת החסידויות הגדולות בארץ, שבית הכנסת 'בית הלל' נמנה על מוסדותיה. בסיום סיפורו של בית הכנסת תוצג סקירה קצרה על האדמו"ר זצ"ל.

 

ימי בית הכנסת 'בית הלל' הוא כימיה של המדינה. בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת הוקם בית הכנסת על ידי חסידות ויז'ניץ ונקרא 'בית הלל'. באותם שנים היה האזור מחוץ לעיר בני ברק אלא שההתפתחות המואצת של העיר גרמה למבנה להיות ממוקם במרכז העיר. פרט מענין: אחד מתושביה הוותיקים של העיר מספר כי כאשר היה חפץ להתפלל ב'שטיבעל' בימים שקודם מלחמת ששת הימים היה עליו לצאת לחולות ולסלעים שמחוץ לעיר, לימים כאשר נסע לחו"ל וחזר לאחר תקופה ממושכת חיפש מחוץ לעיר שוב את בית הכנסת אלא שמהר מאד גילה להפתעתו העצומה כי מחוץ לעיר אין דבר ולאחר חיפוש לא ארוך 'מצא' את בית הכנסת המוכר במרכז העיר. 

 

בית הכנסת הוקם אמנם על ידי החסידות אך אין הוא משמש רק את אנשי ויז'ניץ. במקום מתגוררים יהודים רבים שאינם נמנים דווקא על חצר ויזניץ או על החסידות בכלל וגם הם מוצאים שם את מקומם. עם זאת צריך לציין כי ישנה הקפדה על תפילה בנוסח ספרד כלומר נוסח חסידי, ובשבת לא קיימים מנינים רבים שכן אז מאכלסים את המקום בעיקר אנשי החסידות.

 

 

בבית הכנסת מתקיימים מנינים במשך כל שעות היממה כלומר משעת הנץ החמה ועד לשעת לילה מאוחרת לאחר חצות. בשעות הבוקר מתחיל מידי רבע שעה מנין חדש ובהערכה גסה ניתן לאמוד את מספר המבקרים בו מידי יום בכמה אלפי אנשים. 

 

בית הכנסת מורכב משתי קומות. במפלס הראשון ישנם שלשה חדרים – בית המדרש ושני חדרים בצדדים. גם בקומה השניה שלשה חדרים. בכל החדרים מתקיימים מנינים.

 

למרות שבית הכנסת שייך באופן רשמי ומוצהר לחסידות ויז'ניץ אין הוא נחשב ל'בית המדרש' של החסידות ובמלים אחרות אין האדמו"ר עורך שם את תפילותיו ואת שולחנו. המקום משמש איפא כ'שטיבעל' בלבד כלומר כמקום תפילה להמון העם החפץ להתפלל בנוחות במשך כל שעות היום. עם זאת ראוי להזכיר מקרה אחד בו שהה אדמו"ר או בעצם שנים ב'שטיבעל': היה זה בזמן נישואיו של האדמו"ר מבעלז הנוכחי עם בתו של האדמו"ר מויזניץ הנוכחי. לאחר עריכת החופה נכנסו החתן הצעיר והמחותנים [אז היה עדיין הסבא כלומר אביו של האדמו"ר מויזניץ הנוכחי חי] אל בית הכנסת והציבור כולו נכנס מן העבר האחד של בית הכנסת, איחל ברכת 'מזל טוב' למשפחה המאושרת ויצא מן העבר השני.

 

הרב משה יהושע הגר נולד בחודש ניסן בשנת 1916. היה  האדמו"ר החמישי מויז'ניץ, ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

האדמו"ר זצ"ל, מזקני האדמו"רים בדורנו, נולד ברומניה לאביו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה'אמרי חיים' זיע"א, ולאמו הרבנית מרת מרגלית ע"ה לבית טווערסקי. בהגיעו לפירקו נישא לרעייתו, הרבנית לאה אסתר ע"ה, בתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש זצ"ל. עד לפטירת אביו, שימש האדמו"ר כראש ישיבת ויז'ניץ, ושיעוריו העמוקים מחד והבהירים מאידך, היו לשם דבר במהלך השנים אף סייע רבות לאביו והיה יד ימינו בהקמת מוסדות וקרית ויז'ניץ שבבני ברק. בשנת תש"ח נערך מעמד חנוכת הבית לשיכון ויז'ניץ, בניצוחו של האדמו"ר זצ"ל, מעמד בו השתתפו כל גדולי ישראל.

 

לאחר פטירת אביו, בעל ה'אמרי חיים', בט' ניסן תשל"ב, הוכתר למלא את מקום אביו באדמו"רות. אחיו, רבי מרדכי הגר, הוכתר לכהן כאדמו"ר מויז'ניץ מונסי, בה הוא מנהיג את קהילתו.

 

האדמו"ר זצ"ל המשיך את שושלת אבותיו - רבי מנחם מנדל מקאסוב בעל ה'אהבת שלום', רבי חיים מקאסוב בעל ה'תורת חיים', רבי מנחם מנדל מויז'ניץ בעל ה'צמח צדיק', רבי ברוך מויז'ניץ בעל ה'אמרי ברוך', רבי ישראל מויז'ניץ בעל ה'אהבת ישראל', ואביו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, בעל ה'אמרי חיים. 

 

בעשור האחרון לחייו נחלש מאוד וחדל מלקיים את ה'טישים' המיוחדים בליל שבת – שולחנות שמשכו אליהם אלפים שהשתוקקו לחזות באדמו"ר בעת עריכת ה'טיש'. האדמו"ר מיעט באותם השנים לצאת מביתו, ורק לעיתים נדירות, בעיקר בעיתות שמחה וב'טישים' מיוחדים במועדי השנה הופיע בפני קהל חסידיו. 

 

לפני כ-12 שנה נישא האדמו"ר בשנית לרבנית מרת שיינדל, שטיפלה בו במסירות רבה באחרית ימיו. בחתונה, שהתקיימה במעמד מצומצם, סידר הגר"ש וואזנר את הקידושין. 

 

הרבנית אף הכניסה בערב חג השבועות ספר תורה לרפואת בעלה האדמו"ר זצ"ל לבית המדרש של החסידות בבני ברק. 

 

בראש חודש ניסן תש"ע נערך מעמד 'קשר איתן' ב'בנייני האומה' בירושלים - מעמד שציין 70 שנות חינוך של האדמו"ר מויז'ניץ - החל מייסוד הישיבה בעיירת גוורסודיין שברומניה, ועד להקמת מוסדות החינוך בארץ-ישראל.

 

בחודשים האחרונים הידרדר מצבו הבריאותי של האדמו"ר. בשבוע האחרון עלה חום גופו, וזיהום ברגלו שהתפשט לשאר חלקי הגוף - גרם גם להפסקת פעילות הכליות. בהיכלי התורה והחסידות קרעו שערי שמים בתפילות לרפואתו של האדמו"ר. 

 

לפני כשבועיים, בכ' באדר, מעט לאחר חצות, השיב את נשמתו ליוצרה בביתו שברחוב אהבת שלום בקרית ויז'ניץ בבני ברק, לקול זעקות 'שמע ישראל'. 

 

רבבות רבבות השתתפו בהלווית האדמו"ר, ושני בניו הוכרזו כממשיכי דרכו.