סיור - חברת ש"ס, נווה צדק

היסטוריה לוקאלית – שנים ראשונות
השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לאזור המוכר כיום כעיר תל אביב, היתה שכונת נווה צדק. באזור עתיק זה נבנה לפני כמאה עשרים שנים מבנה שתשע שנים מאוחר יותר [לפני 111 שנים] הפך לבית הכנסת הראשון בשכונה. זהו בית הכנסת 'חברת ש"ס' השייך לעמותת 'חברת ש"ס' ומכאן שמו.
 
בית הכנסת שהיה פעיל במשך תקופה עמד בשממונו עשרות שנים. גורלו של בית הכנסת התעתד להיות כמו בתי כנסת נוספים בשכונה העתיקה ביפו ולהימכר ליזמים שהפכו את המבנים לוילות מפוארות. 
 
אלא שגורלו של בית כנסת זה היה שונה. המקום שהיה שייך ל'הקדש' – גוף משפטי שאחראי על בתי כנסת ברחבי העולם – הוענק ליהודי בשם הרב גרינוולד שקיבל לצמיתות את האחריות על המקום מידי משפחת קראפט מייסדי ביה"כ לפני כ- 70 שנים. 
 
ליהודי זה יש נין מפורסם – האמן חוני איצקוביץ המכונה 'חוני המעגל'. בנוסף לחוני, ידועים ניניו הנוספים של הרב גרינוולד, האלופים במיל' אברהם (אברשה) טמיר ז"ל ועמוס חורב, כמו כן הפרופסור והמשורר אבנר טריינין ז"ל
 
 
היסטוריה לוקאלית – מאז ועד היום
בשלב זה נכנסת לתמונה דמות נוספת. בחור צעיר בשם דניאל רועימי, איש אמונו של חוני המעגל. רועימי הופיע יום אחד בשערי בית הכנסת, והחורבה המוזנחת והשוממה שנגלתה לנגד עיניו החמיצה את ליבו והוא החליט להקדיש לה את חייו "היה לי תרמיל על הגב, טיפסתי על העץ והגג שסגרו את המקום, וכשנפלתי לתוך שטח בית הכנסת הרגשתי כאילו נפלתי לכאן משמים. כאילו הייתי פה כבר פעם". מאותו רגע הוא החליט לשהות במקום ולא לנטשו ולו לרגע. 
 
מסתבר שהוא ידע מה הוא עושה. בנווה צדק קיימים גופים שמנסה להשתלט לדבריו על כל מבני בתי הכנסת העתיקים ולהופכם למיזמי נדל"ן מניבי רווחים מהירים. ביחד עם חברים נוספים הוא הקים את 'הועד להצלת בתי הכנסת' ובמסגרתו הוא מנסה להילחם בכל הפולשים למיניהם. "הציעו לי 220000 דולר כדי למכור את המקום. כמובן שסירבתי, אינני בעל המקום, אני רק שומר עליו מאנשים שמנסים להשתלט עליו" אומר דניאל. "יש כאן בית כנסת משנת 1860 שהפך זה לא מכבר למסעדה. בית כנסת אחר מושכר כדירת נופש תמורת עשרות אלפי שקלים והסיפורים עוד רבים". הוא מספר כי לא פעם הגיעו אליו בריונים עם אקדחים, אך הוא לא נרתע מדבר. במהלך המלחמות העקובות מדם כמעט הוא הצליח להציל בית כנסת עתיק של חב"ד על שטח של דונם עליו 'שמו הרבה עיניים'. 
 
המהלך המשפטי
רועימי: "בית הכנסת, נקנה כולו מההקדש, ושייך כולו לרב גרינוולד ולמשפחתו. בכניסה יש שלט עתיק שבו כתוב שהביה"כ ניתן לרב גרינוולד לצמיתות". הוא מוסיף בכאב כי חלק מהמבנים ששייכים היו למשפחה הפכו לאתרים פרטיים של גורמים סביבתיים, וכי כל כלי הקודש שהיו בבית הכנסת כמו ספרי תורה עתיקים, תפילין של רש"י ור"ת, פמוטים וכלים נוספים שצויינו בצוואתו של הרב גרינוולד ובה הוא מבקש לשמרם - נבזזו על ידי אלמונים. 
 
בינתיים ממשיך רועימי להתגורר במקום ולשמור עליו בגופו. הגופים השונים שמנסים להשתלט על המקום לדבריו לא מאפשרים לו להרחיב את בית הכנסת למימדיו המקוריים ומנסים, ולעתים גם מצליחים לבלום אותו משפטית, בסאגה הארוכה הזו שנמשכת כבר שנים ושכבר רוששה אותו כמעט מכל רכושו.
 
 
מבנה בית הכנסת ותיאור פנים
בית הכנסת אינו גדול במימדיו, ומורכיו מאולם לא גדול ומחצר אחורית בה מתגורר רועימי עצמו. כדי לשמור על קירות בית הכנסת הוא קנה חומר שימור מיוחד באלפי שקלים אתו הוא ציפה את קירות המקום.
 
פעילות שוטפת
בית הכנסת שוקק פעילות. בכל יום קיימים ארבעה מנינים לתפילת מנחה, ושלשה לערבית. בכל יום שלישי וחמישי מקתיימים שיעוריו של הרב שאולי במקום. בנוסף מפעיל בית כנסת קרן שמחלקת מוצרי חלב, פירות וירקות לנזקקי המקום. אך המאבקים פוגעים גם בפעילות. כולל אברכים שהיה במקום לא החזיק מעמד בעקבות איומים שספגו רבנים שביקשו למסור שיעורים במסגרת הכולל.
 
לפני פרידה מהמקום העתיק והמורכב לא נותר אלא להצטרף לתפילתו של דניאל רועימי, הצעיר שבחר להקדיש את חייו למען בית כנסת אחד בנווה צדק: "אני מתפלל שיום אחד יחזור בית הכנסת הזה לתפארתו, גם רוחנית וגם פיסית. תחזור גם עזרת הנשים שהיתה פה, ויחזרו גם שמונת החלונות היפים שהיו ואינם".