בטירת הכרמל שבצפון חיים אלפי יהודיים יוצאי העדה הקווקזית. רובם ככולם מרוחקים היו ממסורת ישראל וממצוות הדת. אלא שהמרחק הרוחני הזה, הולך ומצטמצם בשנים האחרונות, ליתר דיוק ב 6 השנים האחרונות. הבסיס המוצק לשינו המבורך נעוץ בבית הכנסת המפואר של יהדות קווקז שנבנה לפני כ 6 שנים על ידי הרב יהודה יעקובוב - רב העדה.

 

ההיסטוריוגרפיה של יהודי קווקז, על קצה המזלג, מתחילה אי שם בלב אזור הקווקז,  על מורדות הרי הקווקז השוכנים בין הים הכספי לים השחור כשבצפונם הם גובלים עם רוסיה. באזור זה הכולל כמה וכמה מדינות חיו יהודים המכונים 'יהודי ההרים' בעיקר במדינות אזרבייג'ן, צ'צ'ניה, ודאגסטן.  מתי הגיעו יהודים לאזור? היסטוריונים סבורים כי כבר לפני 2780 שנה החלו יהודים להתיישב בקווקז, אם כי הדעות על כך חלוקות. הקשר של היהודים הקווקזים עם ארץ הקודש החל עם התפשטות הרעיון הציוני ב 1898 והתגבר בהדרגה עד שבשנת 1907 קמה לה העלייה ראשונה ומאות יהודים מהרי הקווקז עלו לארץ. 

 

הדת בקווקז, תפסה מקום שולי בלבד, רוב יהודי הקווקז עזבו או שכחו את דתם והתנהגו כבלתי דתיים בחיי היומיום. הסיבה נעוצה היתה בעובדה כי לקהלת היהודים לא היה רב מנהיג, או מורה דרך. הרבנים כולם נרצחו על ידי השלטונות הקומוניסטיים [1937], ואחרים פחדו לקום תחתם. האימה מהקלגס הסובייטי היתה כה רבה עד שהיהודים הקווקזים חששו לגדל זקן וכך מלבד מנהגי אבילות כמעט ולא נותר להם דבר.

 

"זו אחת הסיבות שהקמתי את בית הכנסת המפואר הזה" מספר הרב יעקובוב "אנשים יגיעו, ישמחו בבית הכנסת שלהם, וגם יחושו גאווה על הבית המפואר" ואמנם נדמה כי המינוח 'מפואר' עושה עוול למבנה המרשים והמילה 'ארמון' הולמת יותר. השילוב המדהים של עץ, זהב, בדים מסוגננים וצבעונים בשילוב סמלים יהודיים עתיקים ומודרנים מייצרים תחושה של היכל מלכות. לא פחות.

 

צילומים אלי קובין

 

בשנות ה 90 ביקר הרב יעקובוב במוסקבה מתוך מטרה לגייס תרומה לבנית בית צנוע שישמש כמקום תפילה להיודים הקווקזים שבעיר עכו. בן דודו של הרב, הפנה אותו ליהודי מולטי מיליארדר בשם טלמן וזה שאל אותו לתכניותיו. הרב יעקובוב סיפר לו כי ברצונו להקים מבנה צנוע לתפילה שעלותו הכוללת להערכתו היא כ 180000 דולרים. טלמן הסכים אך דרש כי בית הכנסת הקווקזי יהיה מיוחד ושונה והקציב למען המטרה כמליון דולר. כך הוקם בית הכנסת הקווקזי המפואר שבעיר עכו. שנים ספורות לאחר מכן חש הרב כי אין הוא ותכניותיו בדבר הנחלת יהדות והשפעה רוחנית עולים יפה בעכו והא פנה לטירת הכרמל.  קודם לכן הספיק הרב לבנות בית כנסת גדול ומרשים בעיירה שדרות גם בתרומה של יהודי קווקזי בשם יעקובוב ממוסקבה, שמתחילה לא  חפץ היה אלא לקיים טקס אזכרה לאביו ומכאן ועד לגיוסו לטובת הענין היתה הדרך קצרה.

 

כאשר מדובר בבתי כנסת קווקזים, הדרכים כלם מסתבר, מובילות למוסקבה ואכן שם פוגש הרב שני אחים בשם זאור וזאקיף גורומוב, קווקזים כמובן, שביקשו להקים שם לאביהם תנחום ז"ל. 

 

האחים הרימו את התרומה הגדולה להקמת הבית [שני מיליון דולר] והבנייה החלה בקצב מזורז והסתיימה כעבור שנה ושלושה חודשים: "הרבה סייעתא דשמיא וגם כסף" מסביר הרב. באורח פלא הסתיימה העבודה בפרשת תרומה שנקראה באותה שבת ובטקס חנוכת הבית המואר שהתקיים השתתפו הרב הראשי לישראל הרב בקשי דורון, הרב הראשי ליהדות מוסקבה הרב גולדשמידט ואישים חשובים נוספים מרוסיה ואזרביג'ן. 

 

זמן קצר לאחר מכן ארעה טרגדיה: האח זאור, שהיה מאורס ועמד לפני חתונתו נרצח על ידי אלמונים ביום תענית אסתר. הסיבה לרצח לא פוענחה עד היום ותמונתו של זאור בצד תמונתו של האב מוצגת במבואה של בית הכנסת. 

 

 

הכניסה לבית הכנסת עוברת דרך שביל נעים ורחב, בצידו מטפסים פרחים וצמחים המטופלים ביד אוהבת ["אף צמח לא נבחר באקראי" אומר אביחי בנו של הרב]. בקצה השביל ניצבות שתי דלתות מרשימות שיובאו הישר מאינדונזיה ושוקמו כאן בבית הכנסת. השערים נפתחים אל רחבה שטופת אור זרקורים המוקפת בגינה ובמפלי מים שקטים. ברחבה זו מתקיימים ארועים שונים כגון בר מצוות, בריתות ואפילו חתונות. זו הסיבה שבקצה של הרחבה מוצבת חופה ברזל לבנה יפהפיה. 

 

בית הכנסת עצמו תחום גם בדלתות עץ מפוארות, וארון הקודש והבימה נבנו לפי מורשת יהדות קווקז. מעל דלתות הארון מגולפת ביד אמן תבנית של הכותל המערבי ובצדדיו מוצבים עמודי ענק המעוטרים בצבעי זהב, לבן, ובעיטורים צבעוניים כמו גם אבני חן נדירות. מתקרת ההיכל המפואר משתלשלות נברשות פאר מצופות זהב [24 קראט], ולא פחות מתשעה עשר חלונות ויטראז' ממוקמים ברחבי בית הכנסת: שבעה כנגד שבעת המינים ושנים עשר נוספים בכיפת בית הכנסת המסמלים את שנים עשר השבטים.

 

 

ניתן לקבוע בוודאות כי ההקפדה על הפרטים הקטנים מבהירות כי אין ולו פרט מיותר בבית הכנסת הקווקזי. הרב, שמסרב להודות כי הוא אמן גדול בנשמתו, הסתובב בבתי כנסת רבים ושאב מחלקם רעיונות שלהם עשה אינטרפרציה אישית שמתבררת כמוצלחת ביותר. "יש כאן פריטים מאוסטריה, מהודו, מאינדונזיה, ממרוקו, מספר לנו בנו של הרב ומצביע בדרך אגב על המתקן הלכאורה איזוטרי של 'נטילת הידיים' שעלה לפי דרישת הרב ממרוקו וקיבל כאן את הפינה המיוחדת שלו.

 

 

בבית הכנסת פועלים תמידים כסדרם מנינים לשחרית מנחה וערבית. מועד תפילת שחרית הוא בזמן "הנץ החמה" מאחר שרבה של העיר עכו הרב לופס זצ"ל שהיה רבו של הרב יעקובוב נהג כך במשך כל ימיו. זמן התפילה המיוחד מושך אליו אנשים עובדים שחפצים לצאת מוקדם למלאכת יומם והתפילה מהוקדמת מאפשרת להם לשלב בין התפילה לעבודה וכך אפשר למצא בשעות הבוקר מתפללים רבים מערים נוספות כמו חיפה ומגדל העמק ועוד. בין מנחה וערבית מתקיימים שיעורי תורה