בלב שכונת קטמון, באזור הרחוק מלהיקרא 'חרדי' פועל 'שטיבלך' ייחודי ומרתק: השטיבלך של קטמון.

במה הוא כל כך מיוחד או שונה משאר ה'שטיבלכים' המוכרים? ובכן שטיבלך קטמון, לא רק פועל באזור שאיננו חרדי אלא גם מבקריו נמנים על ספקטרום רחב מאד של עדות וזרמים. אפשר למצא בין התפללים מחסידים עטופים בבגדיהם המסורתיים, חרדים ליטאיים וספרדים רגילים, ועד קצה הסקאלה של הציונות הדתית. חוץ מזה באיזה שטיבלעך עוד אפשר למצא מסך פלסמה מרשים שעל צגו מתחלפות הודעות המעדכנות את זמני התפילות והשיעורים?

 

צילומים אלי קובין

לא רבים יודעים אבל ימיו של בית הכנסת הם בעצם כימיה של המדינה. ב 1948 הגיעו קבוצה של יהודים 'פליטי העיר העתיקה' -שנאלצו לעוזבה בעקבות כיבושה על ידי הירדנים- לגור בשכונת קטמון הנטושה מתושביה הערבים. הקבוצה שהורכבה בעיקר מיהודים אנגלו-סכסים ביקשה מקום להתפלל בו ומצאה את המבנה הנטוש והמוזנח בו פועל כיום בית הכנסת. הגבאי הראשון של המנין היה יהודי בשם חיים ליב סגל אלא שבמהלך השנים התמעטה קבוצת המיסדיים ובית הכנסת הוזנח והיה למקום עזוב ומרושל. חיים צבי רונד שהפך מאוחר לגבאי המיתולוגי של המקום מספר: "היה כאן רק 25 אמפר חשמל, וכאשר בני היה מנסה להדליק את האור היה מסיר אתכיפתו מעל ראשו ומכסה בה את ידיו כדי לא להתחשמל". 

 

 

צילומים אלי קובין

בשלב זה החליט חיים צבי רונד [ארני] המוזכר, יהודי אנגלו סכסי נמרץ וחד, ליטול את המושכות לידיו. כבר בתקופה שקדמה לכך היה מקורב לגבאי המייסד חיים ליב סגל וכעת הסכים לקבל על עצמו את העול. הוא החיה את בית הכנסת, דאג לשיקומו, והפך אותו בתוך זמן קצר לאחד מבתי הכנסת הפעילים ביותר. בבית הכנסת מתפללים כיום כ- 3000 אנשים ביום [!], כאשר בשחרית נערכים כ 18 מנינים [מאשמורת הבוקר ועד חצות], מנחה וערבית מתחילים משעות הצהריים ומסתיימים מעט לאחר השעה 1200 לאחר חצות ליל.  

 

ההטרוגניות העצומה במתפללים יצרה פולמוס מעניין סביב יום העצמאות או ליתר דיוק תפילות היום שבו. הקבוצה האנגלו סכסית המקורית חפצה לקיים את תפילות החג כפי שקבעה הרבנות הראשית ולקרא את ה'הלל' בעוד חלק מן המתפללים החדשים שהיו שייכים יותר לזרם 'חרדי' התנגדו כמובן. היה זה בסוף ימיו של הגבאי המייסד חיים סגל, ובעצה אחת החליטו ראשי בית הכנסת עם קבוצות המתפללים כי בכל חדרי המנינים תתקיים תפילה חגיגית עם קריאת ההלל ובחדר מסויים אחד תיערך תפילה 'יום חולית' בה אומרים 'תחנון' כמו כל יום רגיל. מלבד הקונפליקט הזה שנפתר במהירות חיה הקהילה הגדולה בהרמוניה נפלאה, הגבאי החדש שמונה לפני כששה חודשים הוא ספרדי בשם שלמה חוג'ה שהחליף את הגבאי המקורי ארני שהיה כאמור בכלל יהודי אשכנזי אנגלו סכסי, ונוסח התפילה נקבע רק על פי החזן. את האמירה הזו צריך לסייג ולהזכיר כי באחד החדרים הקרוי 'חדר אשכנז'  מקפידים במנין הראשון [ 6:00] בעקבות המייסדים האנגלו סכסים הייקים להתפלל רק בנוסח אשכנז.

 

 

צילומים אלי קובין

לבית הכנסת ישנם ארבעה חדרים בהם מתקיימים התפילות [והשיעורים לאורכו של היום כולו] וספרייה עשירה השואבת אליה לומדים רבים. בקומה השניה נמצאת עזרת השנים ומשרדי וועד הקהילה. בשביל מה צריכה הקהילה משרדים? מסתבר כי מלבד תפקיד ניהול בית הכנסת משמש הגבאי החדש חוג'ה כאחד מאנשי הצדקה הגדולים שבאזור. משפחות רבות נתמכות על ידו ועל ידי הקהלה וזרם הפונים המבקשים ממנו בקשות שנונות [ומשונות] לא פסק גם בזמן שאנו משוחחים עמו. אחד המתפללים מספר כי חוג'ה שימש כפרנס צדקה עוד קודם שמונה לגבאי בבית הכנסת. את הסכמתו ליטול על שכמו את עול הגבאות התנה בהרשאה שתינתן לו להמשיך עם מפעלי הצדקה שלו. גם מלבד הגבאי עצמו קיימות עשרות [!] קופות צדקה הקבועים בקיר למען עמותות ומטרות נצרכות שונות. ובכלל בית הכנסת משמש כמגדלור של דת ושירותים לאזור כולו. מלבד מניני התפילה קיימים במבנה מקוואות לגברים, נשים, כלים, ובכל יום שישי מתקיים שוק קטן של חלות, דבש ועוד לתושבי הסביבה. כרב בית הכנסת משמש הרב שמעון חדד שגם עונה לשאלות התושבים ולפני פסח מתקיימת מכירת חמץ גדולה [לשם קבלת אומדן, בשנה האחרונה מכרו כ 4000 אנשים את חמצם באמצעות מנגנוני השטיבלעך].

 

 

צילומים אלי קובין

ראויה לציון האינטראקציה המענינת בין קהלת ערלוי שלה ריכוז משמעותי במקום לתושבי השכונה בכלל ולשטיבל בפרט. החסידות המונה אלפי מאמינים בראשותו של האדמו"ר מערלוי הרב יוחנן סופר [דור חמישי ל'חתם סופר רבי משה סופר] הקימה גרעין בן 150 משפחות בשכונה הקטמונית בה מתגורר גם האדמו"ר עצמו שהפך ל'מאור הגדול' של האזור. אנשי השכונה שלמדו להוקיר ולהעריץ את הרב הישיש מבקשים את ברכתו ונהנים מצדקותיו שכן האדמור מערלוי נחשב לאחד מגבאי הצדקה הגדולים כיום. במוסדות החסידות כמו הישיבה ובית המדרש אפשר לזהות מאות חובשי כיפה סרוגה לצד החסידים הרבים הגודשים את האולם. 

 

השפעת האדמו"ר וחסידיו על השכונה היתה מאגית. איצטדיון הכדורגל שהיה במקום העתיק את מקומו, ובשבת כמעט ואין מכוניות בכביש. גם בנין השטיבל ניכרת תרומתה של הקהילה, עשרות החסידים ממלאים את המנינים ומוסרים שיעורים במקום לאורך שעות היום והשבוע. בנוסף מציעים האברכים החסידים לימודי בר מצווה [קריאת התורה וכו'] לכל דורש.