בית כנסת או מצודה? בחדרה שוכן אחד הבתי כנסת הגדולים העתיקים בישראל אלא שהדגם הארכיטקטורי שלו מזכיר דווקא מצודה או טירה מרשימה. בירור קצר מעלה שהאסוציאציה אכן לא מקרית, ובית הכנסת תוכנן במתכוון בדגם זה כדי לשמש מתחם מוגן לתושבי חדרה בעת התקפת פורעים ערביים.

בנין בית הכנסת הגדול בחדרה שוכן במקום שממנו צמחה העיר חדרה. במקום ניצב מבנה חקלאי ישן שנרכש בזמנו ע"י 'גואל אדמות העמק' יהושע חנקין ז"ל בשנת 1890. היום משמש מבנה זה ל'בית הכסת הקטן' הממוקם בתוך בית הכנסת ה'גדול' והוא מונצח על שמו של יהושע חנקין ז"ל.

בית הכנסת נחנך בשנת 1941 שהיא גם שנת היובל להיווסדה של חדרה [1891], אך השלמתו ארכה כעשור נוסף.

 

בית הכנסת הגדול של חדרה שימש את תושבי העיר כולם: חילוניים מסורתיים, ודתיים לסוגיהם השונים. רוני רימר יו"ר ההנהלה מספר כי בית הכנסת היה עמוס וגדוש, "למעלה מ1000 אנשים היו פוקדים את הבית מידי שבת", כיום, הוא מסיים בעצב, יש אולי 50 מתפללים. מה גרם לרגרסיה העגומה הזו? רימר אומר כי מלבד ריבוי בתי הכנסת בעיר גם הצעירים הרבים החלו לנטוש את העיר מאחר ש'אין לחדרה מה להציע להם' והם פנו לערים 'עדכניות' יותר כמו רעננה ושוהם, כך שהעזיבה ההמונית ופטירתם של המתפללים הוותיקים דלדלה את אוכלוסית בית הכנסת למצבו הנוכחי.

בשולי הדברים ראוי להזכיר כי במרחק לא רב משטח בית הכנסת התארגנה קבוצה של דתיים לאומיים והקימה בית כנסת לזכרו של חייל שנפל. לשאלה מדוע לא יתאחדו שני בתי הכנסת משיב היו"ר רימר כי הוא דווקא הציע אך קבוצת המתפללים סירבה בנימוקים משלהם.

 

 

 צילומים: אלי קובין

 

בית כנסת עתיק וגדול מאכלס -מטבע הדברים- במהלך השנים אישים ודמויות מרכזיות ומענינות. גם בית הכנסת בחדרה לא שונה במובן הזה. רב בית הכנסת הראשון היה גם רבה של היער חדרה הרב יוסף דב הכהן ז"ל. שתי דמויות רבניות נוספות אשר פקדו את המקום היו הרב אבלסון והרב בורשטיין. שני הרבנים הללו, בוגרי ישיבת מיר, שימשו כרמי"ם וכמחנכים של הישיבה הגבוהה שבעיר - בני עקיבא אותה ייסד הרב בורשטיין. ראש העיר הראשון מר דוד ברמן וגם אלו שבאו בעקבותיו היו אורחים קבועים גם כן בבית הכנסת. בין פרנסי הקהלה ראויים לציון האחים קאופמן – אברהם ומתתיהו אשר עלו ארצה בשנת 1950 מהעיר סבן שברומניה. שני האחים החזיקו ברשותם בת חרושת גדול לכפתורים בעיר. ברבות הימים מכרו האחים את בית החרושת והתמסרו לעניני צדקה וחסד ולהחזקת בית הכנסת הגדול. ר' אברהם שימש כנשיא בית הכנסת עד לפטירתו בשנת תש"מ [1980], אז מונה האח ר' מתתיהו כנשיא במקומו. ר' מתתיהו תרם לבית הכנסת הגדול שלשה ספרי תורה אותם הביא עם אחיו מהעיר הולדתו סבן. מאחורי ספרי התורה עומד סיפור מעניין. כאשר שרפו הנאצים הארורים את בית הכנסת היהודי בעיר סבן וחיללו את ספרי הקודש הצליח מפקד רומני בדרגת אלוף להציל שלשה מספרי התורה או ליתר דיוק את מה שנותר מהם. עם סיום המלחמה רכשה משפחת קאופמאן את ספרי התורה הקרועים מידי אותו אלוף ולאחר שיפוץ מסיבי נתרמו לבית הכנסת הגדול שבחדרה. בנוסף שיפץ ר' מתתיהו את אולם השמחות הצמוד לבית הכנסת המיועד למיעוטי יכולת, את מבנה הסוכה שמעל לאולם, והקים מבנה בסמוך לצרכי מזכירות ואדמינסטרציה. 

לאחר פטירתו של ר' מתתיהו נערכו מספר פעמים בחירות להנהלת המקום וכיום עומד בראש ההנהלה מר רוני רימר שביחד עם אחיו מנהל את הקומפלקס. רב בית הכנסת הוא הרב דוד ורנר המשמש גם כרב הראשי של העיר חדרה אתו מתייעצים הפרנסים בכל עניין.

 

בית הכנסת הגדול הוקם כאמור בשנות ה 30 של המאה הקודמת. בשטח בו הוקם היה מבנה ששימש כחאן. בשל מיקומו המרכזי והגבוה נבחר האתר כמתאים לבנין בית הכנסת ומבנה החאן שולב בו והוא משמש כיום כמוזיאון לתולדות העיר חדרה. תכנית הבנין מאופיינת בסגנון הבינלאומי שהיה מקובל אז מאד בארץ והאדריכלית היתה יהודית שטולצר סגל.

עד לשנת 2000 אוררו את בית הכנסת שורה של וינטלטורים, מצב שכמובן לא היה רצוי. רימר מספר שכשניסה להזמין צוותי מיזוג נתקל בקשיים שכן המרחב העצום של בית המדרש הביא את המומחים למסקנא כי בעקבות חישובי ה vtu והחלל הגבוה יאלץ אותם להתקין תעלות ומחסן קירור וכן הלאה. הגבאי המסור שהבין כי בדרך זו לא יהיו מזגנים בעתיד הקרוב ביקש מאנשי המיזוג להציב את המזגנים במקומות בהם היו מציבים אותם אילו היה זה בית סטנדרטי. אנשי המיזוג פעלו על פי הוראותיו ובית המדרש קר וממוזג באופן מושלם. אגב, בכותל השמאלי של בית הכנסת חסר מזגן אחד. היה זה לאחר שפרצה שריפה בבית הכנסת בעקבות קצר שארע במזגן ובדרך נס לא קרה כל נזק מלבד אותו מזגן שנשרף כליל.

מעל ארון הקודש ממוקמים חלונות ויטראז'ים יפהפיים המציגים את סיפור בריאת העולם בשבעה ימים. צמוד אל הויטראזים מופיעה כתובת המנציחה את ששת מליון קרבנות השואה [לפי בקשת התורם]. מלאכת הויטראז'ים לא הושלמה ופרנסי הקהילה מזמינים את כל מי שמעוניין להנציח את זכר יקיריו לבא ולתרום. אנשי המקום מספרים כי בבניית ועיצוב חלונות הויטראז' היתה הקפדה יתירה לא לשרטט דמות או צלם כל שהוא שכן הדבר אסור על פי ההלכה. באחד מן הויטראז'ים התעורר ספק ובעצה אחת עם רב העיר סולק הויטראז באופן מיידי. על כתלי בית הכנסת מצויירים ציורים יפהפיים עתיקים, שהם, מסתבר, בעלי עמידות של עשרות שנים.

בקומה השניה מצוי חדר קטן ובו אבן מעוגלת דמויית קבר. על פי מנהג המקום נוהגים אנשים להדליק שם את נרות ה'יזכור' לעילוי נשמות יקיריהם.

  

 

 צילומים: אלי קובין

 

תפילות יומיומיות מתנהלות במקום. גם שיעורי תורה נמסרים מידי יום בין תפיות מנחה וערבית. נוסח התפילה הינו ספרד.

אחד מפעילויותיו היפות של בית הכנסת [ושל היו"ר רימר] היא עריכת שבתות חזנות מפוארים. בבית כנסת זה עשו סטאז' גדולי החזנים המוכרים היום כשביניהם אפשר להזכיר את אודי אולמן, נפתלי הרשטיק, אריה גולדברג, צודק גרינוולד, יענקלה רוזנפלד ועוד. החזנים הגדולים המופיעים בשבתות [תמורת תשלום מלא כמובן] מושכים קהל רב שבא ליהנות משבת שירה ופיוט חינם אין כסף. בשבתות כאלו ניתן למצא גם בחורי ישיבה רבים המגיעים מהישיבה הליטאית הסמוכה 'כנסת יצחק'.

בשבתות 'בר מצוה' מקיים בית הכנסת ארוע חגיגי במהלכו נושא הרב דברים וחתן השמחה זוכה בסידור מכורך עם הקדשה מתנת בית הכנסת.

בצמוד לבית הכנסת קיים אולם קטן שבעבר שימש כאמור אולם שמחות למיעוטי יכולת והיום הוא משמש כמקום תפילה למנין של יהודים יוצאי עדות המזרח.

 

יום כיפור, שעת רעוא דרעוין, הרגע אולי הקדוש והנעלה ביתר בשנה, שעת סיום הנעילה. הגבאי מכה באגרופו על הבימה ובית הכנסת הגדול הגדוש באלפי אנשים ונשים נעמד על רגליו ובקול אחיד וצלול שר את המנון התקווה: קול עוד בלבב.. עוד לא אבדה תקוותנו.. ארץ ציון וירושלים.

ועוד מיום הכיפורים.

בתפילת היזכור כשקורא החזן את 'יזכור האלוקים את נשמות הנפטרים, ואת נשמות קרבנות השואה, הוא מזכיר גם חללי מערכות ישראל ומוסיף ואומר 'ובהם... הנופלים מקרב העיר הזו חדרה', כשהוא מציין בצורה פרטנית את שמות כל נופלי העיר.