בית הכנסת וישיבת חת"ם סופר – בתי הונגרין

פרטים: קטגוריה: סיור בבתי כנסת; פורסם בשלישי, 25 נובמבר 2014 12:33; נכתב על ידי ישראל מנחם

רקע היסטורי

'שכונת הכוללים' הראשונה בירושלים הינה 'בתי אונגרין'. פנחס גרייבסקי בספר הישוב כותב כך: "כמו הגאון מוילנא בליטא, כן גם הגאון בעל ה"חת"ם סופר" בהונגריה העיר בלב תלמידיו אהבת ציון וירושלים, ושלחם לארץ הקודש במבחר שנותיהם לישב בה ישיבת קבע. רובם של התלמידים המובהקים האלה, שעלו ירושלימה מתוך חיבת הקודש, לא יצאו עוד מירושלים וחוצה לה, והיו "שומרי החומות" בפנים החומה, והשם הזה "שומרי החומות" נקרא על עדת כולל הונגריה עד היום הזה".

לפי ויקיפדיה השכונה נוסדה בשנת 1891 והיוותה חלק מתנופת ההתפשטות הרחבה שאפיינה את העיר באותה העת כחלק ממגמת היציאה מהחומות. בשנת 1890 קרא רבה של ירושלים, הרב שמואל סלנט למנהלי הכוללים להקים שכונות מחוץ לחומות, עקב הצפיפות הרבה שהייתה בעיר העתיקה. כולל שומרי החומות שהיה העשיר מבין הכוללים רכש קרקע סמוך לשכונת מאה שערים ובנה את שכונת "אונגרישע הייזער" (בתי הונגרים) שיועדה ליהודים עניים יוצאי הונגריה. בשנת 1898 כבר היו בשכונה 35 בתים שכללו מאות דירות.

צילום: אלי קובין

מדריך הטיולים רפי כפיר מספר כי השכונה אוכלסה על ידי יוצאי הונגריה – גם פרושים (מתנגדים) וגם חסידים, ולכן יש בה שני בתי מדרש גדולים עבורם:

בשנת תרנ"ח (1898) נבנה בית כנסת של הפרושים על שם ה – "כתב סופר" (הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (1815 – 1872), בנו של החתם סופר ונכדו של רבי עקיבא איגר, היה רבה של פרשבורג (כיום ברטיסלבה), וראש הישיבה.

בשנת תרנ"ט (1899) נבנה בית הכנסת של החסידים על שם ה – "חת"ם סופר" (רבי משה סופר (1762 – 1839) (מכונה לרוב על שם ספרו "חת"ם – חידושי תורת משה סופר"), מגדולי הפוסקים האחרונים, מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. כיהן כרב בפרנקפורט דמיין ורב וראש ישיבה בפרשבורג.בבתי הכנסת הוקמו גם ישיבות הפועלים עד היום ובהם לומדים כ-120 תלמידים.

בית הכנסת

בבתי הונגרים אין רחובות [ישנם רחובות שהעירייה קבעה, אך הם אינם בשימוש על ידי התושבים]. ההתנהלות בשכונה נעשית על ידי מספרים.

בית הכנסת מכיל כ-100 מקומות. עזרת נשים נמצאת למעלה.

בבית הכנסת קיימים כ-30 ספרי תורה.

השכונה כאמור היא הונגרית, אך כפי שצויין נהוג היה באותם ימים לבנות 2 בתי כנסת: חסידים ופרושים. בית הכנסת זה היה בעיקרו בית הכנסת של החסידים – חסידי צאנז. בית הכנסת נקרא האונגירשא שול, אך גם נקרא 'אהל משה גרשון ורעכיל דחסידי צאנז'.

בכל שנה, נערכה סעודת יארצייט לזכרו של בעל הדברי חיים מצאנז [האדמו"ר מצאנז הראשון]. כיום, רוב המתפללים במקום שייכים למשפחת אייזנבאך. גם הגבאי כיום הוא הרב אייזנבאך – הגבאי המיתולוגי, יהודי מבוגר מאד. המתפללים מסבירים לנו ש'צאנז' היא צאנז ההיסטורית ולאו דווקא הנוכחית. הם מגדירים זאת בשם 'כלל חסידי'.

במהלך השנים, חלק גדול מן הדור הצעיר כבר מתגורר בשכונות חדשות מחוץ לירושלים. זו הסיבה שבית הכנסת איבד חלק גדול מן המתפללים. כיום השכונה מאכלסת בעיקר חסידים השייכים לחסידות תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק, וחסידי 'שובו בנים', אלא שהם מתפללים על פי רוב בבתי כנסת פרטיקולריים.

נוסח התפילה הוא ספרד כמנהג החסידים.

מתחת לבית הכנסת יש מקווה טהרה שבימים אלו הסתיים השיפוץ שלו.

פעילות

בבית הכנסת פועל כולל, אך בנוסף הוא משמש משכן ללומדים רבים. מן השעה 2 בלילה בית הכנסת היה נפתח ומתמלא בלומדים. בבוקר פועל כאמור כולל, ומן השעה 3 אחר הצהריים מתמלא בית הכנסת בלומדים חלקם אנשי עמל, חלקם תלמידי חכמים הלומדים במקום עד השעות המאוחרות של הערב.

בין הלומדים ש'חיו' בבית הכנסת היו גם דמויות מוכרות בעולם החרדי, כמו רבי משה וובר משפיע חב"ד מפורסם, רבי וועלעל אייזנבך תלמיד חכם מפורסם, בעל מסגרת השולחן, רבי אליעזר ברנד מחכמי אוצר הפוסקים, וכמו רבי מרדכי אריה שינברגר מגדולי ירושלים שחי עמנו.

אחד מן המתפללים הקבועים מספר לנו כי בין כל תלמידי החכמים הרבים שהסתובבו שם 'היית הולך לאיבוד, הם היו מסיימים ש"ס לעיתים קרובות. זה היה בית כנסת מאד תוסס. היום מעט פחות, חלק גדול מהם נפטרו".

בכל יום נערכים מספר שיעורי תורה במקום.

בשבת כמנהג החסידים נערכת במקום סעודה שלישית.

פעילות מיוחדת

מחוץ לבית הכנסת נערכת בכל שנה הדלקה מסורתית בליל ל"ג בעומר. בהדלקה מכובד גאב"ד העדה החרדית [בימים אלו נושא בתפקיד הרב טוביה וייס]. מדובר במסורת של עשרות שנים קרוב למאה שנים.

מתחת לבית הכנסת פעל במקום במשך שנים רבות 'הכנסת אורחים' אם כי הוא לא היה שייך לבית הכנסת.

ניתן לראות ציור יפהפה של בית הכנסת בביתו של הצייר מפורסם יענק'ל ויסבורג, שעיצב וצייר בתי כנסת ושטיבלעכים רבים.