סיור החודש: בית הכנסת בית אהרן, הטכניון

בלב הטכניון בחיפה, מקדש האקדמיה הישראלי, פועל בית כנסת שוקק במיוחד בשם אוהל אהרן. לצידו שוכן בית מדרש, שמהווה את מרכז החיים היהודים בקמפוס ומושך אליו סטודנטים רבים גם כאלה שאינם דתיים.

היסטוריה ואדריכלות

אהל אהרן נבנה בשנת 1969 ויועד בעיקרו לשימוש המרצים והסטודנטים בטכניון. מי שתכנן את בית הכנסת הוא האדריכל אהרן קשטן שהעניק למבנה מראה הנראה מנותק מן הקרקע, כדי לתת לו תחושה של התרוממות.

 

 

523381_667250839971168_925226406_n img_9198 img_9207 img_9209 img_9210 pic01
 

צילום מיכאל יעקובסון

 

מיכאל יעקובסון, המחזיק בלוג של אדריכלות וארכיטקטורה מתאר כך את בית הכנסת: בניין בית הכנסת הוא יצירה מופשטת שעומדת בפני עצמה והוא מצטרף לשני בתי כנסת אחרים שהוקמו בקמפוסים אחרים בישראל: בגבעת רם שתכננו היינץ ראוי ודוד רזניק ובתל אביב שתכנן מריו בוטה. שלושתם מבנים עצמאיים שלא קשורים לסביבתם, והם שונים מבית הכנסת בהר הצופים לדוגמה שתכנן רם כרמי והוא חלק בלתי נפרד מהמכלול המבני השלם.

עברו כמעט 45 מעת חנוכתו והבניין נותר כמו שהיה. בנו של האדריכל הוסיף בית מדרש אך הוא אינו פוגע בבניין המקורי. כשמתבוננים בתמונות ההיסטוריות שצולמו כאן ב-1969 מיד לאחר חנוכתו, ניתן לראות שגופי התאורה השחורים הוחלפו בגופים לבנים ומבחינת ההבדלים בין התמונה הישנה לזו החדשה ניתן לראות מה ההשפעה של השינוי בהחלפת צבע הגופים.

הבניין יוצר חוויה וזו המטרה המרכזית שביקש האדריכל להוכיח בתכנון. פחות עניין אותו להשתלב בסביבה של קריית הטכניון אלא יותר להציג שליטה בכל מיני טכניקות והטיפול בכל פרט בבניין ניכר היטב: החל מיחסי פתוח סגור, אטום שקוף, מאורגן ואקראי, ועד לפרטי בניין כמו מרזבים, ברזיות, ריהוט, מחיצות, שילוט, חומריות וכן התייחסות לתולדות האדריכלות – הנושא בו התמחה האדריכל קשטן.

קשטן משעין גג בטון בעל צורת פירמידה הפוכה, מדורג פנימה על שתי קשתות בטון מצטלבות דיאגונלית, כאשר רגלי הקשתות מהוות ארבעה עמודים מרכזיים. עמודים אלה באים גם לאזכר מסורת עתיקה של בתי כנסת אשר גגם נשען על ארבעה עמודים. התרוממות הגג מעל הקירות יוצרת את מקור האור ומאפשרת לשמור על אטימות הקירות. בנוסף מעמיד האדריכל את המבנה כולו על עמודים נמוכים, וכך נוצר חלל מוצל שיכול לשמש כעין חצר (עזרה) צמודה לבניין. גרם מדרגות פשוט, עשוי בטון חשוף כמו הגג, מוביל לאולם התפילה".

בית הכנסת אהל אהרן נבחר על ידי אדריכלים כאחד מבתי הכנסת היפים בישראל בפרוייקט שהוביל אתר ynet.

 

img_9220 img_9222 img_9244 img_9256 img_9278
 

 

פעילות

בבית הכנסת מתפללים מאות אנשים מידי יום, ויותר מכך בשבת. הנוסח נקבע על פי החזן. ביום כיפור הנוסח הוא ספרד וחזן מקצועי עובר לפני התיבה.

עזרת הנשים נמצאת באותו מפלס של עזרת הגברים.

בבית המדרש מתקיימים שיעורים שבועיים ויומיים קבועים, וספרייה עשירה פועלת בו. כמו כן פועלת בו מדרשה לסטודנטיות דתיות שהוקמה בתמיכת הרב ד"ר אליהו רחמים זייני שליט"א – רב הטכניון. מישהו אמר כאן אוניברסיטת בר אילן?

לבית הכנסת אתר אינטרנט מושקע היטיבובו מידע על הפעילות ומידע עשיר נוסף על חיי יהדות וקהילה במקום. כך אפשר למצא בו מדור לשאלות ותשובות בכל נושאי היהדות, כשרות בטכניון, מזוזות, עבודות במחשבת ישראל, רשימת שיעורים וזמני תפילות, כמו גם זמני הלוח היהודי. כמו כן מוצג שם מידע שימושי כמו מקוואות באזור, רשימת המרצים במדרשה, תכניות הלימודים בה, ופעילות תנועת ביח"ד.

מה היא תנועת ביח"ד? לפני כארבע עשרה שנים הקימו קבוצת סטודנטים תנועה בשם ביח"ד שראשי התיבות שלה הם יהדות חברה ודעת מתוך רצון לגבש את קהילת הסטודנטים ולהפעיל מערך של שיעורי תורה ותכנים יהודיים במרכז האקדמי הגדול. בראש הארגון עומד רב הטכניון הרב זיני.

ככלל מתקיימות בבית המדרש ובבית הכנסת עשרות שיעורים מידי שבוע, חלקן מועברים על ידי הרב, וחלקם על ידי מרצים נוספים. יושב הארגון 'ביח"ד' הקודם היה שאול טייב, ואחריו עדיאל שאול. הארגון מקיים פעילויות שבועיות כמו גם פעילויות סביב לוח השנה היהודי כמו הדלקת נרות חנוכה, פורים וטו בשבט. לעיתון 'בשבע' מספר שאול על השבתות המתארגנות במקום בהם שובתים הסטודנטים בקמפוס ועושים אותה בצוותא:  "השבתות האלו הן שם דבר בטכניון, והרבה סטודנטים מגיעים לשבת הזו גם אם הם לא מגיעים לשאר הפעילויות במשך השנה. במהלך השבת בנוסף לפעילויות הרגילות, מתקיימות שלוש סעודות יחד. את השבת מלווה מרצה אורח ומועבר שיעור ע"י רב הטכניון הרב זיני. בשבתות כאלה משתתפים למעלה מ-200 סטודנטים, וכמות המשתתפים רק גדלה והולכת משבת לשבת".

 

557876_667236346639284_1472179704_n img_9227 img_9247 img_9249 img_9253
 

 

פעילויות נוספות

עדיאל שאול מספר בראיון כי הסטודנטים גם יוצאים לעיר חיפה ומתנדבים בפעילות של נתינה וחסד. כך למשל, אחת לחודש מגיעה קבוצת סטודנטים לשבת למרכז קליטה לעולי אתיופיה הממוקם בשכונה הסמוכה לטכניון, והסטודנטים מלווים את הילדים לתפילות, ומשחקים אתם.

לפני כשבע שנים הוקם ארגון נוסף בו לומדים בצוותא סטודנטים דתיים ושאינם דתיים.