- אתם כאן:
- עמוד הבית
- סיור בבתי כנסת
- סיור החודש: בית הכנסת בימין אורד
סיור החודש: בית הכנסת בימין אורד
- פרטים
- קטגוריה: סיור בבתי כנסת
- פורסם בשלישי, 29 יולי 2014 15:39
- נכתב על ידי ישראל מנחם
אודות הכפר
כפר הנוער ימין אורד נוסד על שמו של הקצין הבריטי תומך הציונות אורד וינגייט. הכפר כפי שמתואר בדף הבית שלו, נוסד בשנת 1953, ומשמש מודל בחינוך נוער עולה ממדינות חבר העמים, אתיופיה, דרום אמריקה, ועוד, ובחינוך וטיפול בנוער בסיכון מישראל. בכפר הנוער ימין אורד גרים ומתחנכים 400 ילדים ובני נוער עולים מיותר מ-16 מדינות בעולם, חלקם יתומים . מפעלי החינוך של ימין אורד, מותאמים לצרכים של נוער מרקעים שונים, ומעניקים לחניכים אפשרות למיצוי יכולתם האישית ע"י טיפוח ביטחונם העצמי, הקניית ערכי מנהיגות והכנה מעשית לשילובם בשרות משמעותי בצה"ל.
על פי התפלגות התלמידים לפי מוצאם ישנם כחמישים אחוזים נערים ממוצא אתיופי והשאר ממדינות חבר העמים, וצרפת.
צילומים: אלי קובין
הקמת בית הכנסת
בית הכנסת הוקם בשנת 1976 ביוזמתו של מנהל הכפר דאז יצחק מאיר. יצחק ניהל את הכפר ותרם לו רבות בשמונה עשרה השנים שניהל את הכפר ועד היום הוא מהווה מודל והערצה לבוגרי הכפר בתקופתו. קודם לכן היה בית הכנסת ממוקם במבנה ישן שהוסב כיום לספרייה.
בית הכנסת ניצב בחורשה בראשו של הר וניתן להשקיף ממנו על הים. הוא תוכנן על ידי האדריכל יהודה לנדאו, מתל אביב. במפות ובמדריכי טיולים רבים מופיע בית הכנסת כאחד מהאתרים בהם כדאי לבקר כשמטיילים באזור בשל יופיו ומבנה צורתו המיוחדת.
מבנה בית הכנסת וצורתו
בית הכנסת בנוי בצורה של אוהל. הוא עשוי קליפות ביטון גדולים עם קיפולים התורמים ליציבותו. כמו כן ישנם חודים מחודדים בראשו, מה שמזכיר צורה של כתר. שמיל קאופמן, גבאי בית הכנסת אומר כי הדבר נעשה במכוון כדי לתת ביטוי של אוהל כפי שנאמר "מה טובו אהליך יעקב", וגם הכתר מזכיר את 'הכתר מלוכה' המוזכר ביחס לקב"ה.
לבית הכנסת חלונות ויטראז' מרהיבים המהווים העתק של חלונות שאגאל המוכרים מן האוניברסיטה העברית.
כמו כן בבית הכנסת תלויה לוסטרה - מנורת ענק מרשימה הכוללת למעלה ממאה מנורות המסודרות בשלשה מעגלים. קאופמאן מסביר כי שלשת המעגלים מסמלים את שלשת מנהיגיה הגדולים של העלייה האתיופית עם תחילת שנות ה- 90 אז עשרות אלפי יהודים נטשו את אתיופיה ועלו ארצה במה שכונה אחר כך 'מבצע שלמה'.
מספר המקומות בבית הכנסת עומד על שלש מאות וחמישים. בית הכנסת בנוי בצורה של אודיטוריום, ובמעלה המדרגות בפינה הימנית והשמאלית ממוקמת עזרת הנשים.
מעל לבית הכנסת יש בית מדרש בגובה חצי קומה שם נמסרים שיעורים. בנוסף נערכות שם פעילויות לתלמידים כמו למידה לקשירת ציציות וכדומה.
מתחת לבית הכנסת, שהיה בנוי בעבר על עמודים, הוקם לא מכבר אולם שמחות, לארועים ומפגשים וכדומה.
מתפללי בית הכנסת
בבית הכנסת מתפללים הנערים בכל יום את תפילת שחרית. מנחה וערבית הם מתפללים בקבוצות פנימיות.
כפר הנוער מעסיק כמאה וחמישים עובדים, ומתגוררים בו שלושים משפחות, המתפללות כמובן גם כן בבית הכנסת.
פעילות
בבית הכנסת מתקיימת פעילות מיוחדת בחגים ובאורעים מיוחדים. כך למשל בעשרה טבת, יום הקדיש הכללי לזכר קרבנות השואה, וכך למשל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וכך גם ביום העצמאות. 'ככלל משמש בית הכנסת כמקום לארועים דתיים' אומר קאופמאן.
פעילות מיוחדת נעשית בחג אתיופי הנקרא סיגד. חג זה נחגג חמישים יום אחרי יום הכיפורים, אז היתה הקהילה באתיופיה עולה להר גבוה ומתפללת שם לקב"ה לזכות לשיבת ציון. במהלך הטקס היו כהנים מתוך העדה קוראים קטעם מתוך כתבי הקודש ונושאים תפילה לגאולה. טקסים לזכר החג הזה מתקיימים במקומות שונים בארץ [כמו בארמון הנציב למשל], וגם בבית הכנסת בימין הוד. שמיל קאופמן מסביר כי הם מבקשים בכפר לשמר את המסורת של הנערים, שגם אם עלו ארצה, תרבותם ומנהגי הוריהם ישארו בידם.
המשפחות המקומיות מקיימות בבית המדרש שבקומה השניה שיעורי תורה.
נוסח התפילה
כעיקרון הנוסח בבית הכנסת הוא ספרד, ועם זאת מכניסים המדריכים קטעים נוספים מנוסחים שונים, כדי לשמור על רצף תרבותי מבית הוריהם של הילדים. כך למשל, מתקיימות תפילות גם בנוסח ספרדי לטובת הילדים המגיעים מצרפת וכדומה. ביום כיפור מתקיימים במקום שני מניינים – אשכנזי וספרדי.
תפקידי מפתח
בראש הקמת בית הכנסת ימין אורד עמד מר יצחק מאיר, שהיה מנהל הכפר שמונה עשרה שנים ושומר עד היום על קשר הדוק עם בוגריו. בית הכנסת המשיך להתפתח תוך שמירת המסורת שהותוותה בתקופת הניהול המשמעותית והארוכה של חיים פרי שפיתח את הכפר בדרכו החינוכית ולאחריו בתקופותיהם של עפר, בני פישר וכיום ניהולו של שמולי בינג השומרים על המטרות החינוכיות של הכפר כפי שהותוו ביום הקמתו.
גבאי בית הכנסת הוא שמיל קאופמן. עד לפני שנים ספורות כיהן בתפקיד רב המקום הרב משה סוויסה. כיום מתייעצים מנהלי המוסד עם הרב רונן לוביץ רב מושב ניר עציון, ועם הרב גבריאל סורני.
למרות שהוא נושא בתפקיד הגבאי הרשמי אומר קאופמן כי מי שמפעיל את בית הכנסת בפועל הם הנערים. הם מסדרים את ספרי התורה, את סידורי התפילה, ספסלים, מפות וכו'. כזכור מידי בוקר מתפללים במקום ארבע מאות ילדים, ובית הכנסת זקוק לסידור. הנערים בעצמם קוראים בתורה, ואף ניגשים לעמוד השליח ציבור.
אנקדוטות
בשנת 83 הגיע לבקר במקום הרב הראשי דאז מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. כולם התכנסו בבית הכנסת, וגם עזרת הנשים היתה מלאה. הרב העיר לגבאים כי מאחר שעזרת הנשים נמצאת על גבי מדרגות האודיטוריום אין מחיצה ניכרת בין הגברים לנשים. הגבאים הוסיפו ברזלים והגביהו מעט את המחיצה.
כאשר פותחים את ארון קודש בבית הכנסת בימין אורד מגלים ווילון מתוח המכסה את ספרי התורה. הגבאי מסביר כי בכל יום הם פותחים את ארון הקודם בשעת התפילה מ'ברכו' ועד אחרי 'חזרת הש"ץ' וכך ארון הקודש הפתוח נותן השראה לתלמידים להתפלל בכוונה. כדי שהתלמידים יוכלו לשבת גם אל מול הקודש הפתוח, נמתח הווילון.