היסטוריה לוקאלית
בית הכנסת ברחוב העבודה 12 בתל אביב נקרא בשם 'בית הכנסת של חסידי סקרנביץ'. בית הכנסת הוקם בשנת תרצ"ז [1937].
את בית הכנסת הקימו קבוצת חסידים בראשות מי שרבים ראו בו אותו כאדמו"ר לבית סקרנביץ - חסידות שמקורה בפולין. האדמו"ר, הרב קאליש, שימש כרבה הראשון של העיר בני ברק, וקבוצה מחסידיו, אוהדיו, ותומכיו הצטרפה אליו והם הקימו את בית הכנסת. בין המקימים אפשר להזכיר את הרב פרנס, אביו של הזמר ישראל פרנס, שמגיע עד היום בכל שנה בסליחות ועובר לפני התיבה.
צילומים: אלי קובין
פעילות במשך השנים
עד לפני שמונה שנים פעל בית הכנסת במתכונת מלאה, כלומר תפילות גם בימות החול. כפי שתיארנו בסיורים קודמים תל אביב של קום המדינה היתה עיר גדולה לאלוקים. היא היתה מורכבת מעשרות אדמורי"ם [כ- 70] ומחברי הרבנות הראשית ודיינים בכירים. בסך הכל היו כאן למעלה מ- 130 רבנים גדולים שמסביב לכל אחד מהם התארגנה קהילה, בית כנסת, מוסדות. בין החסידויות ניתן להזכיר את בעלזא סוכוטשוב, מודז'יץ [אגב, לשלשתם עדיין בתי כנסת פעילים] בוהוש, לעלובקלוידינוב, ביטשקוב, פרימישלאן, קרטשניף, סקרנביץ, אוסאקוב, סדיגורה, שטיבלעך רבים של חסידי גור, ועוד ועוד.
ברדיוס של ק"מ ספורים סביב בית הכנסת ברחוב העבודה פעלו עוד 'שטיבעלים' רבים. למעשה ניתן לומר כי בכל פינת רחוב קיים היה בית כנסת. תל אביב של פעם הורכבה מיהודים שגם אם לא התפללו ביום חול, בשבת הקפידו לפקוד את בית הכנסת. אלא שעם הזמן דעכה תל אביב הדתית ובתי הכנסת הפכו למוזנחים. תושביה החרדים של העיר עזבו לריכוזים חרדיים כמו בני ברק, בית שמש, וקרית ספר, והדתיים לאומיים היגרו להתנחלויות. הצעירים הליברלים המאכלסים את העיר כיום, מתעניינים פחות במוסד העתיק הקרוי בית כנסת.
גם בית הכנסת של סקרנביץ סבל מגורל דומה, ובמשך שנתיים תמימות עמד שומם ללא כל פעילות. לפני כשש שנים היתה לבית הכנסת עדנה והוא הוקם מחדש. היה זה לאחר שבית כנסת ברחוב שיינקין בשם גרודזיץ שהיה גם כן בתהליכי פירפור נמכר לקבלן שבנה במקום בנין חדש, ולמתפללים שילם סכום אתו פתחו את בית הכנסת ברחוב העבודה מחדש.
מי שעמד מאחורי היוזמה היה אדם בשם אבי יקיר המוכר לציבור הרחב כאיש המגלם את דמותה של הבובה קישקשתא מן הטלויזיה החינוכית כמו עוד דמויות רבות נוספות, ובעזרת שלשה אנשים החיה את המקום.
פעילות כיום
בבית הכנסת מגיעה קבוצה לא גדולה אך קבועה ומרשימה של אנשים מוכרים, ולא מוכרים, אמנים ידועים יותר ופחות, והם מוצאים במקום הצנוע והחם את ביתם הרוחני. המתפללים יודעים לספר כי האנשים שם מרגישים כי הם רצויים ואין איש שעוקב אחריהם. כל אדם מגיע רק כאשר נח לו, ושופך את שיחו לפני האלוקים.
מניינים לא מתקיימים ביום חול, אלא רק בשבת, אך שיעורי תורה נמסרים ביום ראשון וחמישי, על ידי הרב יורוביץ מבית שמש ורב נוסף. מאחר שבית הכנסת הקטן ברחוב העבודה כל כך ייחודי גם שיעורי התורה המתקיימים בו בשבת נערכים במתכונת מיוחדת: בליל שבת לאחר התפילה, יושבים המתפללים והוגים בספר התניא, או בספר נפש החיים במשך כשעה תמימה, ורק אז פונים לסעודת השבת.
ביום השבת, לאחר תפילת הבוקר נערך קידוש עם נטילת ידיים, במהלכו נמסר שיעור. בשעה חמש לפני מנחה נמסר שיעור באחד משלשת הנושאים הבאים: שיעור בדף גמרא, עיון בכתבי הרב קוק, או בהגותו של הפילוסוף עמנואל לויטס.
תופעה מעניינת נוספת הקיימת בבית הכנסת היא עזרת הנשים. לא מעט נשים מגיעות להתפלל בבית הכנסת הקטן, ובמקום נוצרה כעין רווקיה קטנה. הנשים הן חלק אינטגרלי מהקהילה. באחת השבתות האחרונות אירגנו שתים מהן יומולדת לעצמן. הוילון של עזרת הנשים שקוף בחציו, ואטום בחלקו האחר. הסיבה: יש נשים שמעדיפות לעמוד מאחורי וילון אטום ויש אחרות המעדיפות את הוילון השקוף. בית הכנסת מקבל את כולן.
תיקון ליל שבועות והושענה רבה
אחד מפעילויותיו המרתקות ביותר של בית הכנסת הוא 'התיקונים' הנערכים בליל שבועות ובליל הושענה רבה. לבית הכנסת מתקבצים יהודים מכל החוגים והעדות, ושומעים שיעורי תורה מדמויות מעניינות ובלתי שגרתיות כמו הסופר עוזי וויל, המוזיקאי יוסי בבליקי, איש הרדיו והרוח ערן סבג, המוסיקאי אליעזר בוצר, ועוד. לכל נואם מוקצבות 18 דקות בדיוק, או כפי שמציעה ההזמנה המיוחדת ל'טיש' המיועד: "גם השנה. בית המדרש - סקרנעוויץ רח' העבודה 12 תל אביב. אור ליום רביעי, ו' סיוון (4 ליוני למניינם).עוד ועוד כהנה וכהנה מחצות עד יאיר השחר.ח"י רגעים (ולא יותר!) לכל עולה על דוכן.מיני תרגימא, משקאות וענני עשן כמדי שנה. פרטים ועדכונים, אם יהיו, בהמשך.הגבאים".