רקע היסטורי
את בית הכנסת בעיר סביון לא ניתן לנתק בכל דרך מרבו הקשיש של היישוב הרב דוד. את הרב פגשנו בביתו, מחלים מניתוח קשה ושמענו על תחילתה של הקהילה הדתית בעיר לפני למעלה מארבעים שנים.
בשנת 1972 הגיע הרב דוד ליישוב ונבחר לשמש כרב המקום. היה זה לאחר שבע שנים של חיפושים רב מתאים על ידי בני הקהילה שביקשו 'רב אירופאי, דובר אנגלית, חרדי ולא חרדי'... הרב דוד ברודמן שימש כ- 10 שנים רב בקנדה שם היה אחראי בין השאר על מערך הכשרות אולם הדאגה לחינוך הילדים בגולה הניעה אותו ואת משפחתו לעלות ארצה.
צילומים: אלי קובין
היו אלו הימים שקודם מלחמת יום הכיפורים, בליל היום הקדוש עלה הרב על הבימה ואמר לקהל: גינות הבתים כאן מטופחות באופן יוצא דופן, ואילו בית ה' נראה כמו מוסך, הייתכן? הרב מספר כי הוא חש בושה וחרפה על המראה המוזנח של בית הכנסת 'אפילו ארון קודש לא היה'. בעקבות דבריו של הרב חלה התעוררות גדולה, נערכה מגבית ובית הכנסת שופץ, וגם ארון קודש מפואר נבנה. באותם ימים עשה הרב גם מגבית גדולה לטובת ה'ועד למען החייל'.
עם השנים התרחבה האוכלוסיה ביישוב והיא מונה כיום 1500 משפחות. תפילות נערכות בבית הכנסת בכל ימות השבוע, וכמובן בשבת. בית הכנסת לא אמנם מלא לגמרי, אולם כאשר יש ארוע כגון בר מצווה מתמלאים ספסליו של בית הכנסת.
מוסדות נלווים
בשנת 1974 הקים הרב את הכולל במקום, בו לומדים אברכים עד לימים אלו ממש. בין האברכים ישנם כאלו המתגוררים בסביון עצמה. במשך שנים הרב שימש כראש כולל, עד שהחליט, לאור הנסיעות התכופות שלו לחו"ל [סביב פעילותו הרבה, ראה בהמשך] להעביר את התפקיד לרב - תלמיד חכם שישמש כ'ראש כולל' במשרה מלאה. שנה מאוחר יותר בשנת 1975 הוקם המקווה האזורי כאשר הרב מגייס לכך שני גורמים: איש העסקים פלאטו שרון ששילם מחצית מן הסכום, ויו"ר המפד"ל דאז השר זבולון המר ז"ל שגייס תקציב למחצית השניה.
לא מכבר הוקם בסמוך לבית הכנסת המרכזי – בית כנסת ספרדי מפואר ומרהיב בעיצובו. הקהילה הספרדית היתה במשך שנים רבות חלק מהקהילה המרכזית – חלקה תלמידיו של הרב שחזרו בתשובה - והם ביקשו להקים להם קהילה משל עצמם. המועצה המקומית הערימה קשיים על ההתארגנות וסירבה להקצות להם קרקע בטענה שאין כל הצדקה לפירוד מקהילת האם. הרב עצמו עודד את החלוקה כשהוא מסביר כי בסופו של דבר מדובר בשתי קהילות עם מנהגים שונים, מנגינות אחרות, וכדומה. כאשר קם הפירוד והיה לעובדה מוגמרת 'היה כאב גדול' מספר הרב, 'אנשים בכו. במשך שנים חיו כולם ביחד'. למרות זאת מקפיד הרב להופיע בכל שנה בבית הכנסת הספרדי בימים הנוראים ולישא שם את דבריו מתוך הכרה כי מלבד המנהגים השונים וסדר התפילה האחר מדובר בקהילה אחת – קהילת סביון.
פעילות בבית הכנסת
בבית הכנסת כאמור פועל כולל ובו נמסרים שיעורים ונערכים חברותות בין האברכים לבעלי הבתים שהמבקרים במקום. במשך שנים ארוכת מוסר היה הרב שיעור ברמב"ם ובדף היומי, אולם נסיעותיו של הרב כאמור, אילצו אותו להעביר את שרביט השיעורים לרב אחר.
פעילות סביב בית הכנסת
גולת הכותרת של פעילות הרב ברודמן היא הארגון הגדול שהוקם למען ילדי בית הספר והתיכונים שמופיעים בבית הכנסת לשמוע מעט יהדות. 'כאשר הגעתי בשנת 1973 הוזמנתי בעיקר ללויות'.. נזכר הרב בבדיחות הדעת. אז התחיל הרב את ארגונו שמנה מורה אחת בלבד, כשהוא מציע פעילות יהודית לילדי בתי הספר והתיכונים. הארגון מצח במהירות וכיום מפעיל הרב שמונה מורות בכל יום המקבלות את מאות הילדים המגיעים מכל רחבי הארץ לפעילות חינוכית בבית הכנסת במסגרת ימי עיון שמפעיל בית הספר. בתחילה פרסם הרב את תכניתו אך עד מהרה הפכה הפעילות לשם דבר והארגון כבר לא עומד בעומס... מאות ילדים מגיעים עם מוריהם ומורותיהם ומשתתפים בפעילות סביב לוח השנה היהודי, חגי ישראל, בין אדם לחבירו, וכדומה. 'אנחנו לא עושים בעלי תשובה' אומר הרב, 'יש לנו תכנית מיוחדת עם מורות טעונות ברצות ואהבה לילדים וליהדות'. זו הסיבה כפי הנראה שרבה הראשי של העיר חיפה הרב שאר ישוב הכהן, פנה באחד הימים לרב ברודמן ושאל – ביקש ממנו: מדוע אתם לא עושים פעילות כזו גם בחיפה?
במסגרת הפעילות ערך ארגונו של הרב ברודמן סדרי פסח רבים לאלפי ילדים בהשתתפות הרב הראשי, כאשר במסגרתו הם נתקלים בילדים שהיהדות כה רחוקה מהם עד שהם בהחלט יכולים להיתקל בשאלה הבאה שאכן נשאלה באחת השנים: "כבוד הרב, אנחנו שומרים על פסח, אבל בגלל שהיה לנו הרבה פיתות אמא שלי הקפיאה אותן בפריזר, האם זה בסדר'? גם במקרה כזה לא מנסים שליחיו של הרב ברודמן לשנות את עולמם של הילדים אלא רק להכיר להם את היהדות היפה. פעילות נוספת במסגרת הארגון היא הכרת הארץ ואהבתה: הילדים מצטרפים לטיולים בקיבוצי הארץ ומגלים בה פינות שלא הכירו.