- אתם כאן:
- עמוד הבית
- סיור בבתי כנסת
- סיור החודש: בית הכנסת באוניברסיטת תל אביב
סיור החודש: בית הכנסת באוניברסיטת תל אביב
- פרטים
- קטגוריה: סיור בבתי כנסת
- פורסם בראשון, 02 פברואר 2014 10:58
- נכתב על ידי ישראל מנחם
{jcomments off}בית הכנסת באוניברסיטת תל אביב
רקע היסטורי
באוניברסיטת תל אביב קם גוף בשם "המרכז למורשת היהדות על שם צימבליסטה" כשמטרתו המוצהרת היא "תרומה להבנה ולקירוב לבבות בין זרמים שונים בעם היהודי". המרכז הוא פרי יוזמתם של שנים מחברי הנאמנים של האוניברסיטה: נורברט ופולט צימבליסטה מז'נבה אשר בשוויץ. השנים הגו את הרעיון, תרמו את המבנה, עסקו בפועל בהקמתו וייעדו אותו להיות מרכז מורשת יהודית ומסגרת לקירוב לבבות כאמור. בית הכנסת הוקם בשנת 1997.
הנה חלק מדברים שאמור התורם נורברט צימבליסטה כשנשאל מדוע החליט להקים את בית הכנסת: "הייתי צריך לשאול את עצמי את השאלה הזו בשנת 1996, כשהתחלתי בהרפתקה הזו. אבל הייתי אז עסוק כל כך בצירוף כל חלקיו של הפאזל יחד, שלא היה לי פנאי לחפש אחר הסברים פסיכולוגיים. והנה, כבר עברו שנתיים מאז חניכת המרכז (1998), ואני עדיין מנסה להבין את המניע. אולי הכול התחיל כשהייתי צעיר מאוד, וראיתי את לוח ההקדשה בבית הכנסת בעיר הולדתי וורמס. הוא ציין את שמות בני הזוג שהקימו את הבניין בשנת 1034, ותרמו אותו לקהילה. בית הכנסת, שהיה העתיק באירופה, נהרס בידי הנאצים. האם רציתי להקים מבנה דומה במקום שבו אדע כי יעמוד לנצח? ואולי עלה בי הצורך מכיוון שמצאתי את המקום היחיד בעולם שבו ל-30 אלף יהודים אין היכן להתפלל"?
חזון בית הכנסת
לבית הכנסת באוניברסיטת תל אביב יש חזון ואידיאה מגובשים. באתר האינטרנט של המרכז הפועל על הפלטפורמה של אוניברסיטת תל אביב מוסבר כי בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה נבנה כדי לשמש הן בית כנסת והן מרכז למידה והתדיינות שמטרתו לקדם דו שיח בין דתיים וחילונים בחברה הישראלית ולגשר על הפערים ביניהם. המרכז מבקש להיות מקום מפגש נגיש, מושכל ופונה לקהל הרחב, שיעזור ללמוד את הגישות השונות ליהדות, להבין אותן, ולמצוא את הדרך לשלב אותן בתפיסה הפלורליסטית הישראלית. המקום נבנה ברוח של כבוד למסורת בד בבד עם ההכרה בכך שדיאלוג וקבלת עמדות שונות הם הכרחיים להתפתחות החברה הישראלית כחברה דמוקרטית.
אדריכלות
בית הכנסת המפואר מעוצב כשני מגדלים הזהים בגובהם ובצורתם. הקונספט: בסיס מרובע המתעגל בהדרגה אל על. צבעו של המבנה אדמדם והוא לקוח מאבנים מהרי הדולומיטים באיטליה. את בית הכנסת עיצב האדריכל הנודע מריו בוטה, אדריכל שוויצרי בעל שם עולמי, והוא הראשון שתכנן בוטה בישראל.
לדברי ענת גלעד, אדריכלית ובוגרת בית הספר לאדריכלות על שם עזריאלי באוניברסיטת תל אביב המרכז ממוקם בלב הקמפוס של אוניברסיטת תל אביב, ולו שתי פונקציות עיקריות: בית כנסת ואולם לדיונים ולהרצאות. החללים העיקריים, המוקדשים לתפילה ולדיונים, מייצגים שתי נקודות מבט שונות על הצורך של הסטודנטים במקום מפגש. עיצוב המבנה מתחיל משתי הפונקציות הללו, ומשתמש בהן כדי ליצור דימויים ארכיטקטוניים מקובלים ומזוהים צורנית. הבניין מורכב משני נפחים הצומחים כמעין זוג מבנים תואמים ממישור שהוא בבחינת בסיס משותף. בסיס זה הוא קומת הקרקע של הבניין, והוא כולל בית כנסת, אולם לדיונים ולהרצאות וחללי שירותים תומכים, ומשתרע על פני שטח של 800 מ"ר בקירוב. הכניסה הראשית ממוקמת בצדו הצפוני של הבניין, וכניסה נוספת, כניסת שירות, נמצאת בצדו הדרומי. שתי הכניסות מובילות אל אודיטריום מרכזי. בית הכנסת ממוקם באגף המזרחי של המבנה, ואולם הדיונים באגף המערבי שלו. שני החללים המרכיבים את בית הכנסת ואת אולם הדיונים הם בעלי בסיס מרובע, והם הופכים להיות עגולים במפלס הגג: הדבר מתבטא בטרנספורמציה הדרגתית של הקירות מריבוע למעגל עם ההתקדמות כלפי מעלה. לכל חלל תקרה מרובעת, וארבעת המקטעים הקשתיים הנוצרים בין ריבוע התקרה לקירות המעגליים מהווים פתחי אור עיליים (Sky Lights) השופכים אור טבעי על הקירות הפנימיים. התקרה המרובעת נושאת חומרי בידוד אקוסטיים עבותים במיוחד שנועדו למנוע הדהוד בחלל שגובהו כ- 10.5 מטרים. ההבדל בין הפונקציות של שני החללים המרכזיים מתבטא בשינויים זעירים בלבד: אפסיס שונה בכל אחד מהחללים; ארון קודש בחלל המשמש בית כנסת; וריהוט שהותאם במיוחד לכל פונקציה. כלל העיצוב קפדני ומלוטש, כזה המאפיין את רוב עבודותיו של מריו בוטה. לדברי בוטה, הדמיון הפלסטי והצורני בין שני חלקי המבנה, ובכלל זה השימוש הזהה באור טבעי, מבטא בחירה סימבולית המתארת את הקשר המתחזק בין הדתי לרוחני אצל סטודנטים בני זמננו.
בית הכנסת והאודיטוריום
המרכז מעמיד לרשות המבקרים שני אולמות: אודיטוריום בן 150 מקומות ישיבה, ובית כנסת אורטודוקסי. באודיטוריום נערכות פעילות תרבות יהודיות ובבית הכנסת נערכות תפילות. בבית הכנסת ארון קודש מהודר בציפוי אבן שוהם מלוטשות מפקיסטן שבו נערכות תפילות קבועות מספר פעמים במשך היום והוא פתוח גם לארועי שמחה כמו בר מצווה ונישואין לאנשי האוניברסיטה.
מלבד בית הכנסת פועל במקום גם בית מדרש על שם אריאל רוזן צבי המפעיל חדר עיון לסטודנטים ומרצים ומעמיד לרשות הקוראים ספרייה בסיסית תורנית כמוגם מאגרי ידע ממוחשבים בתחום היהדות.
פעילות
בית הכנסת מקיים פעילות יהודית שוטפת. מי שאחראי ביעקר על המקום הוא פרופסור דותן. הגבאי ששוחח אתנו סיפר לנו כי נוסח התפילה הוא על פי החזן אותו הוא מעלה, ולעתים הוא מגיע מאוכלוסית הסטודנטים ולעיתים מדבור באורח מן החוץ. בית המדרש פתוח כל היום, אולם בשבתות אין מנין במקום. אחרי תפילת מנחה נמסר שיעור תורה קצר.
המרכז מקיים גם הרצאות מגוונות בתחומי היהדות אליהם צריך להירשם. לטובת הקוראים העתקנו מאתר הבית את השיעורים הקרובים: יום שלישי, כ"ה באדר א' (25.2.2014), פרופ' רון מרגולין החוג ללימודי התרבות העברית, להבנת מושג "הבנליות של הרוע": הוויכוחים התיאולוגיים על משמעות השואה.
יום שלישי, ב' באדר ב' (4.3.2014), הרב יובל שרלו ראש ישיבת ההסדר פתח-תקווה, אתיקה יהודית: האם יש להטיל על החולה חלק מהאחריות למחלתו?
יום שלישי, ט' באדר ב' (11.3.2014), פרופ' ישי רוזן-צבי החוג ללימודי התרבות העברית, גוף וגופניות במשנת חז"ל.