סיור החודש: ממעל ממש

בית כנסת, מתנ"ס, בית חב"ד, זולה, או בית עם אוסף שעונים? הצצה לקהילת 'ממעל ממש' המופלאה בלב תל אביב

בית הכנסת ממעל ממש: רחוב המלך ג'ורג' 15 תל אביב.

היסטוריה

בית הכנסת 'ממעל ממש' אינו מהווה 'בית כנסת' במובן הפשוט של המילה. למעשה הוא מזכיר יותר זולה ישראלית באחת מארצות המזרח, או במילים אחרות את אחד מ'בתי חבד' שבהודו או בנפאל. ואמנם 'למרבה ההפתעה' מי שמנהל את בית הכנסת הם שני חסידי חב"ד הרב חנוך וינר, והרב טל זיו.

בית הכנסת הוקם לפני כשמונה שנים. להבדיל מקהילות שונות המבקשות מן העירייה הקצאת מקום, החליטו השנים לשכור שטח בכסף מלא, ומאחר שלאחד מהם היתה בעבר חנות שעונים במקום, החליטו השנים לשכור את האתר המורחב ולהפכו לבית כנסת. עם הזמן הפך המקום לפינת חמד של ממש, מלבד בית הכנסת הקימו השנים רחבה העשויה מקורות עץ אוריינטליות עליהם מפוזרים כורסאות וכריות, ומטבח הפעיל בכל יום שעות נוספות.

לקהילה קוראים 'ממעל ממש', ולא 'בית חב"ד' כצפוי. הסיבה: רצונם של המנהלים לייעד את בית הכנסת לכל המעוניין ולייצר קהילה המורכבת מכל הזרמים המגוונים ביהדות ובישראליות. למרות זאת אי אפשר להתעלם מרוחה של חב"ד במקום. הסוציולוג עוז אלמוג שנלווה לסיור מסביר כי האלמנטים המאפיינים את חבידות חב"ד כמו, קבלה חופשית של כל המעוניין, סובלונות, העדר חציצה בין העולם החילוני לעולם הדתי, בית חם, תמיכה, ואווירת 'ניו אייג'ית', מצויים גם ב'ממעל ממש' במנות גדושות.

הקהילה מונה כשישים משפחות קבועות דתיות ומסורתיות, ועוד עשרות או אפילו מאות המבקרים במקום מעת לעת, בעיקר בשבתות ובראשי חדשים.

 צילום: אלי קובין
 
 

פנים בית הכנסת

חלל בית הכנסת לא מזכיר כאמור בית כנסת או בית מדרש קלאסי. על הקירות ניתן למצא תקליטים ישנים, תמונות יפהפיות, ספרים למכירה, וגם.. אוסף שעונים מדהים ביפיו. מהיכן הגיעו עשרות השעונים היפים הללו? טל זיו, כאמור אחד ממנהלי המקום, החזיק בעברו חנות לשעונים ישנים [אנלוגיים, לא מכניים], ואת כל השעונים שנותרו לו הציב במדף הסובב את כל חלל בית הכנסת. ניתן לשער כי אין בית כנסת, או אפילו מוזיאון עם אוסף שעונים כה מרשים.

אלמנט כמעט ביזארי נוסף בכל הקשור לבית הכנסת מצוי באחת מפינות בית הכנסת: משאבת דלק ישנה בצבע צהוב. המתפללים טוענים בהומור כי המשאבה 'מתדלקת' אותם בדלק רוחני ומאפשרת להם להתפלל בכוונה ובקירבה לאל...

בין בית הכנסת למבנה המטבח מצויה רחבה עם כורסאות, בה מתקיימים שיעורי תורה וגם הופעות זמר, ומעבר לה המטבח בו מתבשלים מידי יום ארוחות חמות. מעל לגג בית הכנסת מצויה מכונית 'חיפושית' פולקסווגן ישנה, אלא שהיא הוסטה הצידה לאחר שהעירייה טענה כי היא מהווה 'שלט' ודרשה עבורו תשלום...

 
 

פעילות

בבית הכנסת מתקיימים מנינים לתפילת שחרית מנחה וערבית. תפילת שחרית מתחילה סביב השעה 9 ומשתתפים בה כשלושים אנשים. במשך היום מתקיימים שיעורי תורה בבית הכנסת [או ברחבה – תלוי במזג האוויר] בנושאים שונים: מגילת קוהלת, תפילה, הלכה, תניא, גמרא וכו'. בין הרבנים המרצים ניתן למצא את הרב יאיר כלב, הרב נחמנסון ועוד.

בין השעות שתיים בצהריים לשעה שמונה בערב מחזיקה הקהילה רב המלמד את כל מי שמעוניין ומופיע במקום. השיעורים [יש שישה כאלו מידי יום] מתקיים במתכונת של 'חברותא' ומשתתפים בו בין שלשה לשמונה אנשים. בשעות הערב מתקיימים גם כן שיעורים בנושאים שונים, בהם מופיעים לדברי הרב חנוך בעיקר בנות ואימהות. הילדים משחקים במהלך השיעורים ברחבת בית הכנסת.

בית הכנסת פתוח בכל יום משעות הבוקר ועד לשעה שתים עשרה בלילה.

לשיעורים בשעות הערב מגיעים לא מעט אנשים ונשים. לעיתים עומד המספר על עשרים אנשים ולפעמים מופיעים שבעים אנשים. כאשר יש ארוע גדול מופיעים מאות אנשים. כך למשל בשבוע הקרוב מתקיים ארוע הקשור לחסידות חב"ד בשיתוף אמנים בו מצפים המארגנים למאתיים משתתפים. בין האמנים שהופיעו ב'ממעל ממש' אפשר להזכיר את הזמרים שולי רנד, אביתר בנאי, עדי רן, מאיר בנאי, אריאל זילבר, ועוד.

הקהילה מארגנת גם מפעם לפעם סיורי טבע מאתגרים. האנשים עולים על אוטובוסים ויוצאים למדבר שם הם משתכנים באהלים או בביקתות 'זולות' ומקיימים שיעורים בטבע. הרב וינר מסביר כי הדבר מאפיין את תפיסתה של חב"ד המבקשת 'לצאת מהקופסא' ולהביא את הגאולה ולהתחבר לשכינה דרך הטבע. הבעל שם טוב מייסד החסידות היה גם כן מתהלך בטבע ודרכו מתחבר לרוחניות.

כמו עוד בתי חב"ד, מקיימים גם ב'ממעל ממש' סדרי פסח המוניים לכל המעוניין, אך הם גם מפעילים מערך של סעודות שבת מידי שבוע. מתנדבים מגיעים למטבח ביום חמישי ומכינים ארוחות גדולות לשבת בהם משתתפים עשרות אנשים המשלמים תשלום סימלי עבור הסעודה. 

פרוייקט ייחודי נוסף השייך ל'ממעל ממש' הוא סעודות ראש החודש לנשים. ארגון הסעודה נעשה על ידי נשים ולנשים בלבד. הם מזמינות מרצים ומארגנות תכניות המתאימות לקהל הנשים, והארוע מקבל גוון אחר, שונה.

עמותת 'ממעל ממש' מפעילה גם פרוייקט לנוער בסיכון המאגד עשרות ילדים מבתים הרוסים שנפלטו אל הרחוב ואל חומריו המסוכנים. הם מארגנים להם ב'גן מאיר' [הממוקם בין רחוב טשרניחוסקי לקינג ג'ורג'] ערבי בידור, ענין ורוחניות. בשבוע הקרוב למשל יופיע בפניהם השחקן עמוס תמם [סרוגים, ו- 100] וישוחח אתם. קיימת הפרדה בין בית הכנסת לפעילות הנוער שכן בית הכנסת מיועד לאנשים נורמטיביים העלולים לאבד ענין אם המקום יהפוך להוסטל לנערים במצוקה.

 
 

רוחה של הקהילה

בית 'ממעל ממש' מאורגן כאמור כמקום מפגש רוחני ולא כבית כנסת. הרב וינר מסביר כי 'לתל אביבים המונח בית כנסת מעורר תחושת אנטגוניזם, דחייה'. הם ביקשו להקים מקום בו ירגישו הצעירים בנח ויוכלו לשוחח בו, ללמוד ולהתפלל אם יחפצו.

אין פלא איפא שבית הכנסת הפך לאבן שואבת לאנשים מסוגים שונים, והרב חנוך מצא עצמו לא פעם משמש כפסיכולוג לעת מצא. "אנשים עם בעיות ומצוקות יומיומיות באים לכאן, ואינני מתכוון למצורות קרדינאליות כמו התדרדרות לסמים, אלא לקשיים המבקשים בסך הכל אוזן קשבת" אומר הרב.

מה ההבדל בין המרכז שלכם לשאר המרכזים הרוחניים המצויים בתל אביב? הרב חנוך: "אנו, בממעל ממש, מבקשים לתת מענה להכל. ישנם מרכזים העוסקים בפעילות של שיעורי תורה, יש העוסקים ב'שירותים יהודיים' כמו ארועי שמחה – חתונות, בר מצוות וכו', ויש המיועדים לתפילה בלבד. אצלינו יש מענה לכל עניין יהודי. גברים ונשים כאחד. אנו פתוחים לכל בכל יום בכל שעה. שיעורי התורה אצלינו מתקיימים לא רק בערבים אלא לאורך היום כולו.

 

 

פרשיית הארנונה

בימים אלו מצויה הקהילה בהליך משפטי כואב מול עיריית תל אביב. העירייה מבקשת לגבות תשלומי ארנונה בסך 12000 שקלים לחודשיים עבור המבנה של המטבח. אנשי הקהילה המשלמים בקושי שכירות בסך 10000 שקלים מידי חודש מתרומות בלבד, לא מצליחים להבין מדוע מבקשת העירייה לגבות מיסים על אתר המשמש לפעילות ציבורית בהתנדבות גמורה.

בשיחה עם מומחים משפטיים עולה התמונה הבאה: בית כנסת פטור מחיוב ארנונה על פי חוק. מוסד ציבורי שאינו בית כנסת מחוייב כן. הלקונה המשפטית מצוייה באתר כמו 'ממעל ממש' בו קיים בית כנסת אליו צמודים רחבה ומטבח. האם שטחים אלו נכללים בשטח בית הכנסת ופטורים מארנונה או שמא הם מוסדות נפרדים?

לאחר הסיור הארוך שערכנו במקום, ולאחר שנפגשנו בקהילה המופלאה שהפכה את בית הכנסת למקום מפגש הכולל פעילות רוחנית מגוונת כמו תפילה, לימוד, וגם סעודה המהווה חלק אינטגרלי מהתפילה והחוויה הרוחנית – לנו לפחות, התשובה לשאלה ברורה בהחלט.