קבוצת היהודים החרדים המתגוררים במאה שערים והמוכרת יותר בשם 'נטורי קרתא' מעולם לא תפסה מקום של כבוד בציבוריות הישראלית.

להיפך, הם תמיד נתפסו כפרובוקטורים, קולניים, עושי צרות, סגורים ונוקשים. ברושם הבלתי מרשים הזה, זכו אולי בצדק, ההפגנות הסוערת אותם קיימו סביב חילולי השבת, הגיור, הלחימה הרדיקלית בריבונות המדינה, בגדיהם המשונים, שפתם הארכאית, ובעיקר הריחוק וההסתגרות לא הותירו הרבה ברירות גם לצופה המתון, והסטרואטיפ השלילי שהתקבע בקולקטיב הישראלי היה כמעט בלתי נמנע.

 

על רקע תחושות אלו הגענו לבקר בבית הכנסת של אחד ממעוזי ה'נטורי קרתא' – קהלת 'תורה ויראה' בלבה של שכונת מאה שערים. חרף כל ציפיותינו התקבלנו שם במאור פנים, בחיבה ובסבלנות אין סופית. האחראי במקום, הרב אשר, קיבל את פנינו בסבר פנים נינוח ומזמין, הכניס אותנו להיכל בית הכנסת, ואף דאג להדלקת האורות המיוחדים [הפועלים אך בשבתות ובמועדים] בכדי להקל על מלאכת הצלם שלנו שביקש לתפוס במצלמתו את אופיו הייחודי של המקום. נכנסנו מפוחדים קמעא, יצאנו בעיקר מבולבלים. האלו אנשי 'נטורי קרתא' המפחידים? זורקי החיתולים ומשמיעי הקללות? התשובה מסתבר, מורכבת מידי למסגרת זו.

 

תחילת המאה התשע עשרה מצאה את בני היישוב הישן שבירושלים שאך לא מכבר התחיל להתהוות במצב סוציו אקונומי קשה. אולי אפילו כמעט בלתי אפשרי. הרדיפות, העוני, והמחלות היו מנת חלקם של רבים מבני העיר הקדשוה. גם במאה שערים, אחת השכונות הראשונות שמחוץ לחומות, סבלה מגורל דומה. 

 

באותם ימים, בנה פרנס יהודי מוכר בשם רבי ישראל המרינקער, בית כנסת בשכונה מוקף בחצר גדולה. בחצר בנה רבי ישראל בית דירות בהם התגוררו עניי המקום ללא תמורה.מה היה אופי התושבים? זקני המקום מספרים כי למעלה ממאה שנה התגוררו בדירות אלו ובמרתפים הבנויים תחתיהם תלמידי חכמים עצומים 'צדיקים נסתרים'. אגב, אביו של מנהיג הזרם החרדי – ליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, הקים באזור קהילה בשם 'תפארת בחורים'.

 

בשנת תרצ"ד [1934] נוסדו במקום בית כנסת וישיבה שנקראו 'תורה ויראה' - שם שמלווה אותם עד היום. הדיירים שהתגוררו במקום עברו לדירות חלופיות בעזרתה של הישיבה. את המקום ניהל רבי אהרן קצנלבוגן, מן הרבנים המוכרים ביותר של אותם ימים שארגן וייסד את קבוצת 'נטורי קרתא יחד עם הרב עמרם בלוי. רבי אהרן היה בנו של הרב קצנלבוגן שעמד בראש ישיבת 'ציון' שבעיר העתיקה. הישיבה עברה כאמור למשכנה שבמאה שערים בשנת תרצ"ד. רבי אהרן הקים גם תלמוד תורה ששכן ברחוב שמואל הנביא. עם פרוץ מלחמת הקוממיות בשנת תש"ח והחשש העצום מהפגזים שנחתו מסביב למבנה התלמוד תורה [1948] עבר מוסד הת"ת משמואל הנביא למאה שערים – לתורה ויראה. 

כיום משמש המקום רק ככולל אברכים ותלמוד תורה. לקהילה יש ישיבות ומוסדות הפזורים בירושלים ובריכוזים החרדיים כמו בית שמש ועוד.

 

בית הכנסת שימש בעבר כמקום מפגש ותכנון של אנשי 'נטורי קרתא' [כינוי לקבוצות אדוקות שחיו, וחיים, בירושלים שאינם מכירים בכינונה של מדינת ישראל הציונית, וראה הרחבה על כך בהמשך]. הרב אשר, אתו נפגשנו מדגיש כי בית הכנסת שימש רק לפעילות השקפתית ולא לפעילות פיסית כלומר בהיכל בית כנסת נישאו נאומים ודרשות שהבהירו את מצעה של האגודה אך לא נערכה שם כל פעילות מעבר לכך.

 

בין הדרשנים המפורסמים שנשאו את דבריהם ב'תורה ויראה' אפשר להזכיר את הרב עמרם בלוי [מנהיג ומייסד נטורי קרתא, נפטר ב 1974], הרב ירחמיאל דומב מאנגליה, הרב אהרן קצנלבוגן ועוד.

 

 

 צילומים: אלי קובין

 

לצורך הכרת הקהלה על רקע המאורעות יש להרחיב ולתאר מעט את קורותיה של 'נטורי קרתא' והאבולוציה שחלה בה עד לייסודה של קהילת 'תורה ויראה' בה אנו עוסקים.

 

קבוצת נטורי קרתא - תרגום חופשי מארמית 'שומרי העיר'- היא קבוצה לא גדולה של יהודים הרואים בייסודה של מדינת ישראל אסון היסטורי. בעיניהם שלטון יהודי ציוני הוא בבחינת 'התגרת באומות' והקמתה של מדינה לאומית קודם בוא המשיח היא דבר פסול בתכלית וכעבירה על השבועה אותה השביע האל את העם היוצא לגלות כי לא יחישו את הקץ קודם לזמן הראוי שיוכרז רק על ידי האל עצמו. כיוון שכך, הם אינם מכירים בכינונה של מדינת ישראל במוסדותיה ובחוקיה.

 

קהלת 'נטורי קרתא' מפוזרת בין ירושלים [400 משפחות] בית שמש [100 משפחות] וניו יורק [1000 משפחות]. ה'נטורי קרתא' מפורסמים במאבקים ובמחאות שהם מנהלים כנגד חילולי השבת, הגיור, הבחירות לממשלה ולכנסת, וניתוקם המוחלט מכל סימבול ציוני – מדיני כמו נשיאת תעודות זהות, קבלת כספים מן המדינה, שימוש בשפה העברית ועוד.

 

ההקמה: הארגון הוקם בשנת 1935 כחלק מן העדה החרדית [שמבחינה רעיונית היתה המשכו של היישוב הישן שבירושלים]. קצת לפני הקמת המדינה התפלגו נטורי קרתא מהעדה החרדית ופעלו כקבוצה נפרדת שבראשה עמדו שני מנהיגים מוכרים: הרב עמרם בלוי, והרב אהרן קצנלבוגן.

 

התפלגות זו לא היתה האחרונה ובתחילת שנות ה 60 הרב אורי בלוי, בנו של הרב עמרם, התקרב חזרה לעדה החרדית. עם שובו לחיקה של העדה הפסיק הפלג שבראשות הרב אורי להיקרא 'נטורי קרתא'. מנגד, הרב חיים קצנלבוגן חתנו של הרב עמרם, המשיך את פעילותה של קבוצת 'נטורי קרתא' והוא ואנשיו שהיוו כעת את פלג המרכזי של התנועה התרכזו בבית הכנסת 'תורה ויראה'. 

 

לאחר פטירתו של הרב חים קצנלבוגן עמדו בראש התנועה המרכזית גיסו הרב אברהם יעקב עפשטיין ובנו הרב זעליג ראובן קצנלנבוגן, העומד אף בהנהלת ישיבת "תורה ויראה" ומוסדותיה. לאחרונה התקרב הפלג יותר לחוגי העדה החרדית. הפלג מוציא לאור ביטאון חודשי בשם "החומה", שעורכו הוא הרב אברהם יעקב עפשטיין, וביטאון דו שבועי בשם "האמונה", וביטאון תורני שנתי בשם "העמק". לפלג זה ישנם מוסדות לכל טווח הגילאים, מן "תלמוד תורה" לילדים הנמצאת במרכז שכונת מאה שערים בירושלים, וכן "ישיבה קטנה" לבחורים צעירים בני 13 עד 16 הנקראת בשם "תפארת הגר"א" ונמצאת בסמיכות לשכונת מאה שערים, ו"ישיבה גדולה" לבחורים בוגרים יותר בשם "בית הלוי" ואשר בניגוד לשאר המוסדות נמצאת בעיר בית שמש. כן קיימים במוסד כוללים לאברכים נשואים במשך כל שעות היום. בנוסף לכך קיים בעיר בית שמש תלמוד תורה נוסף השייך לזעליג ראובן קצנלנבוגן, אך אינו מזוהה רשמית כשייך למוסדות "תורה ויראה" והוא נקרא בשם "רמ"א".

 

בראשית המאה ה 21 נוצר קרע נוסף וקבוצה קיצונית מאנשי 'נטורי קרתא' החליטו לעזוב את התנועה המרכזית ולהקים קהלה ומוסדות משלהם. הסיבה לפילוג היתה הזדהותם עם אנשי משה הירש שהתפרסם ביחסו החם ובקירבתו הרבה ליאסר עראפת. הרב דומב מאנגליה, ממנהיגיה הרוחניים של 'נטורי קרתא' גינה את התופעה בכל תוקף. פלג קיצוני זה [המכונה ברחוב החרדי בשם הסיקריקים] עומד תחת הנהגתם של הרב שמעון אליהו קרישבסקי, לשעבר ראש הכולל ב"תורה ויראה", והרב ראובן מרצבך, מראשי הכולל. לפלג זה גם כן ביטאון שבועי המתחרה ב"האמונה" ושמו "משמרת היהדות" וכן ביטאון חודשי בשם "שורא דקרתא".

 

ראוי לציין כי גם בביקורינו במקום מדגישים אנשי הקהילה באזנינו שוב ושוב כי אין להם דבר עם אותם 'משוגעים' שבוחרים בדרכים לא קונוונציוליות ולא כשרות להביע את סלידתם מהשלטון הציוני ואשר מוציאים שם רע לקהילה כולה.

 

כיום כאמור משמש מבנה בית הכנסת בעיקר את כולל האברכים ואת התלמוד תורה אך -כפי שמדגיש מנהל ה'חיידר'- רק לצורך תפילות. בשבת נמסרים שיעורים במקום, ובסוכות נערכת חגיגת 'שמחת בית השואבה' המרכזית של הקהילה.