- אתם כאן:
- עמוד הבית
- סיור בבתי כנסת
- סיור: הישיבה ות"ת מאה שערים
סיור: הישיבה ות"ת מאה שערים
- פרטים
- קטגוריה: סיור בבתי כנסת
- פורסם בחמישי, 12 דצמבר 2013 13:25
- נכתב על ידי ישראל מנחם
רקע היסטורי
הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים נוסדו לפני מאה ושלושים שנים [1885] בשכונת מאה שערים שבירושלים.
שכונת מאה שערים היתה השכונה החמישית, הגדולה, והמרוחקת ביותר שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. השכונה נוסדה בשנת 1874 על ידי אנשי היישוב הישן בראשות הרבנים בן ציון ליאון, יוסף ריבלין, ויואל משה סלומון. ראשי הקבוצה היו הרב שלמה זלמן בוהר"ן, והרב שומואל הומינר. הרב הומינר אגב, היה הראשון שהעז לישון שם בלילה ומסופר כי התושבים המפוחדים הזעיקו אותו לאחר שנחש עקץ את אחד הילדים. הרב הומינר לא היסס, ומצץ בפיו את ארס הנחש ובכך הציל את הילד.
שכונת מאה שערים נבנתה במקור כחומה רציפה מטעמי ביטחון. קירות השכונה מקיפים חצר פנימית גדולה, ועם לילה היו נסגרים השערים הגדולים. במרכז החצר מוקמו בורות המים בהם השתמשו תושבי השכונה. בורות המים אגב, היו פעילים עד לפני עשרות שנים בודדות, אז נפער חור גדול באדמה, והתושבים מיהרו לסתום את הבורות. הכניסה לשכונה היא רגלית, מלבד שער אחד בו יכולים גם רכבים להיכנס.
בשכונת מאה שערים מתגוררים כיום יהודים חרדים, והיא מהווה מעוז לקבוצות חרדיות אדוקות המוכרות בשם 'העדה החרדית' ו'נטורי קרתא'.
הישיבה הגדולה, ותלמוד התורה, הוקמו מכל מקום בשכונה זו כמרכזה הרוחני של שכונת מאה שערים. זו הסיבה שמבנה הישיבה נמצא במרכזה של השכונה ברחוב ישועות יעקב.
אוכלוסיית הישיבה
למרבה ההפתעה, הישיבה במאה שערים – השכונה המזוהה היום עם קבוצות חרדיות מתבדלות – הונהגה בראשיתה על ידי דמויות הקשורות לעולם הדתי לאומי. כך למשל היה הרב הראשי הראי"ה קוק מזוהה עמה ודורש בה פעמים רבות. גם אנשי תנועת ה'מזרחי' היו מקיימים בה מפגשים ודיונים. כראשי הישיבה כיהנו הרב שאול הורוויץ, הרב ברוורמן, והרב יצחק ווכטפויגל ששימש כראש הישיבה וכראב"ד מאה שערים 49 שנים. הרב ווכטפויגל שנחשב היה לרב פיקח במיוחד ולדמות מופת, כיבד מיזג באופיו את היהודי מהיישוב הישן, שמסוגל לקבל ולחיות גם עם היהודי מהיישוב החדש, והציונות הדתית.
צמוד לישיבה הוקם כאמור תלמוד תורה ו'בית התבשיל', ומאות הילדים שאיכלסו את מוסד הלימודים היו מקבלים בו מידי יום ארוחה חמה חינם אין כסף.
בבית הכנסת שבמבנה הישיבה היו מופיעים מעת לעת חזנים ומנעימים בקולם. הסיבה לכך היתה שבמקומות אחרים, שמרניים יותר, הם עדיין לא הורשו להיכנס, ובית הכנסת 'מאה שערים' היווה כר פורה לביטוי כשרונם.
מבנה הישיבה
הישיבה נמצאת כאמור במרכז השכונה. ברבע קומה מעל מבנה הישיבה היו חנויות וגם המשחטה המפורסמת של יואל קרויס. קצת מעל הישיבה נמצא השטיבלאך של מאה שערים המפורסם שם היה מוסר הרב אלישיב, מנהיג הציבור החרדי, שיעורי תורה, ובבנין עצמו קיים היה בית כנסת קטן בו לומד היה הרב בגפו.
במבנה הישיבה קיים גם תלמוד תורה, אם כי לרוב לא פעלה הישיבה שם אלא בשכונת בית ישראל ליד ישיבת מיר.
בשנת 1950 עיטר הצייר יצחק בק את קירות המבנה בציורים ססגוניים המתארים ארועים מן התנ"ך, מקומות קדושים בארץ ישראל, ומוטיבים יהודיים נוספים. הציורים כה חיים עד שהאגדה מספרת כי פעם הניח הצייר בק את כוס הקפה [או התה שלו, תלוי בגירסאות] על אחד המדפים אותו צייר בעצמו כשהוא סבור כי לפניו מדף פיסי...
בשנת 2009 קרס אחד הקירות החיצונים של ישיבת מאה שערים ומספר מטרים מצויירים נהרסו. המועצה לשימור אתרים החליטה לסייע בשימור הציורים המיוחדים. שי פרקש הפועל מטעם המועצה סיפר כי "מבנה הישיבה הוא המרשים ביותר בירושלים ובארץ בכלל מבחינת עיטורי הקיר וציורים יהודיים שנשתמרו עד כה – התקרה שמידותיה 20 על 10 מטרים, וחלקים ניכרים מהקירות, שגובהם ארבעה וחצי מטרים, מכוסים בציורי נוף מרהיבים של הערים הקדושות בארץ ישראל ואתרים קדושים בירושלים, סמלים של 12 שבטי ישראל, איורים לחגים ולמועדים וכן אלמנטים דקורטיביים רבים."כל זה, עבודה של אדם אחד – הצייר יצחק בק – שעבד לבדו במשך שנה בראש פיגום ענק, מעין מיכאלאנג'לו של העדה החרדית בירושלים. כואב הלב לראות את יצירת הענק המיוחדת הזו הולכת ומתפוררת".
פעילות כיום
כאמור במבנה הישיבה כיום לא פועלת 'ישיבת מאה שערים', אם כי 'תלמוד התורה' עדיין פעיל בה. האוכלוסיה המרכיבה אותו שייכת למגזר הליטאי המהווה חלק מן הציבור החרדי. ביום חול לא מתקיימות תפילות במקום.
תודה לשמעון וייס על סיועו בהכנת הכתבה