בבסיס ההדרכה לקצינים של צה"ל במצפה רמון קיימים שני אתרים קדושים: רחבת המסדרים, ובית הכנסת של הבסיס. לא בחנם אולי משקיף המבנה המרשים של בית הכנסת חדש על רחבת הביטון העצומה ולא במקרה אולי יש לשני המוסדות הקדושים אב בלתי מעורער אחד: רס"ר המחנה הרנ"ג יצחק טאיטו.

 

יצחק טאיטו אחד מסמליו המובהקים של צה"ל הוא נגד המשמעת האגדי של בסיס ההדרכה לקצינים המכונה בה"ד 1 מזה 41 שנים והוא ממשיך בתפקידו -גם היום כשהוא נושק לשנתו ה 70- כאילו זהו לו היום הראשון. שיטת החינוך שלו המבוססת על דוגמא אישית הפכה כמו עוד הרבה מהציטוטים שלו לנכסי צאן ברזל ואין קצין או צוער שלא יודע מי הוא או שלא נתקל בו. דורות של קצינים עברו תחת שרביטו ביניהם שועי ומנהיגי האומה – אישים כמו בנימין נתניהו, אהוד ברק, שאול מופז מתן וילנאי ועוד. את הדמות המיתולוגית הזו אנו פוגשים בבית המדרש השוכן בקומה הראשונה של בית הכנסת מתוך מטרה לקבל מידע על בית הכנסת המיוחד של בה"ד 1.

 

"לפני מספר שנים היה גל הירש מפקד הבסיס. הירש ביקש מסגן הרמטכ"ל דאז – דן חלוץ, להקים בית כנסת. הסיבה: בית הכנסת הישן היה צר מהכיל את כל המתפללים הרבים ובעיקר את המתפללות [עזרת הנשים בבית הכנסת הישן איפשרה מקום רק עשר נשים בלבד]. חלוץ נענה, וכאשר התמנה לרמטכ"ל, נמצא תורם ובחבירה ללב"י [קרן להתעצמותו של צה"ל], ולרב גרוסמן ממגדל העמק, התחלנו בהקמת הבנין".

 

אל מול האמירות והנרטיבים המספרים על קשיחותו של טאיטו נוהג האחרון להגיב בחיוך: "אני לא קשוח, אני פשוט מקפיד על פרטים". את האמירה הזו כך נדמה, לקח אתו טאיטו גם אל בניית בית הכנסת. הוא איתר אדריכל מומחה מבאר שבע בשם אלי ארמון והדביק אותו בהתלהבות הקמת הבית: "אמרתי לו – אלי אתה יודע מה זה ציונות תעבוד בינתיים –עד השורה התחתונה- בלי כסף, והוא הסכים". ארמון חשב הרבה והחליט בסוף להקים את בית הכנסת בצורתו של הסנה הבוער המוכר מסיפור 'הסנה שאיננו אוכל' בספר שמות. ארמון: "האש משמשת כיצוג של הרבה מאוד דברים ביהדות ובצבא. תסתכל על עמוד האש ההולך לפני המחנה או על השמות שהעניקו לעוצבות של צה"ל. לאש יש משמעות מאוד גדולה בקרב. כשקצין עומד בבית הכנסת ומתפלל בתוך להבות השליחות יש לזה משמעות מאוד חזקה".

 

כדי לעמוד במשימה הבלתי פשוטה הזו נאלץ האדריכל להשתמש בכמות מצומצמת של חומרים כאשר המרכיב המרכזי הוא בטון. המבנה מורכב מ 24 פלטות ביטון חלקלק שיוצר באשקלון כאשר מהצדדים תחובים שלשה פינים גדולים. הקף הבנייה עומד על 550 מ"ר.מספר מקומות:  208 מושבים הוקצו בבית הכנסת לטובת עזרת הגברים, לצד 60 מושבים בעזרת הנשים. בתכנון ובבניה הושקעו חמישה מליון שקלים.

 

לפני כשנה נחנך בית הכנסת בטקס רב רושם בו השתתפו בין השאר הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי, סגן שר הביטחון מתן וילנאי, והרב הראשי הצבאי תא"ל אבי רונצקי.

 

הבנין הושלם. הפעילות לא פוסקת לרגע, ועדיין קפדנותו של הרנ"ג לפרטים הקטנים לא מולאה. לדבריו הוא מתכנן ליבא מתקן מיוחד לספרי תורה אשכנזיים, לשדרג את השקעים בכותלי ההיכל ועוד ועוד.

 

כאמור, עוצב בית הכנסת בהשראת סיפור הסנה. סיפור הסנה הבוער מקבל ביטוי מעשי בשעות הלילה עת דולקים אורותיו של בית הכנסת ומשתקפים עד למרחק רב והבנין נראה אז, כאילו הוא אכן עולה באש. זו הסיבה שעל חזיתו של בית הכנסת אנו מוצאים את הפסוק "והנה הסנה בוער באש, והסנה איננו אוכל". כדי להבין היטיב את הסימבוליקה של 'בנין הסנה' כדאי לצטט דברים מתוך רשימה שכתבו מתכנני בית הכנסת עצמו - חברת האדריכלות ארמון: "אין זה מבנה, או מונומנט שנוכח שם כפשוטו. זהו סימבול: זהו הסנה הבוער. אין מקום לטעויות בזיהוי: 24 הדפנות הרוחשות העוטפות את המבנה, אינן אקרובטיקה חומרית לשם שעשוע או גרנדיוזיות חללית: הן הלהבות הלוחשות של הבערה. הגג התלוי – תלוי כיוון שהלהבות ממשיכות אל על, לשמיים ולכן אינן סגורות על ידי המעטפת. דלתות המבנה מנחושת, כיוון שהן מייצגות את האש הפנימית. הריצוף הצהוב מ'אבן מצפה' והעץ הבהיר של הרהיטים – מייצגים את חומה של הבערה".

 

הקינטיקה הבלתי פוסקת של המבנה מחלחלת גם אל פנות הבית. מלבד ארבעה קירות אנכיים באמצע צלעות הריבוע – שאר הדפנות מסולסלות בסילסולים אנכיים. הפינות לגמרי ריקות. כך גם המפגש בין הדפנות לגג. בחללים הללו הוצבו זכוכיות המשולות ל'אין חומר', שוב, כחלק מהסימבוליקה של המדבר, הסנה, והאש שלא אוכל את החומר – את הענפים.

 

כדאי לציין גם כי בתוך אולם בית הכנסת מוצבים אלמנטים שונים מתוך התנ"ך כמו מנורת בית המקדש וסולם יעקב.

 

מלבד קומת בית הכנסת קיימת גם קומת קרקע – אולם בית המדרש. באולם פועלת ספרייה תורנית עשירה ובו נמסרים שיעורים מידי יום ביומו. בסמוך לבית הכנסת ממוקם אולם ההתעמלות. הרנ"ג מספר כי בית הכנסת לצד אולם הספורט הם סמל לדו קיום וחופש בחירה לכל צוער הרשאי לבחור באחד המוסדות כאוות נפשו. "זו גם הסיבה" הוא אומר "שחרף ההצעות לא הקמנו גדר בין שני המוסדות ורק שתלנו עצים".

 

עם עליית מספר הצוערים חובשי הכיפה בבסיס ההדרכה גדל סימולטנית גם ציבור הפוקדים את בית הכנסת. בשעת בוקר ניתן למצא במקום מספר מנינים עוקבים לתפילת שחרית. גם מנינים לתפילות מנחה וערבית מתקיימים במקום. בליל שבת מלא היכל בית הכנסת על גדותיו, ובחגים הגדולים נאלצים מפקדי המחנה לפתוח עוד אולמות ועוד כיתות לימוד כדי לענות על הביקוש העצום. בחג הסוכות למשל, הוקמו ברחבי המחנה חמש סוכות העשויות להכיל 1500 אנשים. את היוזמה להקמת הסוכות, הביא הרנ"ג טאיטו "לא יזיק שאנשים ידעו קצת על המסורת".

 

לו"ז התפילות הוא חופשי. בית הכנסת פתוח בכל שעות היום והלילה. בכל שעה שבה מבקש חייל להתפלל ולשפוך את ליבו לפני אלוקיו [כמו למשל שעת בוקר מאוחרת שלאחר תרגול לילי ארוך] – דלתות בית הכנסת פתוחות לפניו. יחד עם זאת המפקדים במחנה מודעים לזמני התפילות השונים והם מקבלים בהבנה את איחורם של חיילים למסדר הבוקר בימים בהם התפילה נמשכת מעט ארוך מן הרגיל כמו בימים שני וחמישי וראש חודש.

 

מספר פעמים בחודש מוזמנים מרצים אורחים לצורך מסירת שיעורים בעניני פרשת שבוע.

 

למרות שבית הכנסת לא שונה באופיו העקרוני משאר בתי הכנסת הקלאסיים הרי שיש לזכור כי מדובר בבית כנסת צבאי. אחת הפונקציות הישירות לכך היא דאגתם של האדריכלים כי לכל מושב תוצמד תושבת ייחודית המאפשרת את הנחת הנשק האישי בזמן התפילה. בנוסף ניתן למצא בתיבות הממוקמות בכל מושב 'תיקי תפילין צבאיים' רבים העשויים כמן גליל מוארך המיועד לשמור על התפילין גם בעת טלטולם בדרכים.

 

 

הרנ"ג יצחק טאיטו: 0578167679

רב הבסיס, הרב שרון צברי