סיור - אבנים ופסיפס מקיר יזעק - איגוד בתי הכנסת העולמי

סיור - אבנים ופסיפס מקיר יזעק

פרטים: קטגוריה: סיור בבתי כנסת; פורסם ברביעי, 26 אוגוסט 2009 13:16; נכתב על ידי אליעזר היון

לא היה, אין, ולא יהיה בכל העולם בית הכנסת כמו זה שאתם נמצאים בו עכשיו. אלו המלים אתם בוחר ציון בעדאש -אבי בית הכנסת הטוניסאי אור תורה שבעכו- לפתוח את השיחה אודות המיזם הכל כך ייחודי אותו הוא מוביל ב 60 השנים האחרונות –בית כנסת העשוי כמעט כולו מאבני פסיפס - מוזאייקות מרהיבות. ואמנם סיור קצר בארבעת הקומות של בית הכנסת מעלות את התחושה כי אולי לא הפריז האיש בדבריו. שלש קומותיו הראשונות של הבית, הכוללות את בית המדרש ואולם הכינוסים, את עזרת הנשים, את המעברים, ואת היכל בית הכנסת עצמו עשויים כמעט כולם מפסיפסים מרהיבים של דמויות, מפות, סמלי יהדות, וארועים תנכיים מכל התקופות.

מכמה אבנים עשויים המוזאיקות? אני שואל בזהירות. "אתה יכול לכתוב מיליארדים", עונה ציון בטבעיות. המספר, הנשמע אולי אסטרונומי למישהו, מקבל פרופורציות טבעיות כאשר אתה נמצא במקום ומביט סביבך אל שפע היצירות מתחומים ודיסציפלינות מגוונות כל כך. ממשטחים המספרים את תולדות התנ"ך לתקופותיו השונות, ועד קירות ענק המתארות את קהלות אירופה היהודיות של טרום שואה ואת תקומת ישראל בארצו.

והאינטגרציה המדהימה הזו בין ימי התנ"ך לשיבת ציון היא אולי הסיפור של בית הכנסת ושל המיסד והיוזם- ציון בעדאש. בדש יהודי כבן 83 יליד טוניס עלה עם רעיתו לארץ בשנות החמישים. כמעט מיד עם עלייתו ארצה התיישב האיש בעכו שבמהרה היתה לאחת מאהבות חייו. הוא מחליט להקים בה בית כנסת, ולאחר סיור שערך בבתי הכנסת לאורכה ולרוחבה של הארץ הוא מוצא כי הקישוט הנאה ביותר לבית מקדש מעט הוא יצירות הפסיפס היהודיות. הוא ניגש לקיבוץ אילון שם הוא נפגש עם האומנים במקום המפורסמים בהתמחותם בעבודות יד של יצירות אבן אומנתיות, ומנסה לברר את מחירו של קיר מוזאיקה בבית הכנסת. האומנים מאילון לא התמקחו ועם תחילת העבודה הצהירו כי אם לא יהיה מרוצה הגבאי המסור מן המלאכה הרי שאין הוא חייב לרוכשה. העיסקה נחתמה ומאז קרוב לששים שנה מייצר המפעל באילון את רוב ככל עבודות האבן בבית הכנסת. הקיר הראשון היה, איך לא, מחווה לעיר עכו, כאשר בצידו מוטבע בפסיספס הצבעוני שיר ההלל לעכו שכתב רבי יהודה אלחריזי

"ותעל עכו ותאמר, אנכי האבן הראשה, ארצי ארץ קדושה, כי אני חבצלת השרון, וסביבותי הנמל, והלבנון ותבור וחרמון"...

מכאן ואילך נדמה, לא פסקה העבודה וזרם אדיר של עבודות, רעיונות, וחידושים הציפו את קירות בית הכנסת. בית המקדש, הר הבית, שעריו הרבים, כלי המקדש, המזבחות מתקופת המשכן בית ראשון ובית שני, כלי נגינה, מטבעות מן התקופות השונות, פירות ארץ ישראל לעשרות מיניהם, ארכיאולוגיה, שואה, קהלות ישראל בתפוצות, צה"ל וכן הלאה הם רק חלק מן הנושאים המוטבעים באבן מרביה על קירות, ורצפות הבית. האיש שאחראי לרעיונות כולם, שבחלקם מצריכים לימוד מעשי ועיוני של התנ"ך המשניות והתלמוד, הוא ציון עצמו. "בטוניס למדנו כל הזמן תנ"ך", הוא אומר ומוסיף כי היום השפה של התנ"ך, אינה השפה של הישראלי המצוי. כדוגמא הוא מציין את הריצפה שבהיכל בית הכנסת עצמו הנמצא בקומה השניה. מדובר במשטח עצום עליו מוטבעים, בפסיפס כמובן, הדגים, החיות, ותופעות טבע המצויינות במזמור "ברכי נפשי" בתהלים כאשר חלק ניכר מן החיות ותופעות הטבע המוזכרים שם אינם מוכרים בשמם המקורי לציבור הכללי. "רצינו ללמד את בני יהודה קשת" מסביר ציון בפרפראזה תנכי"ת את השיקול ביצירה המסויימת הזו.

בקדמת אולם בית הכנסת, במקומו הטבעי של היכל הקודש, ניצבים בבית הכנסת הטוניסאי שלא חדל להפתיע לא פחות משבעה היכלות. "שלש מדלתות ההיכלות" מספר ציון, "עשויים מ 120 ק"ג של כסף טהור, כשהעבודה הכוללת בהם ארכה למעלה משלושים שנים". ההיכלות המונומנטאליות מוקדשים, כמסורת הבית, לנושאים יהודיים שונים: הראשון לקהלות ישראל בעולם, השני לצבא הגנה לישראל ולחילותיו, השלישי לשואה ולסמליה. על כל היכל מוטבעים, מכסף טהור אלפי אותיות העוסקות בנושא עליו הוא מופקד.

שפע המידע המסופר באבנים קטנות על קירות הבית מזמין סיפורים מרתקים. את אחד המענינים שבהם זוכר ציון היטיב. יהודי יוצא פולין, שאיבד את אבות אבותיו בשואת אירופה האיומה, ביקש להתחקות במסע שורשים אחר עיירת מולדתם. מצוייד בשם העיירה הוא החל לשוטט במחוזות אבותיו אך העלה חרס בידו. העיירה שאת שמה שמע מאביו לא היתה מוכרת לאיש. הוא פנה ל'יד ושם' וביקש את עזרתם באיתור העיירה אך גם הם הגיבו כי הם אינם מכירים עיירה בשם כזה. בלית ברירה החליט היהודי 'להרים ידיים' ולשכוח מן הענין. והנה בביקור בבית הכנסת הטוניסאי אשר בעכו אל מול קיר הענק המשרטט את מפת קהלות יהודי אירופה רואה האיש את שם העיירה, את מיקומה, ואפילו את גודלה. "את הבכי הנרגש של אותו יהודי שמצא בבית הכנסת הטוניסאי את עיירת אבותיו מפולין, קשה לשכוח".

מה עוד יש לומר על בית הכנסת הכל כך מיוחד הזה? האם אחל לתאר את 140 חלונות הויטראז המקיפים אותו מכל צדדיו, או אולי אנסה לשרטט את הכיפה המרשימה, את המנורה הרחבה, את החזית המזמינה, או את דגלי ישראל המרשימים שעליהם אומר ציון בחרדת קודש כי כל כל פיסת דגל שנקרעת עוברת בדחילו ורחימו אל ארון הגניזה?

בתוך סבך האומנות והעיטורים המרהיבים אני יכול, בסופו של יום, לסכם בעזרת ציטוט דבריו של ציון בדש בן ה 83: "תכתוב שעוד לא סיימנו לפאר את בית הכנסת. יש לנו עוד תוכניות עתידיות ועצומות של פיתוחי ברזל, אבן, וכסף. כל הרוצה להשתתף בגידול בית ה'- תבא עליו הברכה".

מידע:

בית הכנסת הטוניסאי שבעיר עכו. רחוב קפלן 13

הזמנת ביקורים: ציון בדש, טלפון: 04-9915979

חזית בית הכנסת