סיור החודש: בית הכנסת העתיק - מוצא - איגוד בתי הכנסת העולמי

סיור החודש: בית הכנסת העתיק - מוצא

פרטים: קטגוריה: סיור בבתי כנסת; פורסם בשישי, 05 יוני 2009 17:48; נכתב על ידי אליעזר היון

כל מי שנוסע לירושלים, וממנה, חולף על פני היישוב העתיק מוצא. מעטים מבחינים במבנה משופץ הנמצא מעבר לשולי הכביש. מעטים עוד יותר יודעים שהבנין הדו קומתי הוא בית הכנסת העתיק של מוצא.

מהו סיפורו של בית הכנסת העתיק? ומהו בכלל מסתתר מאחרוי היישוב הכל כך עתיק הזה- מוצא? 'את מוצא שכחו בסיבוב מוצא' אומר לנו בחיוך אמיר כהן דור שלישי למתיישבי מוצא, מלווה ומדריך במקום, כאשר אנו ישובים באולם התת קרקעי הנמצא מתחת לבית הכנסת. 'אילו רק היו יודעים כמה סיפורים, הרפתקאות, ומעשי גבורה שזורים בין המבנים העתיקים והשרידים הפזורים ברחבי היישוב'.

מוצא מוזכרת לראשונה [תחת השם מוצה] בתנ"ך, בספר יהושע. שם היא מתוארת, גיאוגרפית, כחלק מנחלת שבט בנימין. ארכיאולוגים שחקרו את אדמותיה של מוצא מצאו כי היישוב היה מחסן המזון המרכזי, ה'אסם', של ירושלים בעת העתיקה. את ממצאיהם הם מבססים על גילוי של 38 ממגורות שנחשפו במקום ועל שפע מעיינותיה של מוצא. מוצא מוזכרת גם בשל ערבותיה המפורסמות –'ערבות מוצא' המוזכרות במשנה בהקשר לחג הסוכות.

סיפור מוצא בעת החדשה מתחיל ב1860. באותה תקופה גרו יהודים בארץ ישראל רק בארבע ערים, ירושלים, טבריה, עכו,. וצפת, המכונות 'הערים הקדושות'. באותה תקופה נפל דבר בשכונת משכנות שאננים [השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים]: משפחות יהודה וילין השתדכו. באותה תקופה נישואים של עדה ממוצא מזרחי [יהודה הבגדדית] למשפחה אשכנזית [ילין מפולין] היו תקדים שהיה לגמרי לא מקובל. משפחות המחותנים החליטו לעשות צעד אמיץ נוסף: הם החליטו לרכוש אדמה חקלאית מחוץ לירושלים במרחק של שבעה קילומטרים שהיו מרחק עצום באותה תקופה.

כאשר החלו המתיישבים האמיצים לחפור באדמה נחשף לעיניהם אוצר אמיתי: אולם גדול ולצידו באר מים. למה שימש האולם? אמיר כהן מודה כי "עד היום לא הצליחו הארכיאולוגים לפענח את פשרו". מכל מקום משפחות יהודה וילין החליטו להפוך את האולם ל'חאן' פונדק או מוטל דרכים. מעל האולם הם בנו קומה נוספת ששימשה כתאי לינה ובאולם אוכסנו עגלות הנוסעים ובהמותיהם. האולם ופנדק הדרכים היו רעיון עסקי מבריק שכן מוצא כידוע ניצבת בסמוך לירושלים, הנוסעים הרבים שלא הספיקו להיכנס לעיר לפני נעילת שערי החומה נאלצו ללון בשדה, כך שהפיתרון בדמות 'חאן'- פונדק דרכים היה הולם ביותר.

בינתיים נפטר הגיס למשפחת יהודה ויהושע ילין הפך לדמות הדומיננטית ביישוב, ב1890 הוא בונה בית ושלש שנים מאוחר יותר כבר מתגוררות ביישוב משפחות נוספות כמו כץ, כהן, מקלף שאחד מצאצאיה הוא הרמטכ"ל השלישי של צה"ל, ומשפחת שטיינברג בראשה עמד הרב ירחמיאל שטיינברג שכונה הצדיק ממוצא ושמצאצאיה מוכרים הנכדים: סוזי אבן רעיית שר החוץ, אורה הרצוג אלמנת הנשיא, והרב בא-גד ראש ישיבת נחלים.

ב1896 נולד הילד הראשון במוצא אמוץ כהן ולאט לאט הופך המקום ליישוב מסודר. תשע שנים מאוחר יותר נופשת קבוצת תיירים מעמל הדרך בבית המלון שביישוב והם ניגשים לאבי המקום יהושע ילין ובפיהם שאלה: היכן בית הכנסת? ילין הנבוך הודה כי אין להם עדיין בית הכנסת מאחר שחסר בידם הממון הדרוש. קבוצת התיירים נרתמה ותרמה את סכום ראשוני נכבד בסך 300 קרונות כסף.

את בית הכנסת החליט ילין לשכן בקומה השניה שם כזכור מוקמו תאי הלינה. הוא חילק את האולם לשנים באמצעות פרוזדור ובחלק הקדמי הקים את בית הכנסת.

מה עשו בפרוזדור, שואל אותנו אמיר, ומפתיע אותנו בציון שמו של האיש שהשתכן שם: משה דוד גאון אביהם של הזמר יהורם ואיש העסקים בני גאון. גאון, נקרא לשמש כמורה לילדי הכפר ואת מרחב המחיה האישי שלו הוא מצא במסדרון הצר שהפריד בין שני המוסדות.

השנים הללו של פוסט מלחמת העולם הראשונה התאפיינו ברעב ממושך, התנכלויות, שדידות ורציחות של יהודים. אנו מסתובבים בין בית הכנסת לאולם ומשם משקיפים לביתו של יהושע ילין ומאזינים לסיפורים על מעברים תת קרקעיים בין בית הכנסת לאולם, על הרפתקאות, וסיפורי גבורה שארעו עם אביו עם סבו של אמיר כהן ועם מתיישבי מוצא הראשונים בימי המלחמה העולמית הראשונה ובתקופת הרעב הגדול שהגיעה בעקבותיה.

שנת 1929, או כפי שהיא מוכרת יותר באופן מצמרר בליבו של כל יהודי- שנת תרפ"ט, היתה אחת השנות הקשות ליישוב היהודי בארץ ישראל. הערבים התנכלו, הציקו, וטבחו ביהודים, גם מוצא לא נמלטה מגורל אכזר זה. הרטכ"ל השלישי מרדכי מקלף שצויין כאחד מ'ילדי מוצא' מספר איך קפץ מחלון הבית במוצא ניצל בשניה האחרונה ממות בטוח. שנים אלו היו גם שנים עצובות לבית הכנסת. המקום הקדוש ננטש, נעזב ונותר זנוח במשך עשרות שנים. עד תחילת שנות הששים.

בשנת 1961 החליט סוחר יליד מוצא בשם אליהו מזרחי להתחיל בניסיון שיקום נסיון שהפך במהרה למפעל חייו. הוא שבר את קירות הפרוזדור שהפרידו בין תאי הלינה לבית הספר והפך את בית הכנסת לאולם מרווח ומרהיב ביופיו כשהוא שומר בכל כוחו על אותנטיותו של המקום.

האולם התת קרקעי שהיה מלא באשפה וגרוטאות נוקה, שומר ושוחזר מחדש. כיום הוא משמש לעתים לאירועי מצווה כגון בר מצווה, עלייה לתורה, ובריתות.

הוא רכש בעזרת המתפללים תושבי המקום ריהוט, וספרי קודש, הציב ארון קודש ובית הכנסת החל לפעול. "אבל רק בשבתות וימים טובים" אומר לנו אמיר בצער. לדבריו הוא ניסה בדרכים שונות להפוך את בית הכנסת לפעיל ודינמי גם בימות השבוע אבל המיקום המיוחד של המבנה בסמוך לפיתול מסוכן בכביש גרם למשטרת התנועה להתנגד לכל סוג של פרסום או שילוט לעבר בית הכנסת.

ויחד עם זאת בית הכנסת הניצב בסמוך למרכז המבקרים החדש- בית ילין שנחנך לא מכבר, עדיין מושך אליו אנשי מקצוע שונים, גיאוגרפים, וארכיאולוגים או סתם מתענינים. כך למשל, כשאנו יוצאים מבית הכנסת אנו פוגשים באדם נמוך קומה המדריך קבוצת צעירים ומספר להם על בית הכנסת. מסתבר, כי מדובר בפרופסור רן אהרונסון גיאוגרף בעל שם עולמי שגם חיבר ספרים רבים בנושא, ומוצא על סיפוריה המיוחדים משמשת כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים.

אנו מסיימים את הסיור בצער מסויים, ונפרדים מפינה קסומה זו הרחוקה מרחק נגיעה מהכביש בו נסענו כל כך הרבה פעמים.

מידע:

בית הכנסת העתיק במוצא, ליד סיבוב מוצא

אמיר כהן עורך סיורים במקום בעלות תרומה סמלית טל:0524425300

{flv}motza{/flv}
שימו לב לקולות הכביש ברקע