עשרת ימי תשובה כמעט מסתיימים, ואנשים רבים הולכים לבית הכנסת כדי לבקש סליחה ומחילה ולהתפלל שהשנה הבאה תהיה יותר טובה מזו שחלפה.

ביקור בכמה בתי כנסת בארץ מסוף המאה ה-19 הידועים ביופים, והחוט המקשר ביניהם הוא הברון רוטשילד. שיתוף פעולה עם 'המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות' הוליד סיורים (חלקם ללא תשלום).

ראש פינה - המבנה הציבורי הראשון

קצת היסטוריה: המבנה הציבורי הראשון שהוקם בראש פינה, ממש עם ייסודה, היה בית כנסת. בגלל חסרון הכיס של המתיישבים, הם נאלצו להסתפק בתחילה בבית כנסת צנוע.

הברון רוטשילד, פטרון המושבה, העביר לחקלאיים תרומה גדולה לצורך בניית בית כנסת גדול ומפואר, שגם הוא עצמו יוכל להתפלל בו. השנה 1884, והבניה בעיצומה. פועלים רבים עסקו בהתקנת תקרת העץ העגולה, שגודלה ממחיש את נדיבותו של הברון. ארון-הקודש הוצב בכותל המזרח, ולאורך הקיר נקבעו מקומות ישיבה לאנשים החשובים. הריהוט בבית הכנסת שופץ, והכסאות הישנים הוחלפו בחדשים.

משהו פיקנטי: איכרי המושבה לא אהבו את במת האבן המוגבהת, שעליה ישבו בני משפחתו של הברון ואנשי הפקידות. לכן כשבוטלה 'פקידות הברון' בשנת 1900 הזדרזו האיכרים להרוס את הבמה, זו הסיבה לכך שהריצוף באותו מקום הוא מסוג שונה.

מה קורה היום: לאחר שהתושבים עזבו את רחוב הראשונים, ננעלו שערי בית הכנסת. הריהוט שבו נשאר כמעט בשלמותו, כפי שהיה בימיה הראשונים של המושבה.

'האגודה לשחזור מושבת הראשונים' שיפצה את בית הכנסת, והוא פתוח לקהל לביקורים ולתפילות בימי שישי ובחגים, וכן לסיורים מיוחדים (בקצה העליון של רחוב המייסים).

סיור מסודר: יום שישי, 13 ספטמבר, בשעה 11:00 המפגש: אתר השיחזור של ראש פינה, בית פרופסור מר. ללא תשלום.

קצת היסטוריה: בית הכנסת הגדול 'בית יעקב', נקרא על שם אביו של הברון רוטשילד. בנייתו החלה בשנת 1890 ונמשכה שמונה שנים. הבנייה מומנה בתרומה שהתקבלה מאודיסה, אך הכסף לא הספיק לסיום הבנייה. המתיישבים הסתפקו אפוא בבית כנסת קטן, שהתמלא עד אפס מקום בתפילות בחגים. הברון רוטשילד, שביקר במקום וראה את צפיפות המתפללים, לחש לעוזרו: "בשנה הבאה יהיה כאן בית כנסת לתפארת, בדיוק כמו ב'מקווה ישראל'". כשהחלו עבודות הבנייה, התברר שלא נמצא נגר שיוכל לבנות גג למבנה גדול כל כך. לכן הבנאים נאלצו לבנות עמודים שעליהם הוקמה עזרת הנשים, ועליה הוצב הגג. מעל ארון-הקודש יש כיפה עגולה בדוגמה של קשקשי דגים, מלאכת מחשבת של אמן שהגיע מצ'כיה במיוחד לצורך העבודה.

בקיר המערבי של בית הכנסת קבועים ארבעה שעונים: בחלק העליון שעון גדול בן שבעים שנה ויותר, והשעות בו מסומנות באותיות. בצידי הדלתות ישנם שלושה שעוני שמש, שותם בנה ר' משה שפירא מירושלים. קרן שמש החודרת מבעד לנקב ברזל מסמנת את השעה.

משהו פיקנטי: בני המקום תרמו את לבית הכנסת, כל אחד כפי יכולתו. חלק מהם נסעו בעגלותיהם למחצבת הכורכר בבני ברק הסמוכה כדי להביא במו ידיהם אבן לבנייה.

מה קורה היום: הקיר הצפוני נעלם לאחרונה תחת שכבת טיח עבה, שכיסתה את השריד האחרון לאבני הכורכר שעומדות שם משנת 1898. בית הכנסת פתוח לציבור לתפילות.

מקווה ישראל - בלי עזרת נשים

קצת היסטוריה: בית הכנסת הוקם כנראה בשנת 1896. במאמר בעיתון 'השילוח' בשנת 1897 נכתב שבמקווה ישראל נבנה בית גדול בעל שתי דיוטות גבוהות, האחת לבית כנסת והשנייה לבית ספר. בספר אחר מצויין שבית הכנסת נבנה שנתיים קודם לכן. על כל פנים, זהו המבנה המרכזי בבית הספר 'מקווה ישראל'. הוא תוכנן על פי מסורת הבנייה של חוות חקלאיות עתיקות בצרפת, ותחום בשדרת דקלים.

בחזית בית הכנסת יש גמלון, שלקוח מהארכיטקטורה הקלאסית של יוון ורומי. הקשת מושאלת מהבנייה המזרחית. גם ה'חאקה', חלון עגול בחלק העליון של הקיר, שמאפשר לאוורר ולצנן את הבית, לקוח מהסגנון המזרחי. 'יכין ובועז' הם שני עמודי תמך שמזכירים את עמודי ההיכל בבית המקדש.

משהו פיקנטי: עד שנת 1941 לא היתה בבית הכנסת עזרת נשים, מכיוון שב'מקווה ישראל' עדיין לא למדו בנות. הנערות שהגיעו בעליית הנוער גרמו למנהל אליהו קראוזה, להוסיף גם עזרת נשים.

מה קורה היום: פנים בית הכנסת מרשים, תקרת העץ המקורית שופצה בשנת 1970, וחלק מהרצפה עדיין מרופצת בשיש המקורי.

סיור מודרך: ביום שישי, 13 בספטמבר, בשעה 10:00. נקודת מפגש: שער חולון. פרטים בטל': 5030489-03. ללא תשלום.

מזכרת בתיה - סליקים ובית חולים שדה

קצת היסטוריה: גם בית הכנסת הזה נבנה בזכות תרומה של הברון רוטשילד, ביוזמה משותפת לו ולר' שמואל מוהליבר. הברון ורעייתו הגיעו למושבה בשנת 1925,ובתום הביקור שאלו את המתיישבים מה הם רוצים כמתנה. המתיישבים הכינו את התשובה מראש והצביעו על בנין בית הכנסת שסדק גדול נבע בחזיתו. כעבור שנתיים נחנך בית הכנסת, שבו התרכזו חיי הקהילה היהודית הקטנה במקום. הבניין היפה תוכנן על ידי האדריכל התל אביבי פנחס ניט. הצריחים בשני צידיו מזכירים מצודה אירופאית.

משהו פיקנטי: בתקופת טרום המדינה שימש המקום סליק של ה'הגנה', וכלי נשק הוחבאו מאחורי ארון הקודש ובחלל

הבמה המרכזית. במלחמת העצמאות הפך בית הכנסת לבית חולים שדה, בעיקר לפצועי קרבות לטרון.

מה קורה היום: הבנין המשופץ והיפהפה נעשה סמל של מזכרת בתיה. משולבים בו סמלים מהמסורת היהודית: המנורה ולוחות הברית בחזית, ועל הגג חנוכייה. ארון הקודש מגולף בעץ בעבודת אמנות נדירה (במרכז היישוב, רחוב מוהליבר).

סיור מודרך: יום שישי, 13 בספטמבר, בשעות 10:00 ו-12:00. מפגש: מוזיאון המושבה. הרשמה מראש בטל': 9349525-08. בתשלום סמלי: חמישה שקלים.

ראשון לציון - מאוהל למבנה מפואר

קצת היסטוריה: בית הכנסת הראשון ביישוב היה באוהל, ובהמשך שימש לכך צריף של אחד מהמתיישבים. בשנת 1884 הקצו פקידי הברון רוטשילד בנין חדש, ששימש בית תפילה. כעבור שנה הונחה אבן היסוד לבית הכנסת, ובתוכה נוצקה מגילה המספרת על ימיה הראשונים של המושבה. בית הכנסת ניצב במקום הגבוה, שבאותם ימים נראה למרחוק. הבנייה נעצרה בצו הטורקים, אך חודשה בשנת 1889 בעזרת הברון.

חששם של התושבים מהטורקים גרם להם להסוות את הבנייה הלא חוקית, והמקום הפך למעין מחסן גרוטאות. ספר התורה והכסאות הוצאו ממנו, עד שתחלוף הסכנה.

משהו פיקנטי: בתקופת הטורקים שימש בית הכנסת מקום מסתור לאנשים שהתחמקו משירות צבאי.

פעם, כשהטורקים ערכו חיפוש במקום, ברחו הצעירים מחלונות הקומה העליונה. בתחילת הבנייה, כשהמתיישבים ראו את הפיגומים, הם חשבו שהברון בונה לעצמו מצודה.

מה קורה היום: בקיר המזרחי ניצב ארון הקודש ובראשו כתר התורה, וכן שני לוחות הברית ומצידם שני אריות מפוסלים. לאורך הקיר חלונות עם ויטרא'זים ו-12 פתחים, כמספר שבטי ישראל.

בית הכנסת שופץ שלוש פעמים, ובראש הגג הוסיפו את המנורה ואת הכתובת 'תרמ"ה - בית הכנסת הגדול' (ברחוב אחד העם).

סיור מודרך: יום שישי, 13 בספטמבר בשעה 10:00. מפגש: המוזיאון העירוני, טל': 9642021-03. ללא תשלום.

בתי כנסת נוספים שהוכרו כאתר היסטורי לשימור

בית הכנסת 'אהל יעקב', זכרון יעקב

נקרא ל שם אביו של הברון רוטשילד. נבנה ב-1889, ובשעתו היה בית הכנסת המפואר ביותר בישוב החדש בארץ. הוא שקק חיים במשך כל השבוע ובשבתות היה צר מלהכיל את כל הבאים בשעריו. לפיכך התקיימו מניינים נוספים מחוץ לכתליו.

אחרי מלחמת העולם הראשונה הוסיפו שני פתחים בצידי הכניסה הראשית, כדי לאפשר כניסה נפרדת לנשים. (כתובת: מרכז המושבה).

בית הכנסת הגדול, רחוב אלנבי תל אביב

בשנת 1913 הונחה ברחוב יהודה הלוי אבן פינה לבית כנסת. התוכניות השתבשו, ואבן הפינה לבניין הונחה שוב, והפעם ברחוב אלנבי. אגב, על כל מגרשי הבנייה הוטל מס מיוחד בשיעור חצי גרוש, כשהגיעו לבניית כיפת הגג הגדולה, נעצרה הבנייה מחוסר תקציב וחוסר ידע. שוב גוייס הברון וב-1925 נתרם הסכום והבנייה הושלמה. (כתובת: אלנבי 110)

בית הכנסת מושב זקנים, תל אביב

הוקם בשנת 1913, עבור מושב זקנים סמוך. אחד מהבתים היפים ברחוב אלנבי.

לצידי הדלתות עמודי כותרת בדמות פרח לוטוס סגור, וכתובת על אריחי קרמיקה "זה השער לה', צדיקים יבואו בו". בחזית בית הכנסת חלונות קשתיים ארוכים. (כתובת: אלנבי 88).

בית הכנסת אבוהב, צפת

ברובע היהודי בצפת יש כמה בתי כנסת יפים. אחד מהם נקרא על שם יצחק אבוהב, מגדולי חכמי ספרד בסוף המאה ה-15, בית הכנסת שהוקם על ידי תלמידיו, נפגע ברעידת האדמה שהיתה באזור ושוקם אחרי קום המדינה. מכאן יוצא ספר התורה לחגיגות ל"ג בעומר בהר מירון. (כתובת: רחוב אבוהב, הרובע העתיק, צפת).

תודות ל'מועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות' מיסודה של 'החברה להגנת הטבע' על העזרה באיסוף החומר. לפרטים נוספים, טל': 5059197-03.