ראש השנה, יום כיפור, ושאר חגי תשרי, מביאים את עם ישראל בהמוניו אל בתי הכנסת, בתי המדרש, הישיבות, וריכוזי התפילה השונים. חלק ניכר ממתפללים אלו יבלו את החגים בבסיסי צה"ל השונים מים ועד אילת כשהם מגינים בגופם על העם שבעורף, ומאידך מבקשים להתפלל גם כן ולהצטרף בכך אל הגוף היהודי הקולקטיבי בארץ ובתפוצות. לקראת 'חודש בתי הכנסת' – חודש תשרי, שוחחנו עם הרב הצבאי הרב סרן עורקבי – רבה של חטיבת כפיר.

 

לחטיבת כפיר שישה גדודים, הכוללים בין היתר את גדוד 'נצח יהודה' השייך לנח"ל החרדי, חיילי החטיבה פזורים על כל מרחב הארץ, צפון מרכז ודרום. "כל עם ישראל נמצא אצלינו, מכל החוגים מכל המינים, ולא בכדי הכומתה שלנו מנומרת מגוונים שונים, אומר לנו הרב עורקבי בחיוך.

 

 

אלו בתי כנסת הוקמו לאחרונה בצה"ל?

ההנחיה היא כזו: בכל בסיס בצה"ל יש להקים בית כנסת. כאשר מקימים בסיסים חדשים אם כן, בוודאי שאנו מקימים בית כנסת חדש. אצלינו בחטיבה למשל הקמנו רק בשנה האחרונה שלשה בתי כנסת חדשים, וזאת ממספר סיבות. לא מכבר הקמנו בסיס נוסף לקליטת חרדים וממילא הקמנו להם בית כנסת. בית כנסת נוסף ייסדנו בבא"ח [=בסיס אמון חטיבתי], על אף שכבר היה לנו שם בית כנסת בחנו להקים אחד נוסף - מחמת הביקוש הגדול, המכיל 200 מקומות ישיבה. בית כנסת זה הינו מפואר במיוחד, עשוי אבן ירושלמית ובקירותיו קרועות חלונות בצורת קשתות. מקום נוסף שבו הקמנו בית כנסת נבע גם כן מאותו צורך: ריכוז גבוה של יהודים המבקשים להתפלל ובית כנסת קטן. בתי הכנסת נבנים מתרומות של יהודים טובים שרוצים לתרום למען המטרה החשובה הזו, ובמקום להגדיל את הקיים אנחנו מקימים מבנים חדשים. אין היום בסיס בצה"ל בלי בית כנסת.

 

במה שונה בית כנסת צהלי מבית כנסת אזרחי?

בית הכנסת האזרחי מסודר לפי נוסחי התפילה, ולצורך העניין כאשר ייכנס יהודי לבית כנסת אשכנזי הוא ימצא סידורים בנוסח אשכנזי ובוודאי יבחין שמושבי בית הכנסת מסודרים בצורת שורות כמו באירופה. אם ייכנס לבית כנסת ספרדי יבחין בסידורים נוסח עדות המזרח ובחלוקת המושבים בצורה של ח הפוכה. אצלינו בצה"ל, מנסים למצא את האיזון בו כל אחד ימצא את מקומו, ולכן המקומות מסודרים אצלינו גם בצורה של  ח אך גם בצורה של ספסלים הניצבים בשורות. גם בארון הספרים מוצבים אצלינו סידורים אשכנזים ספרדים, ובארון הקודש תוכלו לראות גם ספר התורה האשכנזי העטוף במעיל, וגם את ספר התורה הספרדי המונח בתיבה. כל אחד יוכל למצא את מקומו.

 

מה כדאי להעתיק מבית הכנסת הצבאי לאזרחי?

אני חושב שבהמשך לתשובה הקודמת, הייתי מבקש להגיע למצב בו כל אחד יוכל להרגיש בבית. כל אחד יוכל להרגיש אל בית הכנסת שייכות, שהוא מתאים לו. אני חושב שהיה מקום לקונספט כזה שקיים אצלינו בצה"ל - גם באזרחות. אני רוצה להוסיף סיפור קטן שממחיש את הנושא של חיילים שבאים להתפלל בבית הכנסת בכל מקום ובכל מצב, מה שלא קיים מחוץ לצבא. את הסיפור הזה שמעתי מפי הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב הגיע עם קבוצת חיילים למערת המכפלה. החיילים המאובקים עלו עם הנעליים והלכלוך שנדבק עליהם על השטיחים והמרבדים שבמערה. אחד המוסלמים החל לזעוק: איך אתם הולכים עם הנעליים עם הזיעה והטינופת על מקום קדוש כזה? והרב מרדכי אליהו אמר לו, פה בדיוק מונח ההבדל בין אורח המגיע לבית - לבן המופיע בבית הוריו. הבן עולה עם הנעליים על הספות, הוא מרגיש בבית. אדם זר הולך לפי כללים מסויימים. אנחנו בני בית בית הכנסת הוא הבית שלנו. כך בצה"ל אנחנו נותנים לכולם להרגיש בני בית, זה הבית שלהם, ואת זה הייתי שמח למצא גם מחוץ לצבא.

 

האם בצה"ל מקפידים על נוסח אחיד?

אנחנו בצה"ל נותנים חופשיות מוחלטת בכל הקשור לנוסח התפילה. יש לנו כאמור את כל הסידורים מכל הסוגים ומכל המינים. מה עושים בפועל? נוהגים על פי רוב הציבור, מתפללים על פי נוסחם של רוב מן המתפללים בבית הכנסת. אנו משתדלים בימים הנוראים, שכאשר יש מנין אחד שמשותף גם לבני עדות המזרח, וגם לבני אשכנז, אנו משלבים בין שני הנוסחים, ולמשל שחרית בנוסח אשכנז ומוסף בנוסח עדות המזרח וכדו'. יש לנו גם נוסח אחיד, שהוא נוסח שניסח רבה הראשי של צה"ל הרב שלמה גורן זצ"ל, והוא ברובו נוסח ספרד - מיצוע בין שני הנוסחים אשכנז ועדות המזרח. גם נוסח זה קיים אצלינו, ומי שחפץ מתפלל לפיו. הכל כרצון איש ואיש.

 

מי מנהל את התפילות בחגים ובימים נוראים?

בימים הנוראים מנהלים מספר גורמים את התפילה, וכולם נותנים כתף למשימה הגדולה הזו. הגורם הראשון הוא כמובן הרבנים הצבאיים הנמצאים בבסיסים השונים, לעתים הם שוהים במקום עם משפחתם ולעתים בגפם. גורם נוסף הם בחורי הישיבות – הבינישי"ם שהשתחררו לאחרונה מן הצבא הנמצאים במעמד של של"ת [=שירות ללא תשלום] והם מקבלים זימון להגיע לימים הנוראים, ולסייע בניהול התפילה. אפשרות נוספת היא אזרחים טובים מן השורה שבאים להתנדב על פי תיאום. יש לנו מוקד המרכז את כל המתנדבים, ועובד מול הצורך העולה מן הרבנים של הבסיסים, המבקשים תגבור בעמדות מגוונות כמו תוקעים בשופר, חזנים, בעלי קריאה, וכו'. אנשים טובים באמצע הדרך.

 

שאלות אישיות

 

מהו בית הכנסת בשבילך

העולם הוא רועש וגועש מסביב, וקיים מקום אחד בו אתה יכול להיכנס ולהיות לבד. עיר מקלט. מסביב הכל הומה וסוער - בא נחשוב על חייל המתמודד עם משימותיו, עליו להיענות לפקודות המפקד שלו, והוא נתון בלחץ של זמנים ופעילות, והנה יש לו  שלש או שתי הפסקות ביום שבהם הוא נכנס לביה"כ ושופך שיחו לפני קונו. זו היא עיר מקלט רוחנית. יש לו מקום לתפילה פרטית, מה הוא רוצה, מה הוא מבקש, מה הוא מאחל לעצמו? יש כאן טעינה של מצברים רוחניים.

בית הכנסת הוא גם מקום של השראה רוחנית. הוא גם מקום לימוד. יש חיילים שבאים לבית הכנסת ללמוד, יש אתנחתאות של קביעת עתים לתורה. יש לנו ספריה ענפה הוא יכול להיכנס ולמצא את עצמו וללמוד. לא רק להתפלל.

 

בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד

הרושם הגדול שהיה לי, הוא בית הכנסת הגדול שבירושלים ברחוב קינג גורג 56. היה זה כאשר בית הכנסת היה בתפוסה מלאה של חיילי צהל. אולם בית הכנסת מכיל 1250 מקומות, והוא היה מלא מפה אל פה בחיילי צה"ל. זה ריגש אותי עד מאד. כשעמדתי על הדוכן וראיתי את החיילים, ושוחחתי אתם, עלו לי דמעות בעיניים אל מול המחזה בו למעלה מאלף חיילים לבושים במדים הירוקים מאכלסים את בית הכנסת הגדול. זהו מראה שנחקק בזכרוני.

 

בית הכנסת של ילדותך

בית הכנסת של סבא שלי. הוא הקים אותו וגם עמד בראשו. שם גדלתי ואני זוכר את התפילות המרטיטות שבו. לבית הכנסת קוראים 'תפארת ישראל' והוא ממוקם ביישוב גדרה.

 

אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם

אני תמיד זוכר את הפיוט 'מה נהדר מראה כהן גדול'. אין לנו כהן גדול אך הקב"ה שתל לנו את גדולי ישראל. כולם גדולים, ואני זוכר את הרב מרדכי אליהו שאתו הייתי מתפלל. כשאני נזכר בזה אני רואה מראה נורא הוד ורב רושם שהותיר בי את חותמו לשנים רבות.

 

ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת

הניגון היפה ביותר מבחינתי הוא זה המסמל את כניסת השבת - לכה דודי בכל המנגינות: קרליבך ספרדי חסידי. המילים האלו לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה זה הסימן ששבת בפתח.

 

מה היית רוצה לראות בבית הכנסת שעדיין לא קיים

אני חוזר למה שכבר אמרתי, למצב בו כל אחד מעם ישראל ימצא את מקומו את בית הכנסת, כאשר אני מותח קווים מודגשים תחת המילים 'ימצא את מקומו'. גברים ונשים כאחד. יהודים עם כיפה לראשם, ויהודים עם כיפת השמים לראשם. הקב"ה מזמין את בניו בואו תיכנסו אלי הביתה. לבית הכנסת יש קונוטציה של בנים הבאים לאבא. בית הכנסת אינו מועדון חברים של גוף זה או אחר, אלא הוא מקום המתאים לכולם. לחזון הזה אני שואף, זו התפילה שלי, שבבית הכנסת ירגישו כולם בבית.