שלום לאורי שור, דובר רשות המים במדינת ישראל, ותודה על הסכמתך להתראיין למגאזין 'מעט בית מקדש'.

 

ש. שאלת 'תאגידי המים' החדשים, עולה שוב ושוב לכותרות. מה משמעותם של ה'תאגידים' החדשים?

ת. מדינת ישראל עשתה שתי רפורמות גדולות חשובות הן למשק המים, והן לאזרחים. הבעייה, שהם נעשו במקביל דבר שמאפשר לבעלי אינטרס ליצור קצת בלגן והרבה דיס אינפורמציה.

 

הרפורמה הראשונה היא במחיר המים, בתעריפים. מדינת ישראל החליטה בחקיקה, שהתעריף של המים, וביוב, חייבים לשקף את העלות שלהם כלומר אין יותר סבסוד על המים. עד אותה רפורמה, המים לא שיקפו את העלות האמיתית, וזה יצר בעייה חמורה ועיכב את האפשרות לפתח את משק המים. דוגמא: כאשר צריך היה להקים מתקן התפלה כדי להגביר את היצע המים, או להזמין מכשיר לתקן שפכים, צינורות וכו', בכל הנוגע לעלות, היתה צריכה רשות המים להופיע בפני הממשלה ופשוט לבקש כסף. אלא שמסביב לשולחן הממשלה יושבים גורמים רבים וכל אחד צריך מ'עוגת הכסף' נתח לכיוון שלו. שר הביטחון רוצה לפתור את בעיית איראן והמלחמה בסוריה, שר הבריאות מדבר על שפעת, ושפעת העופות בחורף וכו', שר החקלאות מדבר על אמצעים למיגור הארבה, וכן הלאה. כולם אגב, צודקים. רק שלרשות המים לא נותר מאום. בשעה שהממשלה החליטה על רפורמה, שהתעריף משקף את העלות, ענין המים לא מתנהל סביב שולחן הממשלה, וכל הוצאה, תיקון, או משאב להתייעלות מערך המים מבוצע ולא נדחה. אין פה ענין של רווחים. רק מה? הדבר, מטבע הדברים, גרם שהתעריפים עלו ב 2010 עד היום ב- 40 אחוז שהרי הממשלה לא מממנת את זה. אנחנו משלמים את הערך האמיתי של המים שמגיעים הביתה. זו הרפורמה הראשונה.

 

רפורמה שניה, משק המים העירוני עד לרפורמה התנהל ברשויות המקומיות. ראש העיר הוא שניהל את עניני המים והביוב. אני לא רוצה להכליל ולומר שכולם התנהלו לא נכון, אבל הרוב בהחלט אכן התנהל כך. אסביר את הרציונל: אם ראש העיר נדרש לפתוח רחוב ראשי כדי לפתוח את הצנרת מלמטה, הוא מודע לכך שכולם סובלים. בתי עסק שבאזור, הודיירים בשכונה, רעש, לכלוך, פקקי תנועה וכו'. ואחרי שמונה חדשים הכביש חוזר לקדמותו, וראש העיר קבר שם 8 מיליון שקל. מה יצא לו מזה? אף אדם מאותו אזור לא יצביע לו בבחירות הקרובות. את ההשקעה שלו לא רואים היא בתוך האדמה. הוא מעדיף להקים שם פארק או היכל תרבות. פעמים רבות, במקום להשקיע כסף מתחת האדמה, העדיפו ראשי ערים, להשתמש לצרכים אחרים, לפעמים לצרכים חיוביים ולפעמים לפחות - כמו רכב חדש למקורב, מינוי חדש. הנה דוגמא אקטואלית. עיריית תל אביב שהיא עירייה ללא בעיות תקציב, נחשבת לעירייה חזקה. לפני שנתיים, היה פיצוץ באזור גשר ההלכה. מתברר שהצינור שקרס היה בן 56 שנים כאשר אורך החיים שלו 30 שנים. כלומר הוא היה צריך להיות מוחלף לפני 26 שנים, והעירייה הזו למרות חוזקה לא עשתה זאת. חשוב לציין כי מלבד החשש לפיצוץ, התושבים גם מקבלים חלודה. התחזוקה של צמרת המים והביוב היתה תחזוקת שבר. לכן מדינת ישראל החליטה על רפורמה, חדלים עם הענין הפוליטי, ותאגידים סגורים וא-פוליטיים מטפלים רק במים ובביוב. הם מפתחים את משק המים והביוב למען התושבים של האזור המוניציפאלי. אלו רפורמות מאד חשובות שתורמים למשק המים ולמדינה המון.

 

הבעייה נוצרה ששני הרפורמות הללו נעשו ביחד, ועל כן העיריות הפסידו הרבה כסף, שכן כל התגמולים של מים וביוב [שנוצלו לדברים אחרים], הלכו לצורכיהם האמיתיים של בעיות המים ולא לעיריות. זו הסיבה שכעת הם באים לציבור ואומרים המחיר עלה בגלל התאגידים.

 

ש. האם יש שינוי במדיניות חיובי המים לבתי הכנסת, או למוסדות חינוך תרבות וספורט, מאז עברו לתאגידים? מה השינויים?

ת. לגבי מוסדות הדת באשר הם, המחיר עלה לכולם. אין הנחה גורפת, יש הנחה למקווה למשל, ויש קריטריונים מאד ברורים לגבי מוסדות עירוניים. עם זאת המחיר לגביהם אחיד. אין יותר ופחות. כפי שאמרתי יש קריטריונים ברורים. אתן דוגמא: יבא יהודי טוב, יפתח בסלון ביתו בית כנסת, יציב שם ארון לספר תורה ויודיע על תפילות בביתו. לאחר מכן יופיע במשרדי התאגיד וידרוש הנחה בחשבון המים של ביתו, שהרי זה בית כנסת. זה לא עובד כך. דוגמא נוספת: לבתי מלון יש תעריף מסויים למחיר המים, אבל כלל זה אינו תקף לגבי כל צימר שמארח אנשים לחופשות. הדבר תלוי בקריטריונים קבועים כמו מספר החדרים, התקנת מכשירים חוסכי מים וכו'.

 

ש. למה יש הבדל בין רשויות בנושא זה? 

ת. זו טעות. אין כל הבדל בין הרשויות. מחיר המים אמור להיות זהה לצרכן. לצערינו למרות שיש חוק שכל הרשויות יעברו לניהול תאגידים, ורובם עברו, אך ישנם עדיין מספר רשויות לא גדול שעדין אין לו תאגיד, ואז לכאורה אתה יכול לחשוב שיש הבדל בין מחירי המים. בכל המקומות שיש תאגידים המחיר זהה. נקודה נוספת, פעם מחיר המים היה נבדל ממחיר הביוב, והיה מגיע בנפרד, כעת החשבון משותף.

 

ש. מדוע יש בתי כנסת שפתאום מקבלים חיובים רטרואקטיביים?

ת. כל דבר צריך לבדוק לגופו. אבל ככלל, כל צרכן, ולא משנה זהותו, לא שילם את חשבון המים שלו, הוא יצטרף לשלם אותו רטרו אקטיבית.

 

ש. האם לבית הכנסת יש דרכים לחסוך בחשבון המים על ידי הסבת מעמדו לעמותה וכדו'

ת. כאמור למוסדות עירוניים יש תעריף אחר. הדבר שאני ממליץ בחום לעשות הוא, להתנהל נכון ולמנוע בזבוז. זה חוסך הכי הרבה כסף והכי הרבה מים.

 

ש. תוכל לתת דוגמאות מעשיות?

ת. נתחיל בשירותים. זהו גורם הוצאת המים הגדול ביותר בבית הכנסת. כדאי שהשירותים שיהיו דו כמותיים, עם הכפתור [או הידית] הקטן והגדול – להורדת מיכל מלא וחצי מיכל. בנוסף, הייתי בודק אם יש נזילה בשירותים - היא הכי שכיחה בבית קל. איך עושים זאת? מניחים פיסת נייר טואלט על האסלה הפנימית כשהיא יבישה, ובודקים אם היא נרטבת. במידה שכן, יש נזילה. תיקון כזה פשוט מאד. יש להחליף את האטם ועלותו לא עולה על ארבעה שקלים. נזילה כזו יכולה לבזבז מאות ליטרים, במיוחד אם מדובר בבית כנסת גדול עם עשרות חדרי שירותים.

 

הכיורים שנוטלים בהם ידיים. לא מדובר בכמות גדולה של מים. אבל אם המתפלל ממלא את הכלי ומשאיר את הברז דולק, זה בזבוז משווע של מים. חשוב החינוך וחשובה המודעות. אתן דוגמא: כיום רוב הברזים אינם בעלי ידיות מסתובבות אלא הם 'ברזי פרח' העולים יורדים. כאשר ילד ניגש לברז הוא מרים אותו עד למעלה ומבזבז כמות עצומה של מים. אני ממליץ לסגור בברז הראשי [הממוקם תחת הכיור] כמה סיבובים, וכך אין זרימה מלאה.

 

מומלץ להתקין חסכמים, - אביזר חוסך במים. זה עולה גרושים. כשקונים מוצר כזה כדאי להקפיד שהוא יהיה מצוייד ב'תו הכחול', שזה אומר שהוא נבדק על ידי רשות המים ונמצא חוסך מים. חסכמים מונעים הרבה בזבוז. שוב זה ענין של מודעות ושימת לב. לפני שעוזבים את בית הכנסת צריך לבדוק אם יש נזילות בכלל. איך עושים זאת? סוגרים את כל הברזים בבית כנסת, ומסתכלים על המונה הראשי. אם הוא מסתובב אפילו לאט מאד יש נזילה וחשוב לאתר ולתקן אותה. בחיסכון מים, גם תורמים למדינה, גם מקיימים את המצווה של בל תשחית, ובסופו של דבר משלמים הרבה פחות.

 

ש. רצינו לשמוע את דעתך לגבי שעוני המים החדשים והשימוש בהם בשבת. מי אחראי לעניין הזה והאם יש הבדל בין רשות מקומית בעלת אופי דתי לרשות בעלת צביון אחר

ת. אתה מתייחס למד המים עם קריאה מרחוק ויש חשש הוא ישדר בשבת. היתרון הגדול של קריאה מרחוק, היא היכולת לאתר נזילות במיידי. עד לשימוש בהם היה מצב בו חשבון המים שהיה מגיע אחת לחודשיים עלול היה להכות בתדהמה את בעל החשבון. אם לצורך הענין יש לך נזילה בבית כנסת ואחר כך יש לך פיצוץ, ואתה לא מודע אליו, אתה תגלה אותו רק בחשבון הבא. בינתיים אתה צריך לשלם –מלבד החשבון המנופח- על אינסלטור, חודשים נוספים של מים וכו'. כעת בקריאה מרחוק, התאגיד מזהה צריכה חריגה, ומיידע טלפונית את בעל החשבון. הוא ניגש מיד לאיתור הבעייה וחוסך חודשים ארוכים של חשבון מים.

 

בענין השאלה ההלכתית. אני יודע שיש לא מעט אישורים הלכתיים למדי מים מסויימים. זה תלוי כמובן בחצרות השונות וברבנים מזרמים שונים. אני יכול לומר שזה מטופל ברמה של ראשי הדת.

 

תודה רבה