מודיעין עילית נחשבת לאחת הערים ה'חרדיות' ביותר בארץ. מודיעין עילית שקיבלה מעמד של עיר לפני שנים ספורות מאכלסת בתוכה עשרות אלפי תושבים דתיים – אולטרא אורטודוסים, וככזו מתאפיינת בריבוי של בתי כנסת ובתי מדרש. לאור נתונים מעניינים אלו שוחחנו עם הגברת חוה בראון ראש מחלקת מבני ציבור בעיר על בתי הכנסת במקום.

 

כמה בתי כנסת ובתי מדרש קיימים בעיר?

בעיר מתגוררים כ-60,000 תושבים. ישנם חמש שכונות במפוזרות ברחבי העיר: קרית ספר, המרכזית, אחוזת ברכפלד, נאות הפיסגה, גרין פארק, וחפציבה. בשכונות אלו פועלים  כ-120 בתי כנסת.

 

האם אתם מכירים בבתי הכנסת בעיר מודיעין עילית כמוסדות תרבות ולא רק כמוסדות דת?

תרבות זה מושג רחב. יש כאלו שרואים בבתי קולנוע או בתי תיאטרון מוסדות תרבות. אין ספק שאצלנו אנשים רואים בבתי כנסת מקום בו ניתן להתפלל ולהתעלות במובן הרוחני. בית הכנסת משמש גם כקהילה. אפשר לקרא לזה אולי תרבות. אם השאלה היא האם העירייה מתקצבת את בתי הכנסת כמו את מוסדות התרבות הרי שהתשובה שלילית. העירייה מקצה שטח על פי ההנחיות של משרד הפנים, ומסייעת בהתנהלות מול הגופים הממשלתיים. את בתי הכנסת בונים העמותות בכוחות עצמם. ערבי שירה, חזנות ומחול, מתוקצבים כן על ידינו והם שייכים אכן למחלקת תרבות.

 

מהו יחס האנשים לבתי הכנסת שלהם בעיר?

אני סבורה שאת השאלה הזו אתה צריך להפנות למתפללים בעצמם.. מבחינתינו כעיר דתית בתי הכנסת הם כמובן ערך עליון ולא רק מוסדות תרבות או מקום להתכנסות קהילתית וחברתית, אפרופו השאלה הקודמת.. .

 

האם קיימים בתי כנסת מפוארים במקום?

כן. בהחלט. ועם זאת חשוב לי להדגיש, 'מפואר' הוא ענין יחסי, מה שמפואר אצל האחד לא בהכרח מפואר אצל רעהו. אבל ללא ספק ביחס לרמת החיים של המתפללים שבביתם הפרטי רובם ככולם חיים בפשטות מדהימה – מודיעין עילית מאוכלסת ברובה באברכי כולל המסתפקים במועט – בתי הכנסת מפוארים בהחלט. כלומר הערך הפרופורציונאלי בין הכנסות התושבים לפאר בית הכנסת שלהם עולה בוודאי על רוב המקומות. יחד עם זאת אם תחפשו בתי כנסת מפוארים ברמה של בית הכנסת הגדול בירושלים או בתל אביב לא תמצאו אצלינו...

 

מה בעיקר מחפשים האנשים כאשר הם באים לבנות בית כנסת?

רובם ככולם רואים בו מקום תפילה. אצל חלק קטן מן התושבים משמש בית הכנסת גם כגיבוש של הקהילה כקהילה, אך גם אצלם ההתייחסות אינה כמו בקהלות בחו"ל בהם מרכז הוויתו של בית הכנסת הוא התכנסות קהילתית.

 

האם יש הבדלים בין העדות בענין?

שלילי בהחלט. כל בקשה שעומדת בקריטריונים מקבלת מענה. אין כל הבדל בין בתי תפילה אשכנזים לבתי תפילה ספרדים ושאר עדות.

 

האם אתם לא חשים שקיים אולי ריבוי מוגבר של בתי כנסת על חשבון גינות נוי או מוסדות ציבורים אחרים?

עיר חרדית מתאפיינת בריבוי בתי כנסת זהו הצורך הראשוני והבסיסי של הפרט והקהילה. זו עובדה וזו ההתנהלות החברתית בעיר. כדי לענות על הצורך האלמנטרי הזה חייבים להקים בתי כנסת רבים. אגב, גם במשרד השיכון בהנחיותיו להפרשות לשטחי ציבור בתכנון ערים, יש חלוקה ברורה והנחיות נפרדות לאזור תכנון חרדי או חילוני, כאשר באזורים דתיים יש הקצאה רחבה יותר לבתי כנסת מאשר באזורים שאינם דתיים.

 

האם הגבאים מקבלים אצלכם מהעיריה סיוע בצורת משכורת?

לא, הם אינם מקבלים.

 

האם יש גם בתי כנסת חסידיים בעירכם שנחשבת יותר לעיר 'ליטאית'?

בוודאי שיש. קיים ייצוג רחב של חסידויות שונות בעיר. אמנה חלק מהם: ויז'ניץ, ביאלא, בויאן, אלכסנדר, צאנז,  קרלין, ברסלב, בוהוש, חב"ד.

 

האם ריבוי בתי הכנסת יוצר חיכוך בין העדות השונות? כיצד אתם מתמודדים עם כך?

ברוך ה' במודיעין עילית אין מלכות אחת נוגעת בחברתה והכל נעשה בהבנה והסכמה. גם כאשר נתקלתי באי בהירויות בין קהילות/מניינים, הצלחנו להושיב את כולם מסביב לשולחן אחד ובאופן קונסטיטנטי הצדדים ליבנו ופתרו הכול לשביעות רצון כולם.

 

כיצד אתם מחליטים על הקצאת מקום לקהילה מסויימת?

ראשית כדאי לשים לב שבתי כנסת סמוכים למקום מגורי הקהילה. ציינתי שישנם בתי כנסת רבים בעיר. כמעט כולם נקבעים על פי קריטריון זה. ישנם קהילות רבות שנקראות על שם אזורם, למשל קהילת משך חכמה השוכנת ברחוב משך חכמה [ומכונה ברחוב על שם ראשי התיבות שלה - קמ"ח], או קהילת רבי עקיבא ברחוב רבי עקיבא ועוד. אגב, יש לכך אף ניקוד גבוה יותר בקריטריונים שעל פיהם אנו מאשרים או מקצים שטח.

 

האם כל מי שמעוניין לפתוח בית כנסת רשאי לעשות זאת או שיש קריטריונים ברורים לכך?

כפי שציינתי יש קריטריונים ברורים מאד לגבי הקצאה של כל שטח.

 

האם קיימים בתי כנסת בבתים ובמקלטים?

לא. אנו מקפידים על כך. ישנם מספיק בתי כנסת שעשויים לענות על דרישותיהם השונות של כל סוגי התושבים בעיר, כך שאין ל צורך להפעיל בתי כנסת במקלטים וכדומה.