לקראת הכנס, זימנו את עצמנו לשיחה מרתקת עם האיש שמלווה את בתי הכנסת עשרות שנים, כדי לשמוע ממנו על בתי כנסת בכלל, ועל  תכניותיו וחזונו בפרט.

 

אליעזר שפר שלום ותודה על הסכמתך להתראיין. מהו 'איחוד בתי הכנסת'?

איחוד בתי הכנסת העולמי הוקם לפני למעה מ- 40 שנה כארגון גג לבתי הכנסת בישאל על ידי יהודי יקר בשם ד" ר' משה יפה ז"ל, נשיא בית הכנסת הגדול בירושלים. לאחר שנים של פריחה, חדל בהדרגה  הארגון מפעילותו, עד שפסק לחלוטין. לפני חמש שנים יזמתי חדש את פתיחת העמותה, ואת חידוש פעילותה. איחוד בתי הכנסת פועלת בהכוונתה הישירה של הרבנות הראשית וזוכה לתמיכתם הבלתי מסוייגת של הרבנים הראשיים לישראל. בכל ענין, הן במובן ההלכתי והן זה הארגוני אנו מתייעצים ם הרבנים הראשיים לישראל.

 

מה הביא אותך לפתוח מחדש את הארגון ולרענן את מוסדות העמותה?

המטרה בהקמת העמותה מחדש הינה ברורה ומוצהרת: הקמת מרכזים רוחניים קהלתיים לכלל ישראל. למה אני מתכוון? בית הכנסת לטעמינו אינו רק מקום תפילה. בית כנסת הוא גם קהילה ומרכז המשרת את הקהל הרחב. יש אנשים רבים שלא הורגלו להשתתף בתפילה. לאנשים כאלו צריך להתאים את בית הכנסת כמקום שישמש אותם כמרחב רוחני ותרבותי. הדוגמא הטובה ביותר לקהילה מן הסוג הזה היא הקהילות בחו"ל. יהודים בחו"ל לא מופיעים בבית הכנסת רק לצורך תפילה או השלמת מנין, הם רואים במקום אתר לפעילות רוחנית ותרבותית. אנו שואפים להפעיל גם את בתי הכנסת בישראל במתכונת הזו. בינתיים מתוך 10000 בתי הכנסת הקיימים בארץ ישנם 800 בתי כנסת הפועלים במתכונת הזו. חשוב לזכור שלצערינו שני שלישיים מן האוכלוסיה הבוגרת בישראל לא מבקרים בבתי כנסת. הם לא הורגלו לכך, ואנו מבקשים להזמין אותם.

 

כיצד אתם, ב'איחוד בתי הכנסת' פועלים למען הגשמת מטרה זו?

אתן לך דוגמא מעניינת. הכנס הקודם שלנו עסק בהקמת בתי מדרש וכוללים לגימלאים. אנשים רבים שהגיעו לגיל הפנסיה בוחרים למלא את יומם או חלק ממנו בלימוד בתי הכסת במסגרת 'כוללים' ושיעורים מסודרים. זוהי תופעה מדהימה ומרתקת בהיקפה. אנו ב'איחוד בתי הכנסת' מעודדים מאד את התופעה הזו. זו דוגמא מצויינת לפתיחת בית הכנסת לקהילה.

 

באיזה סימן יעמוד הכנס השנה?

כפי שאמרתי מגמתו המרכזית של הכנס הוא הקמת מרכזים רוחניים קהלתיים לכלל ישראל. אנו רואים בגבאים, בחברי הועד וההנהלה,את היעד המרכזי בפעילותינו. אנו מתכננים לערך ימי עיון לגבאים, כנסים שנתיים ועוד. זו הסיבה שבמהלך הכנס, יוענקו 12 עיטורי כבוד לגבאים מצטיינים שהצליחו להפוך את בית הכנסת שלהם למקום אטרקטיבי  גם לקהל ה'לא טבעי' של בית הכנסת. 

 

האם תוכל להצביע לנו על רעיונות קונקרטיים לביצוע החזון הזה?

הרעיון המרכזי הוא לעשות את בית הכנת ל'מענין'. למשל, בחודש הקרוב נחוג את חג הט"ו בשבט. אפשר בקלות לארגן ארוע מעניין סביב הענין הזה. מסיבה של ברכות על מינים מענינים ונדירים, הרצאות סביב ענין הנטיעה וכו'. שמחת תורה ויום כיפור הם זמנים שכמעט כל יהודי מגיע לבית הכנסת. בצורה נכונה אפשר לגרום לכך שהם יחפצו לבקר עוד בבית הכנסת ולא רק בימים המיוחדים הללו. באופן אוטומטי, ברגע שאנשים יבואו לבית הכנסת גם אם לאו דווקא לצורך תפילה, גם התפילה עצמה תתחזק בהמשך, והמנינים יהיו מלאים יותר. 

 

מה עוד יכלול הכנס?

כאמור הכנס יעסוק בענין המרכזי הזה ואנו נציג מודלים של בתי כנסת שהצליחו להוות אתר רוחני לכלל ישראל. בנוסף נעסוק בבתי המדרש והכוללים הנפלאים שכבר הזכרתי, ולבסוף יוענקו עיטורים לשנים עשר הגבאים המצטיינים. מלבד זאת  יהיו כמובן גם תצוגות של אביזרים ותשמישי קדושה ושאר עזרים העשויים לסייע לגבאים. 

 

האם אתה חש נסיגה בפקידת האזרח הישראלי את בתי הכנסת?

לצערי הרב יש תסוגה גדולה בכל מה שנוגע לביקורים של היהודי הלא דתי בבתי הכנסת. ילדי בר מצווה עורכים פחות ופחות את טקס העלייה לתורה בבית הכנסת. גם שיעור רכישת זוג תפילין צנח באורח משמעותי. הזכרתי את העיטורים אותם נעניק לגבאים במסגרת הכנס. מדובר בגבאים שהצליחו להביא אל בית הכנסת שלהם ברי מצוות רבים, גם כאלו שלא בדיוק שייכים לקהלה או לבתי הכנסת בכלל.. חשוב לציין כי מדובר במשימה לא קלה לעתים אפילו בעייתית בהיבט ההלכתי והארגוני. משפחות רבות בוחרות לערוך את בר המצווה בבית הכנסת אך הם מגיעים לבית הכנסת עם מכוניתם בעיצומה של השבת. זו כמובן בעייה. לפעמים מגיעים לבית הכנסת 15 או 20 בני משפחה ולא תמיד מצליחים הגבאים, טכנית, לסדר להם מקומות ישיבה. בכל אופן, גבאי טוב יודע להתגבר על הבעיות ולגרום לילד ולמשפחתו המורחבת, לסבא, לסבתא, לדודים, להרגיש בנח בבית הכנסת, ולבקר בו שוב.

  

האם אה מודע לכך שבחלק גדול מבתי הכנסת אין נגישות לנכים?

זו בעייה מוכרת. לצערי הרב. כיום, בבניה החדשה יש חוק המחייב את הקבלן לדאוג לנגישות, אך בבתי הכנסת הישנים אופציה זו עדיין לא קיימת. בראש השנה האחרון ארגנו פנייה באמצעות הרבנים הראשיים לישראל להנגיש את בתי הכנסת לנכים. בעקבות הקריאה נענו 11 בתי כנסת לאתגר ועיצבו את בית הכנסת כך שישרת גם את האדם המוגבל. היענותם של בתי כנסת אלו, גםאם אינם רבים, משמחת ויש בה ערך סמלי חשוב. חשוב לציין כי לא תמיד מדובר בענין של מה בכך, השטח הנדרש לעגלת נכה, גדול באופן משמעותי מהשטח הנדרש לאדם רגיל. עם זאת, על אף שהמצב עדיין לא אידיאלי אני מרגיש שחלה תזוזה בענין אלמנטרי זה של 'רגישות לנגישות'.