הרב שגרם למיליוני יהודים בעולם לשמור שבת אחת

הרב וורן גולדשטיין [43] הוא הרב הראשי לדרום אפריקה החל משנת 2005. מלבד פעילותו הרבה וספריו התורניים באנגלית ובעברית, התפרסם הרב ברחבי העולם כאשר הוביל את 'פרוייקט השבת' העולמי במסגרתו שמרו מיליוני יהודים שבת [פרשת נח] אחת בשנה. נדברנו עם הרב לשיחה אודות המיזם המרתק, אך גם סביב ארועי הדמים האחרונים בבית הכנסת בהר-נוף.

מהי התייחסותו של הרב לפיגוע האחרון שהיה בבית הכנסת בירושלים?

אין לי מילים לזה. הכאב, החושך, נורא ואיום. אין לי מילים של חכמה לומר, מלבד זאת שאנו רואים עוד הפעם שבעקבות דברים כאלו יש אחדות בעם ישראל. בכל תפוצות העולם. ראינו את זה גם כאשר שלשת הנערים נחטפו ונרצחו, וגם במשך המלחמה עם עזה

אנחנו רואים שיש באופן טבעי כח גדול של אחדות בעם ישראל, בכל תפוצות העולם. מה שכל כך עצוב הוא שאנו מוצאים את האחדות הזו רק במצב של משבר וכאב. הרעיון המרכזי של בית כנסת זה ליצור אחדות של הקהילה, ובית כנסת צריך למצא מקום שמאחד את כל היהודים. לא לחפש: חרדי, חילוני, אלא יהודי. אנו צריכים ליצור זהות חדשה של 'להיות יהודי', קודם כל יהודי, ורק אחר כך לבחון את ההיבט הקבוצתי.

עשינו את זה גם בפרוייקט השבת. המטרה היתה: קודם כל אחדות. זו היתה הזדמנות, ולכן אנשים נמשכו לזה, שכן זו היתה הזדמנות ליצר אחדות בעם ישראל. לא אחדות כפויה מחמת שנאה של אויבינו או כאב, אלא אחדות של אהבה המגיעה מבפנים. כאמור, זה הרעיון המרכזי של בית כנסת ושל שבת. אם אנו רואים במצב נורא כזה את האחדות ואת כוחה הרב, אנו מבינים שיש צימאון גדול בעולם היהודי. יש את כל הפירודים והמחלוקות בינינו, אבל יש גם צימאון, ואנו צריכים לייצר דרכים למצא את האחדות הזו לא רק במצב של משבר.

האם אתם חשים אנטישמיות בדרום אפריקה סביב בתי הכנסת?

כן, בכל תפוצות העולם הדבר הזה קיים. הסיבה לכך פשוטה, בית כנסת בכל מקום הוא סמל, סמל של עם ישראל, ולכן השונאים שלנו מבקשים לתקוף את הסמל של עם ישראל.

יש לכם שומרים בבית הכנסת?

כן, בכל בתי כנסת שלנו. בתקופת הימים נוראים השמירה רק הוגברה, סגרו כמה מהרחובות, והמשטרה עזרה גם כן. ככלל, דרא"פ איננה אירופה האנטישמית, אבל בכל בית כנסת בכל העולם קיימת האפשרות שחס ושלום שונאי ישראל המחפשים מקומות כדי לתקוף יבחרו במוסד הזה שכן הוא כאמור מהווה סמל של עם ישראל.

האם אתם חוששים ביומיום?

לא כל כך, אנשים באים לבית כנסת. הרבה אנשים באים. מה שמיוחד בדרא"פ [וזה מחייב גם אתכם – איילת השחר] שלא רק הדתיים והמסורתיים מגיעים, אלא גם חילונים. אנשים לא מפחדים להגיע בגלל האנטישמיות. יש שומרים וצריך לנהוג בזהירות כל הזמן. אינני יכול לומר שיש יהודים הנמנעים בגלל ארועי אנטישמיות להגיע לבית הכנסת.

הזווית האישית: בית כנסת

מה תפקידו של בית הכנסת בעיני הרב

בית כנסת צריך להיות בשביל כל עם ישראל. כל יהודי צריך להרגיש בבית, כמו המוטו של 'אל על' הכי בבית שבעולם. זה צריך להיות הלוגו, המסר. יהיה חבל מאד, אם יש יהודי החושב שבית הכנסת אינו מקום בשבילו 'זה רק בשביל הדתיים, רק בשביל החרדים, רק בשביל הדתיים לאומיים'. בית הכנסת הוא גם מקום של חיבור לעם ישראל, וגם חיבור לאבינו שבשמים. מקום ליצור קשר עם הבורא עולם.

בית הכנסת זה מקום של התחברות בעולם של התנתקות. יש כוחות המפרידים בין אנשים ובין חברות, אך צריך שיהיה מקום של התחברות של כל אחד לשני ולבורא עולם. בית הכנסת הוא מקום של כח ושל רוחניות. לכל בן אדם צריך להיות בסיס רוחני ובית כנסת נותן את זה.

בית הכנסת מייצר קשר לא רק עם כל יהודי שבעולם אלא עם כל עם ישראל מימי קדם - כנסת ישראל.  זה לא רק יהודים של היום או לפני שנה אלא גם מימים עברו. כשוראים בית כנסת עתיק בארץ אנשים צריך לזכור שיהודים התפללו שם. זה המקום של עם ישראל זה המקום שלנו בעולם הזה.

יחד עם זאת צריך להבהיר. בית הכנסת הוא מחד גיסא זה חלק גדול מזהותה של היהדות, אבל מאידך גיסא זה לא כל היהדות. בית כנסת זה הבסיס כדי למצא קשר, להדריך, אבל אנחנו צריכים לזכור שלנו כיהודים יש מרחב תורני של קיום תורה ומצוות שאותם אנו צריכים לעשות ביום יום.

מהו בית הכנסת של ילדותך?

גדלתי בעיר פרטוריה – עיר הבירה של דרום אפריקה. הקהילה היהודית במקום יחסית קטנה לעומת המקומות האחרים. ישנם 75 אלף יהודים בדרא"פ, 50 אלף מתוכם מתגוררים ביוהנסבורג ו 17 אלף בקיפטאון. פרטוריה מאד קטנה. כשאני גדלתי שם היו בה אלפיים יהודים. מטבע הדברים בית הכנסת שם היה היחידי במקום והוא כלל את כל גווני היהדות: דתיים, דתיים לאומיים, חרדים, וחילונים. זה עשה עלי רושם גדול, זה היה מקום של אחדות.

מהו בית הכנסת שעשה עליך את הרושם הגדול ביותר?

אני רב ראשי, ויש לי המון בתי כנסת. כל אחד הוא מיוחד...

בא נאמר חוץ מדרום אפריקה שם כולם טובים..

קשה להגיד. אני חושב שכל בית כנסת יכול למדוד את עצמו באמצעות בדיקה האם המתפללים מרגישים שזה הבית שלהם - הבית שלהם מבחינת עם ישראל. כל אחד יכול למדוד את עצמו. קשה לדעת זאת מביקור ארעי בלבד.

מיזם ה'שבת העולמית'

פרוייקט השבת העולמית הוא תופעה כמעט סוריאליסטית. פרוייקט מקומי שהפך בתוך חדשים ספורים למיזם בינלאומי אליו היו שותפים מיליוני יהודים במאות אתרים ברחבי העולם, ששמרו בפעם הראשונה בחייהם – שבת כהלכתה..

איך התחיל רעיון 'השבת העולמית'?

האמת היא שדיברתי הרבה עם אשתי על כך שפה בדרום אפריקה, יש לקהילה זהות יהודית חזקה, אבל ענין השבת לא כל כך מושרש. חשבנו על זה הרבה, ובאחד הימים פגשתי פרופסור ישראלי חילוני מוכר בשם דן אריאלי, הפועל היום בארה"ב, שביקש להיפגש איתי כדי לשמוע את דעתה של היהדות על 'חכמת ההתנהגות'. פגשתי אותו בדרום אפריקה, והוא שאל אותי מה לדעתי המצווה הכי חשובה ביהדות? השבתי לו כי השבת. ניסיתי לדבר אתו על רעיונות כיצד לשוחח עם אנשים על המצווה החשובה הזו, והוא אמר שאולי אם אנשים ישמרו שבת למספר שבועות, יניע הדבר תהליך שיהיה ממושך יותר. כך הכל התחיל.

המעניין הוא, שכאן, בדרום אפריקה היו הרבה שאמרו: זה לא יצליח. איך אנשים שלא שמרו שבת בחיים שלהם יצליחו לעבור כך שבת שלמה? אבל מתברר שיש בנו כח טבעי חזק, והוא יכול להכל. גם אחר כך כשעשינו את זה בינלאומי, גלובלי, נותרנו משתאים מול הכח הטבעי הזה. מסתבר שבחיים המודרנים יש צימאון להיות ביחד עם המשפחה, צימאון לשרשים רוחניים. מתברר שלא צריך לדחוף את האנשים, זה כאילו טבעי, וזו הסיבה שזה הפך במהירות לתנועה עממית.

אני חושב שבפריויקט שבת העובדה שזה היה לתנועה עממית הוא חשוב במיוחד. במקום שזה יגיע מלמעלה למטה, מהקדקודים לעם שבשדות, זה הגיע מלמטה למעלה, מהבסיס אל כל שכבות העם. זוהי בסיסה של היהדות.

הפרוייקט הצליח באופן יוצא דופן. 461 ערים בעולם פעלו למען השבת הזו במלמעלה מ-64 ארצות. הפצנו לפני כשמונה חדשים, לאחר חג הפורים. את הוידאו המספר על התכנית, ובתוך זמן קצר היה הפרוייקט לתנועה עממית גלובלית, לכח ענק שקשה לתיאור.

האם תיארת לעצמך את התוצאות של הפרוייקט?

אני אמנם אופטימיסט מטבעי, אבל לא תיארתי לעצמי שיהיה כזה. הנה כמה נתונים לדוגמא: בארגנטינה – בואנוס איירס, התקיים טקס של הבדלה ל- 13 אלף איש. במלבורן שבאוסטרליה התקיים טקס דומה ל- 10 אלף איש. כך גם בסאן דיגו, בצ'ילי, בפריס, בארה"ב בכל מיני מוקומות דטרויט, דאלאס, אטלנטה, וכו'. זמן קצר לפני שהפרויקט יצא לדרך פתחנו דף פייסבוק, ובתוך שבועות ספורים הוא קיבל יותר מ-30 אלף לייקים.

אנשים חילונים אמרו לנו: 'זה כיף'. הם נהנו מזה, יש בזה יופי של מתנה, ואנשים מרגישים את זה, ולכן זה כל כך הצליח.

כיצד משפיעה שמירת שבת אחת על חיי היהדות בכלל?

פרוייקט מן הסוג הזה, מכניס את הרעיון של שבת למרכז חיי העולם היהודי, ומזה מגיעים הרבה תוצאות. אנשים חושבים על כל העניין היהודי בצורה אחרת לגמרי.

אני מאמין שדווקא בארץ צריכים ליצור דרך חדשה בזהות היהודית. יש לא מעט פירודים ומחלוקות בארץ, ואני מצאתי שאנשים מחפשים דרך חדשה ביחסים בין עם ישראל ליהדות. דרך של דרכי נעם, ודרך של אחדות בעם ישראל. שבת יכולה ליצור רוח חדשה בארץ וליצור זהות יהודית חדשה, במקום כל הפירודים והפוליטיקה של העבר. לשבת יש את היכולת לייצר התחברות לשורשים יהודים.

על מה יכולה השבת להשפיע למשל?

שמירת שבת נוגעת לעצם הזהות של היהודי. כאשר יהודי רואה ששבת היא דבר חשוב הוא מפתח קשר ליהדות באופן חיובי. השבת מאחדת. הענין של אחדות מאד עמוק בגנום של העם היהודי. כולנו זקוקים לה, גם הדתיים וגם החילוניים. השבת הכוללת את האווירה המשפחתית באהבה ונעימות, עשויה לתרום לאלמנט החשוב הזה של האחדות.

האם יש לכם תכניות לשבת נוספת?

בוודאי. אנחנו קבענו בשנה הבאה בפרשת לך לך. 24 באוקטובר 2015. אנו כבר מתחילים לעבוד על כך וליצור קשר עם האנשים בכל תפוצות העולם.

כיצד יש לרב עברית טובה כל כך?

למדתי עברית בבית ספר, אבל צריך לזכור שכדי ללמוד תורה צריך לדעת עברית, אי אפשר ללמוד בלי לדעת את השפה. אני גם מבקר בארץ, והוריה של אשתי מתגוררים ברעננה.