השאלון, עם הרב קובי לוי

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: ראיונות

פורסם בשלישי, 29 יולי 2014 15:42

נכתב על ידי אליעזר היון

מהו בית הכנסת בשבילך?

זה הוא המקום שאני הכי אוהב להיות בו. אני משתדל להות בו כמה שיותר בשעות היום. זה לא רק בית כנסת, הוא גם כולל אברכים כולל ערב, חוג לילדים, שיעור נשים. אני לא מתייחס אליו כאל מוסד ממוסגר של שלש תפילות ביום. יש לי שלשה כוללים בעיר נתניה, רוב שעות היום לומדים שם תורה, שכן בית כנסת בשבילי צריך להיות שוקק חים. מקום שיש בו זרימה של תורה, של ילדים, שיעורי ערב, נערים בלילה, הוא צריך לחיות.

אם יש בו קורי עכביש ויש בו כולי האי ואולי למנחה וערבית, אז זה מבנה יפה שמתפללים בו מנחה ערבית, אבל זה לא ממלא את ייעודו בעיני. פעם בזמן הגמרא בית הכנסת ובית מדרש היו שני מוסדות נפרדים. מקום לימוד ומקום תפילה. היום הכל ביחד.

אני אספר לך משהו: אני הרב אצלינו בבית כנסת ויש לי ריב קבוע עם הגבאי שלי כשנשבר חלון או כיסא בבית הכנסת או נקרע חבל התריס וכו' הגבאי כועס וזה מאד מפריע לו, ואני אומר לו: שי מקום אחד שבו החלון לא נשבר וחבל התריס לא נקרע - בבית קברות.

האם לבית הכנסת תפקידים נוספים בעיניך מלבד ייעודו כבית תפילה?

אני אינני אוחז מגבאים ורבנים שממדרים את בית הכנסת והופכים אותו לסוג של ספרייה אוניברסיטאית. תן לאנשים לחיות בבית הכנסת זו הגישה שלי.

בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?

הייתי בעל תשובה צעיר והייתי מגיע לבית כנסת קטן בשוק העירוני בנתניה של האדמו"ר מזלוטשוב. האדמו"ר הוא דמות מאד מפורסמת בנתניה ובכלל בארץ, הוא היה הלוחם הראשי נגד הטלויזיה בזמנו. הוא חי גם היום, וגילו מעל לתשעים.

מכל מקום הייתי מגיע עם וספה, בעל תשובה צעיר, ושם הייתי פוגש בעלי בתים פשוטים. הרבנים מנישואיו הראשונים של האדמו"ר היתה מגישה בכל בוקר אחרי התפילה, פרוסות לחם לבן, ביצה קשה, ולבן. זהו. זה מה שהיתה מגישה. איזה תענוג זה היה, אני חייב להגיד לך זה טעם של פעם טעם של שטיטל, אין דברים כאלה היום. רוחות השוק העירוני היו נכנסים פנימה. כשהיו צריכים מסמרים היו לוקחים אותם מהספסלים הישנים... אגב, בית הכנסת עדיין פעיל היום, הבן של הרב מפעיל אותו.

בית הכנסת של ילדותך?

היה בית כנסת מאד קטן במושב בית הלוי באזור עמק חפר. חברי המושב היו עולי בולגריה וטורקיה. הם לא היו דתיים. המושב נקרא אגב, על שם רבי יהודה הלוי - דמות של אחד המשוררים הדגולים ביותר בהיסטוריה היהודית.

המושב לא היה דתי אבל היה בית כנסת קטן. אני זוכר את עצמי ילד קטן והרב או הגבאי היה בונה סוכה והיינו כילדים יושבים בה. גם בפורים נהנים מן המגילה. היו אלו מבזקים של יהדות. כמעט ולא מורגשים אך לא היינו מופקעים מ'בית כנסת'.

אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם

יש בית כנסת ויזניץ בנתניה. האדמור נפטר והגבאי היה דואג בכל תוקף שכשהתפילה היתה נגמרת היה פורס פרוסות עוגה דקות ומוזג כוסיות קטנות של ליקר דובדבנים ליקר בננות, והיה מאד אפכת לו שיברכו כולם. זה היה סוג של הווי מאד חביב. הוא יהודי פשוט שנהנה שאנשים מתפללים טועמים ומברכים. אני זוכר את הטעם החמוץ מתוק של הליקר, הייתי יוצא עולה על הווספה וחוזר לבית הכנסת לטעום עוד קצת מהליקר.

האם היית משנה משהו בבית הכנסת?

אם הייתי יכול לעשות קמפיין לאומי של שמירת השקט בבית הכנסת זה מה שהייתי עושה. חסל סדר דיבורים יש בתי כנסת, ואני אומר את זה בצער שהדבר פרוץ עד כדי מכאוב, ואי אפשר לדבר על זה. יש אפילו מקומות שמסתכלים על זה בציניות במקומות מסויימים. אילו הייתי יכול הייתי משנה את היחס הלאומי שלנו לתופעה הזו. הייתי במקומות שאף אחד לא מקשיב לבעל קורא...

כשהייתי צעיר הייתי מתעצבן וכועס ומדבר עם הרב וכו' אבל זה עבר לי עם השנים, התקלקלתי... בפרעות ת"ח ות"ט בהם נהרגו רבבות יהודים על ידי חמילניציקי והתוספות יום טוב אמר שנגלה לו כי היה זה בגלל שמדברים בבתי הכנסת. התוספות יום טוב חיבר גם כידוע ברכה מיוחדת למי ששומר את פיו ולשונו מלדבר בשעת התפילה.

ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?

אנחנו מנגנים את 'אז ישיר' או בלחן המרוקאי, או בלחן הטריפוליטאי, וזה נותן הוד קדומים. אתה מרגיש שהים נפתח.

שאלון קצר [תשובה במשפט]

ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת?

הייתי שמח לשבת ליד רבי חיים מבריסק, להתבסם מהחכמה שלו מהפלפול שלו.

ארק או הערינג?

אנחנו שותים ארק בוודאי, אחרי הקידוש.

איזה עלון שבת לא תפספס?

אני קורא אותם במוצאי שבת כשמגיעים לידי. יש עלון בשם 'פנינים' יוצא מן הכלל. אינני זוכר את שמו של הרב המחבר. הוא מלקט כל מיני פירושים חסידים למדניים, מדהים.

סליחות ספרדי או אשכנזי?

ספרדי.