השאלון, עם הרב שלמה רענן

שלום לרב שלמה רענן יושב ראש עמותת איילת השחר ותודה על הסכמתך להתראיין לגליון 'מעט בית מקדש'.

מהו בית הכנסת בשבילך?

בית הכנסת הוא המקום בו הלב נפתח. זה מקום שאתה מוכן לקבל לחשוב ממך והלאה, זה מקום ש'האני' תופס פחות דומיננטי אצלך. כשאתה בא לבית הכנסת, אתה מבין שאתה זקוק לשני, שאתה לא יכול לבד. בהיבט הזה אין הכוונה רק לחבר בשר ודם, אלא אתה גם זקוק לאלוקים - אתה זקוק למשהו. בבית הכנסת אדם לא חושב על עצמו המחשבות שלו הם ממנו והלאה. הוא חושב על הצורך להתקרב לאלוקים, הוא חושב על המפגש שלו עם האחרים, למעשה הוא יוצא מרשות היחיד שלו - וזו הפעם היחידה שהוא יוצא מרשות היחיד שלו – אל רשות משותפת. האדם משחק פחות עם עצמו בבית הכנסת.

 

האם לבית הכנסת תפקידים נוספים בעיניך מלבד ייעודו כבית תפילה?

בית הכנסת זה ביטול היש, נקודה. משעה שהנחנו שהמקום הזה הוא המפעל לביטול העצמי, ממילא יש מקום גם לאחר, ויש מקום גם לכולם. הקוצקר אומר: 'איפה האלוקים נמצא? איפה שנותנים לו להיכנס'. תמיד יש לנו חומות מסביב כשאתה מגיע לבית כנסת החומות הללו מתפרקים, שכן אתה לא נלחם על שלך, אתה נפתח גם לזולת.

בבית הכנסת אמירות כמו 'אש לא יכנס לטריטוריה שלי' מאבדות ממשמעותן. מאחר שבליהשני בבית הכנסת אתה לא קיים, נוצר ביטול ה'אני' עליו דיברתי. זו הסיבה שבית הכנסת יכול להיות מקום גם של כינוס חברתי. ה'אני' לא עומד בראש סדר העדיפויות, אלא ה'אנחנו'.

 

בית הכנסת שעשה עליך רושם מיוחד?

אני זוכר היטיב את תפילת יום כיפור בקיבוץ גבע שקיימנו עם פעילים מהארגון 'איילת השחר'. הוא אמנם לא ידוע, אך כשראיתי את האנשים שם המתפללים מכל הלב הבנתי מה אמר דוד המלך 'ואני תפילה', שהוא כל כולו מתפלל. היהודי שהתפלל אתנו אף פעם לא ראה מישהו אחר מתפלל, הוא לא מחקה כלום, הוא לא שומר על מנהג ישן, הוא עומד כל כולו לפני האלוקים.

 

בית הכנסת של ילדותך?

מנין הצדיקים או מנין האיסיים, כך קראו להם. מדוע? כי הם היו מתחילים בשבע, הם היו מאד דתיים וזה הזכיר את כת האיסיים הפרושים עוד מימי בית שני. אני התגוררתי בנווה שאנן בחיפה.

 

אישיות או דמות ייחודית שהשאירה בך רושם

הגבאי בבית הכנסת הספרדי מגדל דוד במודיעין, שמו יעיש. האישיות שלו הותירה בי רושם בעיקר בגלל הכבוד שלו הכל כך טבעי לבית הכנסת. אני זוכר שפעם אחת פגשתי אותו כשהוא לא לבוש בבגדי שבת והוא לא הסכים להיכנס לבית הכנסת, הוא הסביר, כי זה לא כבודו של המקום הקדוש שהוא ייכנס אליו בסתם בגדים של חול. הכולל שלנו, של ארגון איילת השחר, פועל בבית הכנסת שם כבר 12 שנים, וכל פעם גיליתי באיש היקר הזה עוד נדבך. יש בו תמימות יהודית. נסו לחשוב על כך, כאשר הוא לא עטה את בגדי השבת הוא לא נכנס לבית הכנסת שכן מבחינתו הוא הגיע לבית אלוקים.

האם היית משנה משהו בבית הכנסת?

הייתי משלב יותר את הנערים בתפילה. התפללתי בבית הכנסת 'ספרא' בברזיל, וראיתי שם שבתפילה בברכות קריאת שמע מעלים את הילדים והם קוראים את קריאת שמע בקול. זה דבר חשוב. אני סבור שהייתי נותן דגש יותר למעורבות של הילדים בתפילה, מחבר אותם יותר ונותן להם תחושה שזה המקום שלהם כבר מגיל צעיר.

 

ניגון או זמירה מיוחדת בבית הכנסת?

בתפילת יום הכיפורים נוגע לליבי מאד קטע התפילה 'ועל ידי עבדיך' של החזן המנוח זבולון קווארטין.

 

מה מניע אותך להקים ולהיות מעורב בבתי כנסת?

פועמת בי ההכרה שזה הדבר היסודי ביותר הקיים ביהדות. הדבר הראשוני והבסיסי ביותר. בית כנסת זה הפלטפורמה של כל ה'אידישקייט' והוא נותן את האפשרות לשאר.

אני יכול לומר לך כי כל ה- 13 עיקרים של היהדות קיימים בסופו של דבר בבית הכנסת, ממציאות הבורא שהיא כמובן חלק אינטגרלי מבית הכנסת והתפילה ועד אני מאמין בתחיית המתים. איך מתקיימת תחיית המתים בבית הכנסת? ובכן, יש לא מעט יהודים שקמים לתחייה כאשר הם מגיעים לבית הכנסת. זה המקום היחידי שמישהו מתעניין בשלומם, זה הבית היחידי שלהם. אנשים ערירים גלמודים ומסוכסכים עם עצמם מוצאים בבית הכנסת איזשהו פתח של תקווה, איזשהו מקום.

אני מאמין שקהילה לא יכולה להתפתח ללא בית כנסת. לא סתם אחרי חטא העגל הדבר הכי פשוט והכי מתבקש היה בית כנסת – כלומר המשכן. אחרי שהתורה ניתנת מהשמים, צריך לחבר אותה לארץ, והמשכן, ובימינו הבית הכנסת, הם האלו המחברים בין אותו מקום גבוה בשמים, לארץ שלנו בה אנו חיים

 

שאלון קצר

ליד מי היית רוצה לשבת בבית הכנסת?

ליד אשתי אם היה אפשר [כי כל שאר הזמן אני לא רואה אותה].

 

ארק או הערינג?

וויסקי

 

איזה עלון שבת לא תפספס?

הדף הלבן

 

סליחות ספרדי או אשכנזי?

אשכנזי