בית הכנסת – הסיפור

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: בית הכנסת - מדור עיוני

פורסם בראשון, 31 יולי 2011 13:31

נכתב על ידי מערכת מעט בית מקדש

קוראים יקרים במהלך הגליונות הבאים אנו פותחים בפרוייקט 'סיפור בית הכנסת' לאור המקורות. במסגרת סדרה זו ננסה לבחון שורה של סוגיות הסובבות סביב מוסד בית הכנסת, משאלת כינונו של 'בית מקדש מעט' בפרספקטיבה היסטורית ועד למבנה בית הכנסת, הארכיטקטורה המיוחדת, חלקיו, אביזרים, מכשירים בבית הכנסת, ותפקידים ואנשי מפתח. 

הסדרה נערכה על ידי צוות האתר והיא מוגשת לפניכם להנאתכם.  

פרק 1.  ההיסטוריה של בית הכנסת   

ממתי קיימים בתי כנסת בעם ישראל? ראשית יש לציין כי תשובה ברורה על שאלה זו עדיין לא קיימת. יש טענה כי מראשית ימי האומה קיימים היו מקומות שבהם היו מתכנסים יהודים כדי לקרא בתורה ולהתפלל. סמך לטענה זו אפשר למצא אולי בדברי רב אחאי גאון שכתב כי "חייבים בית ישראל להתפלל במקום המיוחד לתפילה, כמו שמצאנו ביעקב שהתפלל בבית המקדש במקום המיוחד לתפילה, שכתוב "ויפגע במקום"¹. אפשר גם להזכיר את דברי הנביא ירמיה על 'בית העם' כשהכוונה בפשטות היא לבית הכנסת² כפי שמצויין בגמ' במסכת שבת ³. טענה נוספת מצביעה על העובדה כי כי מצוות קריאת התורה בציבור היתה קיימת עוד מזמן משה וכפי שאמרו חז"ל "משה תיקן להם לישראל שיהיו קוראים בתורה ברבים בשבת ובשני וחמישי". היכן היתה קריאה זו? מסתבר כי היא נערכה בבית מסויים שגם אם עדיין לא כונה בשם המוכר בית כנסת מילא על כל פנים את הפונקציות שלו⁴

מאידך ברמב"ם מובאים דברי הגמרא כי דניאל היה מתפלל בעליית ביתו אל מול חלונות שהיו פתוחים כנגד ירושלים. אילו היו אז בתי כנסיות, סביר להניח כי דניאל היה מתפלל בבית כנסת ולא מול חלונות ביתו. דניאל כידוע חי בין חורבן בית ראשון לבנין בית שני⁵. 

בימי הבית השני [518 לפנה"ס ועד לשנת 70 לספירה] על כל פנים, יש עדויות די מוצקות כי קיימים היו בתי כנסת ששימשו בעיקר לתפילה בציבור הן בארץ ישראל והן מחוצה לה. הגמרא במסכת שבת שהזכרנו מציינת את קיומו של בית כנסת. גם במסכת מגילה דורשים חז"ל את דברי הנביא יחזקאל " ואהי להם למקדש מעט" אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ⁶. 

בתלמוד הירושלמי מסופר כי עוד לפני חורבן הבית השני היו בירושלים 480 בתי כנסת. המקורות הללו מוכיחים כי בתקופת בית שני היו כבר בתי כנסת.

גם בכתביהם של פילון מאלכסנדריה, ויוסף בן מתתיהו שחיו בתקופה זו, אנו רואים עדויות לבתי כנסת שפעלו בתקופה זו ⁷. 

מאידך, המקורות המלמדים על התכנסויות ישראל בימי הבית השני אינם מלמדים שהתכנסו לצורך תפילה דווקא אלא לשם קריאה בתורה או לשם דיונים ציבוריים. גם הממצאים הארכיאולוגיים של חדרים גדולים או אולמות רחבים מימי הבית השני מלמדים שיהודים נהגו להתכנס שם, ושהתכנסויות אלה היו תכופות מספיק כדי להצדיק הקמת מבנה מיוחד למענן. ברם, המבנה עצמו אינו מעיד על טיב הפעילות בו בשעת הכינוס. 

ראוי לציין שהמשנה במסכת תענית, שהיא כמעט המקור היחיד המתאר התכנסות ציבורית לצורך תפילה [בזמן התענית] בתקופת התנאים מתארת את התכנסות העדה לא בתוך מבנה מקובל אלא ברחובה של עיר ⁸. אמנם במסכת מגילה בפרק השלישי מוזכר בית כנסת ומוזכרת ה'תיבה' שודאי שימשה רהיט לצורך פולחן התפילה.

מכל מקום התכנסות לצורך תפילה מוזכרת גם בגמרא במסכת יומא.שם  מצויין כי לבית הכנסת יש תפקיד משל עצמו ואין הוא בא רק כהשלמה לבית המקדש. ליד הר הבית למשל אנו מוצאים כי היה בית כנסת ששימש לתפילת הציבור. 

אפשר להניח בוודאות איפא, כי בימי בית שני בוודאי היו כבר בתי כנסת. באשר לתקופה קדומה יותר ניתן רק להניח אך אין על כך מקורות ברורים.

מה היו עושים בבתי כנסת בתקופה הזו מלבד תפילה? 

אפשר להצביע על כמה וכמה שימושים א]בית הכנסת שימש כמרכז לימוד לא רק לגדולים אלא גם לקטנים ולתינוקות של בית⁹.  ב] בימים קדומים כאשר נהגו לקדש חדשים על פי הראיה, נהגו לערוך סעודות חגיגיות בירושלים בציבור, לעדים שבאו והעידו על חידוש הלבנה. סעודות אלו נערכו בבית המדרש ¹⁰. ג] בתי כנסיות נוהגין בהם כבוד ואין נוהגין בהם קלות ראש, כגון שחוק והיתול ושיחה בטלה - שנו חז"ל, אך יחד עם זאת התירו לחשב בהן חשבונות של מצוה, כגון קופה של צדקה ופדיון שבויים וכיוצא בהן ¹¹. ד] עריכות חופה בבית הכנסת. בבית הכנסת היו עורכים חופות ושמחות נוספות ¹².