- אתם כאן:
- עמוד הבית
- על בית כנסת
- הסיפור
- שיחות בית כנסת עם ד"ר ראובן גפני: ביה"כ 'רבן יוחנן בן זכאי' חלק שני
שיחות בית כנסת עם ד"ר ראובן גפני: ביה"כ 'רבן יוחנן בן זכאי' חלק שני
- פרטים
- קטגוריה: בית הכנסת - מדור עיוני
- פורסם בחמישי, 09 יוני 2016 21:45
- נכתב על ידי אליעזר היון
ד"ר ראובן גפני [41] הוא חוקר הקהילה היהודית בירושלים ובתי הכנסת שבה. סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה במוסד יד יצחק בן צבי לחקר תולדות ארץ ישראל, ומרצה במכללה האקדמית כנרת.
כתבה עשירית בסדרת השיחות עם ד"ר גפני על בתי הכנסת.
בית הכנסת המרכזי לעדת האשכנזים בעיר העתיקה שבירושלים, היה כידוע 'החורבה' עליו שוחחנו בעבר, החסידי היה 'תפארת ישראל' – אם כי הוא היה פחות חשוב, והספרדי היה רבן יוחנן בן זכאי. אלא שלבית כנסת זה היה מעמד מיוחד, שכן הקהילה הרשמית היהודית היחידה בירושלים העתיקה היתה הקהילה הספרדית, וממילא בית הכנסת זה היה מרכזה.
זו הסיבה שבבית כנסת זה ערכו את ההכתרות של הראשונים לציון – טקס הנערך עד לימים אלו ממש [החל לפני כמאתיים שנה לערך]. גם פגישות עם השליטים העותמאנים נערכו שם, ואפילו קבלת הפנים לקיסר פרנץ יוזף בשנת 1867 נעשתה במקום זה.
בית כנסת זה אם כן, היה מעבר למקום תפילה. הוא היה המרכז הפורמלי של הקהילה הספרדית, שם ישב בית הדין הספרדי הגדול, כמו כן ליד בית הכנסת היו מוסדות ועד העדה הספרדית, וגם תלמוד התורה הספרדי.
בשנות ה-20 של המאה העשרים, קרה לו בדיוק מה שקרה לחורבה. בית הכנסת התרוקן, שכן עם ריבוי השכונות כבר לא היה בו אותו צורך כפי שהיה בעבר.
כדי להחזיר לרובע את צביונו, הרב הראשי והראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל בראשית שנות הארבעים, הקים מנהג שנקרא 'עלייה לציון', כשהוא מעודד אנשים לעלות שבוע בשנה – במשך השבוע של חנוכה לבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי ולבתי הכנסת הספרדים הסמוכים.
זה לא הפך לאתר לאומי כמו החורבה אמנם, אך גם בו היו אירועים חשובים ולאומיים כמו אסיפת הנבחרים [המוסד שהקדים את כנסת ישראל בשנות ה-20 וה-30].
לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור העיר העתיקה, החליטה העדה הספרדית לשקם את בית הכנסת הספרדי, והפכה אותו למשהו שהוא גם בית כנסת וגם סוג של מוזיאון של העדה הספרדית.
בית הכנסת מעצם היותו, מהווה זיכרון לעדה הספרדית. בית הכנסת שוקמו, ניתן לראות על כתלי בית הכנסת את השוני בין השנים. כעת גם נפתח שם מוזיאון עם תשמישי קדושה מתוך אוסף ועד העדה הספרדית.
המקום אמנם שימש גם כמוזיאון וגם כבית תפילה, אך היום, משמש בית הכנסת בעיקר כמוזיאון, שכן ספרדים לא צריכים בדווקא את בית הכנסת הזה. ניתן הלא להתפלל בכותל הסמוך...
יש שם מניינים היום בימות החול?
יש שם בעיקר בשבתות, מנין אחד או שנים. כל ארבעת הבתי כנסת לא פועלים בימות החול. לדעתי בית הכנסת אליהו הנביא, מתפללים בנוסח אשכנזי, ורבן יוחנן בן זכאי עדיין בנוסח ספרדי. באיסטנבולי, התפללה במשך תקופה ארוכה קהילה אנגלו-סכסית ספרדית.
כדאי לציין כי אין עימותים סביב בתי הכנסת הללו [כפי שאנו מכירים מבתי כנסת רבים אחרים לצערינו], שכן האתרים הללו שייכים לוועד העדה הספרדית ללא כל עוררין.
מה זה בדיוק הוועד הזה?
מדובר בגוף חזק שיש לו הרבה נכסים בירושלים. הוא תומך בהרבה פעילויות ציבוריות. מדובר בוועד היסטורי בן כמה מאות שנים, משרדיו המרכזיים נמצאים ברחוב הרב קוק. הוועד פועל גם היום, בצורה שונה אמנם ממה שפעל פעם, אך הוא עדיין קיים ופעיל.
מה אופיו הפוליטי של בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי?
קשה לומר. בית הכנסת הוא יותר מוזיאון מאשר בית כנסת. אופי המתפללים לא שייך לחתך מסויים בחברה – 'מי שבא בא'.
צריך לזכור שבשנות ה-70 הניחו שהרובע היהודי יאוכלס באוכלוסיה אזרחית-ישראלית, אך זה לא קרה. הרובע היום מאוכלס באנשים חרדים וביהודים אנגלו-סכסים. אוכלוסיה זו ברובה לא זקוקה לבית הכנסת הספרדי. גם מי שבא להתפלל במקום, הוא הרבה פעמים תייר שבא לשבות ברובע ולא תושב קבע. בית הכנסת אם כן משמש בעיקר כמוזיאון.