- אתם כאן:
- עמוד הבית
- על בית כנסת
- הסיפור
- שיחות בית כנסת עם ד"ר ראובן גפני: 'החורבה'
שיחות בית כנסת עם ד"ר ראובן גפני: 'החורבה'
- פרטים
- קטגוריה: בית הכנסת - מדור עיוני
- פורסם בשני, 14 מרס 2016 01:05
- נכתב על ידי ד"ר ראובן גפני
ד"ר ראובן גפני [41] הוא חוקר הקהילה היהודית בירושלים ובתי הכנסת שבה. סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה במוסד יד יצחק בן צבי לחקר תולדות ארץ ישראל, ומרצה במכללה האקדמית כנרת.
כתבה שביעית בסדרת השיחות עם ד"ר גפני על בתי הכנסת.
'החורבה' - חלק ראשון
בית כנסת החורבה הוא אחד מבתי הכנסת הידועים ביותר. הוא ידוע מאד, גם בגלל שסיפורו הוא בן כמה מאות שנים, אך גם בגלל המשמעות שהוא קיבל לאורך השנים.
כשאנחנו אומרים מאות שנים, רבים מאתנו נוטים חושבים שהסיפור של בית כנסת החורבה התחיל ב-1700, אז כידוע הגיע ארצה רבי יהודה החסיד ומאות תלמידיו [יש וויכוח כמה בדיוק הגיעו], ומכאן גם השם 'חורבת רבי יהודה החסיד'.
אולם זה לא נכון. רבי יהודה החסיד ותלמידיו רצו להקים מחדש את בית הכנסת בחצר האשכנזים, שלמעשה היה קיים מאז שנת 1425, ובמילים אחרות, הסיפור של החורבה היום הוא כמעט 600 שנים ולא שלש מאות ומשהו שנים כמו שרבים נוטים לחשוב.
זו הסיבה שכאשר אנו הוצאנו את הספר על החורבה קראנו לו "החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים" [2010, הוצאת יד בן צבי].
מי הקים אם כך את 'החורבה'?
מי שהקים את בית הכנסת היו העולים האשכנזים הראשונים. בירושלים היתה במאה ה-15 קהילה יהודית שהורכבה מספרדים, מוגרבים, צפון אפריקאים, מזרחיים, מסתערבים, וגם אשכנזים. והקהילה האשכנזית החזיקה את חצר האשכנזים סמוך לבית הכנסת החורבה. החצר הזו הכילה מספר בתים של אלמנות יתומים, עניי העדה, וכנראה איזשהו בית כנסת, שכן יש לנו הרבה עדויות כיצד התנהלו שם הדברים, כמו גם על החורבן שלו באמצע המאה ה-17.
רבי יהודה החסיד אם כן, לא הגיע כשלב ראשון, אלא כשלב מתקדם מאד בסאגה שהלכה והתפתחה סביב בית הכנסת.
זמן קצר לאחר שרבי יהודה החסיד הגיע לארץ, הוא נפטר לבית עולמו, והתלמידים שלו גורשו מירושלים יחד עם כל בני העדה האשכנזית. הגורם לגירוש היה, אי יכולתם לשלם את חובם לנושיהם, עד שהשלטון העותומאני גירש אותם מהעיר. חלק מן האשכנזים נטשו לחו"ל, אחרים לצפת, והיו גם כאלו שנטמעו בקהילה הספרדית. היה זה בשנות העשרים של המאה ה-18, ועם גירוש האשכנזים, נהרסה גם חצר החורבה עד היסוד.
מכאן ואילך היתה החורבה לסיפור של כמיהה לבניית המקום מחדש, וזו הסיבה ש'החורבה' אינו שם מקרי, כי אם 'מקום חרב' שסימל את 'חורבן' הקהילה האשכנזית בדיוק כמו - להבדיל, או שמא לא להבדיל - חורבן בית המקדש.
איך קראו למקום לפני שניתן השם 'החורבה'?
חצר האשכנזים, או 'דער השיכנז'.
מי נתן למקום את השם 'החורבה' לראשונה?
'החורבה' הוא מינוח שאנו מכירים המאה ה-18, אבל הוא הפך ל'בית כנסת החורבה' רק במאה ה-19.
היה זה כאשר הפרושים, תלמידי הגר"א, הגיעו לארץ. בתחילה הם השתכנו בצפת, ובהמשך הגיעו לירושלים.
עם הגיעם לירושלים אמרה הקבוצה: אם כבר הגענו, הבה ונקים מחדש את 'החורבה', מאחר שהדבר סימל עבורם את חזרתם לירושלים.
זו הסיבה ש'החורבה' אינו עוד בית כנסת, אלא מונומנט המסמל באופן משמעותי מאד את חזרתם של האשכנזים לירושלים.
