מיקום בית הכנסת, שיחה עם ד"ר ראובן גפני

שיחות בית כנסת עם ד"ר ראובן גפני: מחקר ומיקום בתי כנסת

ד"ר ראובן גפני [41] הוא חוקר הקהילה היהודית בירושלים ובתי הכנסת שבה. סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה במוסד יד יצחק בן צבי לחקר תולדות ארץ ישראל, ומרצה במכללה האקדמית כנרת.

כתבה שניה בסדרת השיחות עם ד"ר גפני על בתי הכנסת.

 

בשיחתנו הקודמת עסקנו במניע שגרם לך לפנות למחקר בתי הכנסת, תרחיב קצת על כך

אחד הדברים שהטרידו אותי מאד, היה כאשר התחלתי להיות מדריך סיורים בירושלים, ושמתי לב שהרבה מאד מדריכים לא מנצלים את בתי הכנסת כמקום ממנו ניתן להפיק תועלת לצורך הכרת האזור. 

פעמים רבות היו המדריכים מתייחסים לבית הכנסת כ'מובן מאליו'.

כך למשל שכונת ימין משה. שכונה המושכת אליה תיירים רבים שמבקשים להתרשם מהשכונה העתיקה מחוץ לחומות. לא שמעתי לצערי תיאורים על שני בתי הכנסת שבשכונה, למרות שהם הדבר היחיד שנשאר מהשכונה.

דוגמא נוספת: יצא ספר על שכונת רחביה. בספר מתוארים חייה של השכונה, אופיה, היסטוריה וכן הלאה. על בתי הכנסת שבה לא נאמרה ולו מילה. 

אינני חושב שזה באשמת החברה, אלא זה מגיע מהעדר תודעה. בשלב מסויים הגעתי ליד בן צבי, פרסמתי את ספרי הראשון, והתגובות חייבו אותי להמשיך במחקר.

 

כמה בתי כנסת חקרת?

זו שאלה טובה. יכולתי להמשיך עד אין קץ, ישנם 1400 בתי כנסת רק בירושלים. אני כתבתי על קרוב למאה.

בשלב מסויים במחקר, התחלתי לנסות ולנסח על פי כללים - איך חוקרים בתי כנסת.

יצרתי רשימה ארוכה שלפיה אני עובד עד היום.

אפתח באלמנט הראשון: המיקום הגיאוגרפי.

ליד מה ממוקם בית הכנסת? מה רצו האנשים להביע במיקום המסויים הזה?

 

מדוע זה חשוב?

למיקום יש חשיבות גדולה, הן בקירבת בית כנסת למקום מסויים, והן בהרחקתו ממנו, ואציין מספר דוגמאות. בית הכנסת 'ישורון' שבמרכז העיר ירושלים [נוסד בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ואחד המרכזיים שבירושלים]. בית כנסת זה נבנה סמוך ליד המוסדות הלאומיים שהקימה התנועה הציונית [הכוללים את ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, וקרן היסוד]. הסיבה: היה רצון שבית הכנסת 'ישורון' יהיה דה פקטו כחלק מהמוסדות הלאומיים.

כך גם בגדרה. מתברר שאחד מן הבתים הראשונים שנמצא במרכז המושבה – היה לא פחות מבית כנסת. זה מאתגר את ההבנה שלנו מה היא מושבת גדרה. אם עד היום חשבנו שמדובר ביישוב בעל אופי סוציאליסטי חילוני טהור, מתברר כי התמונה מעט יותר מורכבת, פחות הומוגנית. 

עוד דוגמא: זכרון יעקב. בית הכנסת נמצא מתחת בית הפקידות של הברון. זה לא מקרי, בית הכנסת נבנה שם כדי שהפקידים ישלטו על המקום.

שאלת מיקום בית הכנסת עלתה לדיון גם במספר שכונות פועלים. למשל, שכונת בורוכוב בגבעתיים [שכונת הפועלים הראשונה שהוקמה בארץ אגב], או בשכונת קרית חיים שליד חיפה.

נוצר וויכוח האם להקים בית כנסת, והשאלה שנשאלה היתה היכן למקם אותו, שכן אם הוא יוקם במרכז השכונה, יהווה הדבר אקט סימבולי שלא תמיד מתיישב עם הסוציאליזם החילוני למשל.

 

שאלת המיקום בהלכה

את שאלת מיקום בית הכנסת אנו פוגשים גם בהלכה: בשולחן ערוך המבוסס על הגמרא כתוב שבונים בית כנסת בגבוהה של עיר, וגם על הבית להיות הגבוה מבין בתי העיר. כלומר יש כאן שתי דרישות: גם טופוגרפית וגם מבנית.

כדאי לזכור שגם בגולה למשל, לא תמיד אפשר היה לבנות בית כנסת בכל מקום.