מתפללים במספרים, נתונים סטטיסטיים ושמות בתי הכנסת

למעלה משישה מיליון יהודים מתגוררים כיום במדינת ישראל. רבע מהם הולכים לבית הכנסת מידי יום.  מעל 15,000 בתי כנסת קיימים בישראל. 72% מאזרחי ישראל היהודים נוהגים לבקר בבית הכנסת אחת לשנה לפחות. מידי שנה נבנים בישראל כ-200 בתי כנסת חדשים ונפתחות כ-50 ישיבות חדשות. מידי שנה מתקיימים בבתי הכנסת כ-30 אלף שבתות חתן, כ-40 אלף שבתות בר-מצווה וכ-50 אלף בריתות. לפי נתוני דפי שופר עולה כי בכ-52% מבתי הכנסת בישראל מתפללים בנוסח עדות המזרח, בכ-35% מתפללים בנוסח עדות אשכנז ואילו השאר מתפללים בנוסח "כללי". בסך הכל נחלקים בתי הכנסת בישראל לכ-20 נוסחי תפילה שונים. שיעור בסטטיסטיקה יהודית.

בתחילת תשע"ד מנתה אוכלוסיית היהודים בארץ ישראל קצת יותר מששה מיליון יהודים כ"י. יהודים זקוקים לבתי כנסת. בואו נראה כמה בתי כנסת נמנו במדינת ישראל נכון לעכשיו.

לפי נתוני "מקדש מעט" בישראל ישנם מעל 15.000 בתי כנסת, ובהם התפללו בקביעות כ-1.5 מיליון מתפללים, נשים גברים וילדים. דהיינו כרבע מאוכלוסיית יהודי ארץ ישראל נוהגים להתפלל בבית כנסת באופן קבוע.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2012 (תשע"ג) מצביעים על שינוי מגמה בקרב היהודים בישראל. כ-72% מאוכלוסיית היהודים בארץ ביקרו בבית כנסת לפחות פעם אחת במהלך השנה. מדובר על גברים ונשים מגיל עשרים ומעלה.

23% מאוכלוסיית הגברים היהודים במדינת ישראל מתפללים מידי יום בבית הכנסת. שוב. מידי יום ביומו נמצאים בבתי הכנסת בישראל כ-1.38 מיליון יהודים. מידי יום!

25% מכלל האוכלוסייה היהודית פוקדים את בית הכנסת מידי שבת ובחגים. את המספר הזה יש להוסיף למספר הקודם, אך הוא כולל גם נשים. ואילו 11% מהיהודים, גברים ונשים, פוקדים את בתי הכנסת בימים הנוראים בלבד (ראש השנה ויום הכיפורים).

גם בקרב אלו שאינם מתפללים בבית הכנסת ניתן למצוא לא מעט אנשים שמגיעים לבתי הכנסת בשמחות ואירועים מיוחדים. כ-16% מהאוכלוסייה הצהירו כי הם מגיעים לבית הכנסת בבר מצוות, בריתות ואירועים אחרים חריגים, אך אינם פוקדים את בית הכנסת למטרת תפילה. ואילו 24% מיהודי ישראל אינם פוקדים ואינם מבקרים בבתי הכנסת, לפחות לפי הצהרתם.

באיחוד בתי הכנסת בישראל טוענים כי מספר הגבאים בישראל עומד על כ-35 אלף. אגב, ביניהם ניתן למצוא כמה נשים... אנחנו במקדש מעט סבורים כי מספר הגבאים גבוה יותר. רובם ככולם עושים את עבודתם בהתנדבות מלאה.

עוד אומרים באיחוד, כי ישנם בישראל כ-900 בתי כנסת(!) המשמשים כמרכזים קהילתיים כפי שניתן למצוא בקהילות היהודיות בחו"ל וכפי שהיה נהוג בארצות הגולה במשך מאות בשנים. שוב, גם על הנתון הזה ניתן לחלוק משום שישנם בתי כנסת רבים בעיקר במגזר החרדי שמארחים כוללים ושיעורי תורה בדרך קבע. בתי כנסת אלו אינם מוגדרים כמרכזים קהילתיים למרות שמתקיימת בהם פעילות קהילתית ללא ספק.

מעבר לכל בתי הכנסת "הרשמיים" ניתן למנות מניינים רבים המתקיימים בבנייני משרדים, ברכבת ישראל, בתחנות דלק, במלונות ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. ההערכות הן כי מדובר במאות רבות של מניינים שכאלה. מרביתם פעילים בימי החול בלבד.

במקביל ניתן למצוא עשרות ומאות מניינים ארעיים המתקיימים רק בימים הנוראים. מניינים אלו מתקיימים במרכזים קהילתיים, אוהלים שמוקמים למטרה זו, בתי ספר ובניינים ציבוריים. מרביתם מאורגנים על ידי ארגוני קירוב כמו חב"ד, נפש יהודי, איילת השחר ורבים וטובים אחרים.

 

חב"ד במקום הראשון

 

אגב, לפי נתונים שפרסם בעבר מו"ל דפי שופר ישנם בישראל כ-12 אלף בתי כנסת וכ-5,000 ישיבות ומוסדות תורניים, ברובם מתקיימים מניינים תמידים כסדרם. עוד טוענים בדפי שופר כי מידי שנה נבנים בישראל כ-200 בתי כנסת חדשים ונפתחות כ-50 ישיבות חדשות. מידי שנה מתקיימים בבתי הכנסת כ-30 אלף שבתות חתן, כ-40 אלף שבתות בר-מצווה וכ-50 אלף בריתות.

בכ-52% מבתי הכנסת בישראל מתפללים בנוסח עדות המזרח, בכ-35% מתפללים בנוסח עדות אשכנז ואילו השאר מתפללים בנוסח "כללי". בסך הכל נחלקים בתי הכנסת בישראל לכ-20 נוסחי תפילה שונים – כך עולה לפי סקר דפי שופר.

שלל הנתונים הסטטיסטיים שקראתם עד עתה מתגמד לצד הנתון המרתק ביותר... כיצד נקראים בתי הכנסת בישראל. נכון אומנם שכולם בתי כנסת, אך מה הם השמות הפופולאריים ביותר ברשימת בתי הכנסת בישראל. עד כמה שזה יישמע מוזר, הרי שהשם הנפוץ ביותר, הוא בית כנסת חב"ד. אפשר להבין זאת בקלות כאשר נחשפים לרשימת בתי חב"ד ברחבי הארץ הכוללת מעל 250 מרכזים שרובם ככולם מפעיל בית כנסת או מניין חב"ד.

במאגרי מידע שונים דוגמת זה המצוי באתר כיפה ואצל גורמים אחרים העוסקים בתחום, ניתן למצוא בתי כנסת חב"ד רבים בכל רחבי הארץ. חייבים לסייג ולומר כי גם בתי כנסת חב"ד נושאים שמות שונים שנועדו להנצחה, אך כולם נקראים על-שם נוסח התפילה הנהוג בהם. רק להמחשה, במאגר המידע של 'מקדש מעט' נמצאו נכון לסוף שנת תשע"ג מעל 200 בתי כנסת הנושאים את השם חב"ד.

השם השני הנפוץ ביותר לבתי כנסת בישראל הוא "עץ חיים" או "עץ החיים". במאגר המידע של דפי שופר נמצאו נכון לסוף שנת תשע"ג למעלה ממאה בתי כנסת בעלי שם זה, לעיתים אף באותה עיר. השם השלישי בתפוצתו הוא "בית א-ל". כתשעים בתי כנסת בארץ נקראים "בית הכנסת בית א-ל". במקום הרביעי נמצא השם "תפארת ישראל". כן. כן. השם תפארת ישראל אינו קשור אך ורק לחסידי רוז'ין וכ-80 בתי כנסת ברחבי הארץ נושאים שם זה.

את המקום החמישי תופס השם "שבת אחים" עם כ-70 בתי כנסת. את המקום השישי תופס השם "רמב"ם" עם כ-60 בתי כנסת הקרויים על שמו של הנשר הגדול. כ-50 בתי כנסת נושאים את השם "רשב"י" על שמו של התנא האלוקי. כ-40 בתי כנסת נושאים את השם "חניכי הישיבות" ורובם מזוהים עם זרם מסוים בציבור הליטאי - כך עולה מהסקר של דפי שופר. מספר דומה של בתי כנסת נקראים בשמות "שערי צדק" ו"אליהו הנביא".

משום מה נטינו להאמין שמספרם של בתי הכנסת הקרויים על שמו של מבשר הגאולה יהיה רב יותר, אך אלו הם הנתונים הסטטיסטיים.

 

כולם לשם שמיים

 

נתונים אלו משקפים את המגמה הכללית אך מצביעים על פחות מעשירית מכלל בתי הכנסת בישראל. לא הזכרנו את עשרות בתי הכנסת הקרויים "זכור לאברהם" (קרוב לארבעים) ולא מנינו את בתי הכנסת הקרויים על שם החסידויות השונות, דוגמת הקלויזים של צאנז, השטיבלאך של גור ובתי הכנסת של שאר החסידויות השונות החל מבעלזא וויז'ניץ וכלה בבויאן וביאלה.

מה גם שכאמור, בתי כנסת רבים נקראים בשם רשמי ובשם עממי. קחו לדוגמא את קומפלקס בתי הכנסת במאה שערים המכונים "השטיבלאך" למרות שכמעט על כל חדר תפילה תמצאו שם אחר. בדומה לבתי הכנסת הרבים ב"איצקוביץ'" בבני ברק, או באלעד, באשדוד, בביתר ובשאר הערים החרדיות.

שמו של בית הכנסת עשוי להשתנות עם השנים בהתאם לרצונם של המתפללים ולרוב בשל דרישותיהם של התורמים המבקשים להנציח בכך את זכר יקיריהם. אך בסופו של יום, השם הרשמי אינו זה ששגור על לשונם של המתפללים שמבקשים לקצר וקוראים לבית הכנסת בשמו העממי דוגמת בית הכנסת של המרוקאים, בית הכנסת של התימנים, בית הכנסת לעולי לוב, טריפולי, תוניס, גרוזיה ובוכרה. או בית הכנסת "המרכזי" או "הגדול". בדפי שופר מופיעים 380 בתי כנסת בשם  "המרכזי"  או "הגדול".

הנה רשימה חלקית של עשרות שמות נפוצים יותר ופחות, אותה דלינו במהירות ממאגר בתי הכנסת של 'מקדש מעט': אהבת שלום; שבטי ישראל; בית יעקב; בית יוסף; בית יהודה; בית ישראל; בית מנחם; בית גבריאל; בית אהרן; הרי"ף; הרמב"ן; רבי דוד ומשה; שבזי; אוהל משה; אוהל מועד; קווי השם; שוויתי השם; שערי חיים; אהבת ישראל; אוהב ישראל; אחדות ישראל; ישראל הצעיר; גבורת ישראל; בית אלעזר; בית אליעזר; מוריה; פאר; היכל שלמה ועוד עשרות ורסיות של היכלות; שובה ישראל; קיבוץ גלויות; זיו התורה; שערי תורה או שערי התורה; בני ברית; אורי וישעי; מגן אברהם; חתם סופר; כתב סופר; מאור התורה; נצח ישראל ואף בית הכנסת אלי כהן על שמו של המרגל האגדי בסוריה, הי"ד.

לא מעט בתי כנסת נושאים שמות של נשים, כגון אוהל שרה, בית רבקה, היכל רחל ועוד. או שמות מעורבים כגון בית משה ושרה וכדומה. בתי כנסת אחרים קרויים על שם הישיבות שבוגריהן הקימו אותם דוגמת "יוצאי חברון" ולא במשמעות של יוצאי העיר חברון, או בית הכנסת יוצאי פונוביז'. כן. כן. יש בית כנסת כזה ולא אחד בלבד.

ברכה מיוחדת קובעים לעצמם בתי כנסת עם שמות חריגים. על אחד מהם הרחבנו את הדיבור בגיליון חודש אייר. בית הכנסת י"ג קדושים באשדוד הקרוי על שמם של 13 הרוגי תאונת דרכים אחת. או בית הכנסת המפורסם "החורבה" הקרוי על שמה של חורבת רבי יהודה החסיד בירושלים שבין החומות.

כאשר מדובר בשמות שאינם מזוהים עם חוג מסוים, אין ולא ניתן לאפיין לפי השם את נוסח התפילה הנהוג בהם. שכן תוכלו למצוא בתי כנסת על שם אליהו הנביא בהם מתפללים בנוסח עדות המזרח וכאלו בהם מתפללים בנוסח אשכנז. דומה שאין כמעט שם שעדיין לא "נתפס" על ידי בית כנסת כזה או אחר, אך מעת לעת אנו נחשפים לשמות חדשים ומקוריים שעדיין לא נתקלנו בהם במאגר הענק הכולל את שמותיהם ופרטיהם של אלפי בתי כנסת בישראל.

בחודש תשרי, חודש החגים, החודש הפותח את השנה היהודית, נזכור כולנו שבכל נוסח תפילה, בכל בית כנסת, מכוונים כולם לשם אחד. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.