בית הכנסת היקר בעולם - מבט אדריכלי

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: אמנות

פורסם בחמישי, 06 מרס 2014 16:15

נכתב על ידי דרורית סן

דור ההייטק הגיע גם לבית הכנסת: האם היופי הוא חזות הכל? דרורית סן בטור אדריכלי ביקורתי על בית כנסת האורטודוקסי בניו יורק שלא פוגשים בכל יום.

בית הכנסת החדש במרכז ניו-יורק שנחנך לפני כשנה, מזמין התייחסויות מורכבות מזוויות רב כיווניות ומאפשר בו זמנית תגובה מתפעלת מעריכה - מחד והערות ביקורתיות נוקבות - מאידך.

האם הקהל היהודי - בארץ בארה"ב ובעולם היהודי מתחבר לעיצוב ה'הייטקי' להיכל בעל 'תפילות גורדות שחקים' בפיסת הנדל"ן היקרה ביותר (בתבל)? האם העיצוב השובר במתכוון את הכללים המסורתיים של בניית בתי-כנסת ויוצר מעין שפה אדריכלית חדשה למקום לתפילה - יהווה דגם ומודל לחיקוי וישדר התאמה מלאה לצרכים התאולוגיים - מעבר להיותו יפה ומרשים?

אחרי יובל שנים שבו בתי כנסת הגדולים בעיר ניו-יורק רק הלכו ונסגרו נבנה  לאחרונה בית כנסת אורתודוקסי ראשון בלב ליבה של העיר ניו יורק. התייחסות לעיצובו הסופר מודרני מזכיר שילוב בין מוזיאון מודרני לבית אופרה. אולם תפילה עגול, שמכיל מאות מקומות ישיבה, עשרות כיתות לימוד, משרדים להשכרה וחדרי משחקים לילדים קצת השכיח את התפקיד הבסיסי המהותי של המקום. בבדיקת הרציונל שעומד מאחורי עיצובו של בית הכנסת הראשון שנבנה בניו יורק ב-50 השנה האחרונות, בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים חייבים לבדוק תיאום ציפיות - האם הרציונל של המתכננים רציונלי גם מזווית ראייה אחרות?

המרפסת

נתחיל דווקא במרפסת העצומה של בית הכנסת החדש "כיכר לינקולן", בפינת הרחובות 69 ושדרות אמסטרדם שבשכונת אפר ווסט סייד במנהטן. המרפסת לבדה יכולה בקלות להכיל בית כנסת שלם. המרפסת אמורה לארח חופות מפוארות לחתונות רבות משתתפים, ואולי הכי חשוב - במהלך התפילות לאפשר לילדים הקטנים להשתולל במרפסת המפוארת חוץ כשהאב והאם יכולים לעקוב ולצפות מבפנים דרך הקירות השקופים מה  בדיוק קורה במרפסת. בהחלט רעיון מצוין! אבל, האם הרעש לא חודר פנימה או גורם להסחת דעת? או שאולי ילדים יהודים אמריקאים מאד מנומסים ותמיד משחקים רק בשקט?

הנוף

מסביב למבנה הגלים השקוף נשקף נוף המגדלים האדירים של מרכז מנהטן. כשווים בגובהם לבית הכנסת המפואר ביותר של הקהילה היהודית בניו יורק. מסביב נשקף נוף המגדלים האדירים של מרכז מנהטן. בית כנסת לינקולן סקוור החדש במנהטן נוף המגדלים האדירים של מרכז מנהטן סביב בית כנסת לינקולן סקוור החדש במנהטן האם עסקת הנדל"ן של גבאיי ביה"כ טובה ליהודים או דווקא מוציאה אותם 'פראיירים'? האם היו מקבלי ההחלטות היו בדיעבד זקוקים ליעוץ כלכלי מקיף ויסודי יותר?

רקע

כשהשכונה שינתה את פניה באופן טבעי שונה גם אופיו של בית הכנסת השכונתי. אפר ווסט סייד הפך לאזור המגורים היקר ביותר במנהטן, וכנראה גם היקר בעולם כולו. דווקא כשמחירי הדירות הרקיעו שחקים עברו לשכונה היוקרתית למקום עוד ועוד יהודים אורתודוקסים כשיותר ויותר יהודים עברו לשכונה - בית הכנסת הישן התקשה להכיל לא פחות מ-700 משפחות...ולספק לכולם באופן הולם ומספק את הצרכים הדתיים והקהילתיים.

קבלת ההצעה מפתיעה שנראתה כזאת שלא ניתן לסרב לה מחברת הנדל"ן  "אמריקן קונטיננטל" הייתה לפי דעת מומחי כלכלה בתחום הנדל"ן צריכה לעבור בדיקת כדאיות כלכלית מעמיקה יותר. לבית הכנסת הוצע לעבור 75 מטר דרומה, ועובר קבלת זכויות הבניין על שטחו של המבנה הישן ניתנה תמורה ל20 מיליון דולר. למרות שלכאורה ההצעה נשמעת למי שאיננו מכיר טוב מספיק את הנתונים הגבאים חשבו שזהו סכום מרשים שבעזרתו יקימו מבנה בית כנסת חדש הולם לדרישות הזמן והמקום. רק כשראו שמולם צומח בניין גורד שחקים גבוהה ומפואר - הבינו שהסכום שקבלו היה רק 'כסף קטן' - מזערי ביותר ביחס כי לרווחים הצפויים משישים הקומות של הבניין החדש שיקימו היזמים, בסופו של דבר עלות הבנייה של בית הכנסת החדש הגיעה ל-50 מיליון דולר. כשהכסף נגמר באמצע הבנייה הפסיקו לבנות עד שהגיע תורם אנונימי שהסכים לממן את היתר. כלומר: מישהו חשב כנראה שדחוף ובוער, וממש חייבים לבנות מבנה ביה"כ חדש לא טרחו להתייעץ עם מקצוענים בתחום  ואפילו לא עם הכלכלנים הדגולים ורואי החשבון המדופלמים מבין מתפללי בית הכנסת... ואולי גם לא בדקו בתוכניות המתאר של העיר ניו-יורק כמה קומות מגורים אפשר לבנות על שטחו של בית הכנסת הישן. המסקנה - הם עשו עסקה כלכלית די גרועה ליהודים ורק עכשיו מבינים שיצאו פראירים! למרות זאת מוטלת עלינו החובה כיהודים ללמד עליהם זכות.

התוצאה העיצובית

לא ניתן שלא להתפעל מהתוצאה העיצובית המאד מאד מרשימה התפאורה מפוארת ומהממת... אך, השאלה היא האם היא אכן פוקציונאלית ותואמת לצרכי אוכלוסית המתפללים המקומית? כפי שניתן לראות היטב בכל הצילומים באולם התפילה המרכזי מקומות ישיבה מסודרים כחיקוי (בצעד מרחיק לכת?) לסגנון עיצוב 'ספרדי' - בצורה מעגלית ולא בעיצוב ה'אשכנזי' הנחשב למנוכר מבחינה קהילתית - של שורות שורות - ההחלטה העיצובית להעדיף את צורת הישיבה החברתית על פני הישיבה 'מול ארון האל' היא מעין הצהרה שכדאי שבמהלך התפילה אנשים לא יהיו שקועים עם הבורא ועצמם ויוכלו לראות האחד את האחרים, לחייך זה למכיריו וזאת לחברותיה במטרה ליצור תחושה של ביחד אווירה קהילתית. האם מה שמתאים לסידור מקומות ישיבה (צורת האות ח' או חצי מעגל) של קהל מתפללים קטן בבי"כ ספרדי שכותנתי, שלרב מכירים זה את זה שנים רבות אכן מתאים לאולם המכיל מאות מקומות ישיבה לקהל שרובו איננו מכיר היטב זה את זה היכרות קרובה לאורך שנים?

מחשבה דומה על קהילתיות באמצעות עיצוב אדריכלי עמדה גם מאחורי הקמת הקיר המרכזי התומך בארון הקודש - קיר זכוכית שקוף הפונה לשדרות אמסטרדם הסואנות. המתכננים טוענים שבניגוד לדימוי הרציני של בתי כנסת שהם לא פעם - מקום קודר וחשוך מבחינה עיצובית, הם רצו ליצור במרכז ניו-יורק מקום מואר ונעים שמחובר במבט של המתפללים גם לקהילה הסואנת בחוץ. 
 

סימבוליקה

קשה למצוא הרבה אלמנטים יהודים בהיכל, ואילו שקיימים הם סמליים ומרומזים כגון: תרי"ג מנורות בתקרה הגבוהה קבועות 613 מנורות, כמספר תרי"ג מצוות. קומת הקרקע מאכלסת את אולם האירועים הכשר הגדול ביותר בניו יורק, שמכיל מעל 600 מקומות ישיבה. מדובר אמנם בשירות לקהילה, אבל גם במקור הכנסה חשוב שיזרום לפעילות שוטפת של בית הכנסת.

עזרת הנשים

בית הכנסת מוגדר כאורתודוקסי, והקהל לא יושב במעורב. מעיון בצילומים ניתן לראות מחיצת זכוכית שקופה החוצה את המעגל. קיימת מחיצה אם כן, אך היא לגמרי שקופה – מה שמעלה את השאלה האם לא היה ראוי לארגן מחיצה אטומה יותר? שאלה זו אינה רק הלכתית, שכן במישור הפסיקתי ייתכן שהדבר מותר, אולם גם ברמה העקרונית קשה לקבל את העובדה שבבית כנסת שהינו מקום קדוש לא תהיה הפרדה מעט יותר משמעותית.

שאלת סיכום

במבחן התוצאה יהיה כמובן מעניין לבדוק איך הדברים עובדים בפועל השטח - האם המטרות כמו שבירת הניכור המאפיין את החברה המודרנית הישגית אכן הושג או שהפאר, ההדר היוקרתי, השקיפות,וסגנון העיצוב האולטרא חדשני והסופר ניורקי - אולי יצרו בדיעבד חס וחלילה דווקא סוג של יתר ניכור וקצר תקשורתי לא רק בחוסר חיבור הרמוני וטבעי בין התפילות ל'מקום'?

מסקנה אופרטיבית

בפועל לא לכל אדריכל, מעצב, אמן או אומן - ידע הלכתי רחב היקף, גישה למקורות, נגישות לפוסקי הלכה, היכרות והבנה מעמיקה בתחום מסורות ומנהגי היהדות . וכמובן שלא כל גבאי בית-כנסת וכד` - מבין מספיק בתחום האמנות כדי להדריך נכון את המעצבים ובעלי המלאכה בתכנון וביצוע פרויקט מורכב כמו בית כנסת. ולכן שני הצדדים זקוקים ליועץ בתחום האמנות היהודית שישלים עבורם את הידע החסר, יתווך, ידריך ויכוון - כי טעויות בתחום האדריכלות והעיצוב מאד יקר לתקן.

מכייון שעדיין אין הרבה אדריכלים ומעצבים הסמוכים על ההלכה ודרישותיה לעיצוב החלל שוב ושוב נעשים בתחום זה שגיאות מיותרות - סתם מחוסר ידע וגירעון בהיכרות מעמיקה מספיק ביהדות בכלל ובהלכה בפרט. לכן, מעצב של בית כנסת זקוק לייעוץ מקצועי צמוד בתחום האמנות היהודית יעוץ שיספק לו ידע וכלים מעשיים לעצב ולבצע כהלכה את אמנותם ואומנתם (בעלי מלאכה). כמובן שגבאי בתי כנסת, ישיבות וכד' זקוקים לגורם מקצועי עם רקע אמנותי עשיר ורב תחומי, שיהווה גורם; מתווך מקשר שיתדרך ינחה ילמד ויעכוב מקרוב אחר וכן שוחרי אמנות ישראלית-יהודית עכשווית, הנשענת על עולם עשיא של מסורת עתיקת יומין - יהנו מיעוץ אמנותי יהודי שכזה.

המאמר נכתב על ידי האדריכלית יהודית סן

טל:  054-5214910