המנורה היא סמל יהודי מובהק. אולם האם הוא קיים במסורות נוספות? המגן-דוד למשל,הנתפס כסמל יהודי בלעדי, מהווה סמל גם בהרבה תרבויות עתיקות.

אך, בכל זאת המנורה החרוטה על אבן הסורג של בית כנסת נחשבת למרבה ההפתעה באמנות היהודית, כזליגה של השפעה נוצרית. השפעות הדדיות בין תרבויות ודתות הן דבר בלתי נמנע. כשאמנים יהודים אימצו מוטיבים מעולמות אחרים, כולל מפולחנים פגאנים הם דאגו 'לגייר' אותם כהלכה', ולהחליף מוטיבים פסולים במוטיבים יהודיים כשרים.

על אף ריבוי המחקרים והממצאים בנושא, לא תמיד ברור מי העתיק ממי ומי הושפע ממה.לא מעט סמלים יהודים הם זליגה ממסורות אחרות, ולא מעט מוטיבים יהודיים הפכו עם הזמן לסמלם של דתות אחרות.

ניקח לדוגמא את 'אבני הסורג' שהוזכרו לעיל, שבתוכם היו מוטבעים סמלים כמו המנורה שהם לפי המחקרים השפעה של הסימבוליקה הנוצרית. מדוע?

זר עגול הוא אלמנט קישוט בעל משמעות סימבולית של האלוקות האינסופית שאין לה התחלה ולא סוף. זוהי כמובן גישה יהודית כשרה. יחד עם זאת עד להופעת הנצרות לבתי כנסת יהודיים לא היו עד להופעת הכנסיות הנוצריות אבני סורג. בכנסייה משמשות אבני הסורג המעוטרות בצלבים להפרדה מוחלטת בין הקהל לבין הכמורה העורכת את הטקסים.

ובכך היהדות שונה לחלוטין.

ביהדות בית הכנסת הוא מקום שיוויוני, השייך לכולם. אין אדם 'שווה' יותר מחבירו בבית הכנסת. כל אדם מהקהל יכול לשמש כשליח ציבור או קורא/עולה לתורה, הבמה היא רק לצרכים פונקציונליים כמו ריכוז תשומת הלב ואקוסטיקה.בבתי כנסת קדומים לפני הופעת הנצרות ובניית היכלות תפילה נוצריים אין אבני סורג ולאחר הופעת הנצרות החלו להימצא כאלו גם בבתי הכנסת.

ענף הארכיאולגיה העכשווית מייצרת 'חדשות בעתיקות' ללא הרף.בכל חפירת תוואי כביש או ייסודות למבנים מתגלים ממצאים מפתיעים שמשנים את ההשערות הקודמות ומהווים בסיס להתגבשות תיאוריות חדשות.

כך קרה במציאת בית הכנסת של דורא אירופוס באופן מקרי.

ציורי הקיר המדהימים שהשתמרו במקום שקדם להופעת הכנסיות גרמו למהפך בתיאוריות של השפעת האמנות הנוצרית על האמנות היהודית סיפורי התנ"ך המשוכים בטיח צבעוני (פרסקאות) מוכיחים שדווקא האמנות הנוצרית הושפעה מאמנות היהודית שקדמה לה.