תחנון

כינוי לתפילה, הנאמרת בשחרית ובמנחה בימי החול לאחר "חזרת הש"ץ". התפילה מהווה, למעשה, וידוי על חטאיו של המתפלל ובקשת סליחה ומחילה.

בראשיתה אומרים קטע מספר תהלים, הפותח במלים: "רחום וחנון ה' ארך אפים". קטע זה נאמר תוך כדי "נפילת אפיים": המתפלל יושב ומרכין את ראשו בשעת אמירתו. לאחר מכן אומרים מספר פסוקים, המבטאים את רצונו של המתפלל שיימחלו עוונותיו. בימי שני וחמישי בשבוע, שבהם קוראים בתורה בבית הכנסת, מוסיפים לאמירת ה"תחנון" מספר פרקים נוספים.

בשבתות ובימים טובים, בראשי חודשים, בחנוכה, בפורים, מיום כיפור ועד ראש חדש חשון, בכל חודש ניסן ובראשית חודש סיון (עד י"ג בו) אין אומרים "תחנון", מכיון שאלה הן תקופות של "שמחה" ואין ה"תחנון" יפה להם. מסיבה זו נמנעים מלומר "תחנון" גם כאשר נערכת ברית מילה בבית הכנסת באותו יום; או כאשר נמצא בין המתפללים חתן בתוך שבעת הימים הראשונים לנישואיו.