ערבית (מעריב)

אחת משלוש תפילות היום. זמנה - משעת צאת הכוכבים (שייראו שלושה כוכבים בינוניים בשמים) ומלכתחילה עד חצות הלילה; אולם בדיעבד מותר להתפלל כל הלילה, מפני שחלקי הקרבנות, שהוקרבו במשך היום, עלו על המזבח משך כל הלילה. על פי האגדה תיקן את התפילה יעקב אבינו, בלכתו מבאר שבע לחרן: "ויפגע במקום וילן שם, כי בא השמש" (בראשית כח יא), ו"אין פגיעה אלא תפילה" ברכות כו ב)

תפילת ערבית כוללת את "קריאת שמע" וברכותיה, תפילת "שמונה עשרה" ו"עלינו לשבח". אחרי אמירת "ברכו", הפותחת את התפילה, ולפני "קריאת שמע" מברכים "ברכה ארוכה" - "המעריב ערבים" ו"ברכה קצרה" - "אוהב עמו ישראל" ("אהבה"). לאחר "קריאת שמע" שוב שתי ברכות קצרות - "אמת ואמונה" ו"השכיבנו". בשבת ובחג משתנה סיומה.

אדם, שאיחר לתפילת ערבית ומצא את הציבור עומד בתפילת ה"עמידה", חייב להמשיך עם הציבור בתפילה מפני כבודה וחשיבותה של תפילת ה"עמיה", ומיד לאחריה שם ומשלים את שהחסיר. בלילות שבת וחגים אומרים ב"עמידה" ברכות ("קדושת היום") ואחרי "עמידה" - "ויכולו" ו"מגן אבות" (בעדות אחרות - גם "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" (תהלים כג). במוצאי שבתות מוסיפים לברכה הרביעית ב"עמידה" את ברכת "אתה חוננתנו" ואחרי "עמידה" - את הפסוק "ויהי נועם" (תהלים צ יז).